הצצה אל תוך מנהרות הכותל

הכניסה למנהרות הכותל

לכותל המערבי חלק נסתר, ארוך ומרשים, הנחבא מעיני השמש, ואותו ניתן לראות ב'מנהרות הכותל המערבי'.
הכניסה למנהרות הכותל נמצאת מתחת לקמרון העתיק שבקצה רחוב הגיא. מעל קמרון זה מתחיל 'הגשר הגדול'. בעבר הרחוק, השתמשו תושבי ירושלים בגשר רחב הממדים הזה כדי לעלות להר הבית. אורכו של הגשר הגיע למאה מטרים, ועברה עליו גם תעלת מים. מימיה מילאו את הבורות הרבים הפרוסים מתחת לרצפת הר הבית. קמרונות נוספים מתחת לגשר נראה במהלך הסיור בתוך מנהרות הכותל עצמן.

הכניסה למנהרות הכותל

דגם הכניסה

מדרגות הכניסה של מנהרות הכותל מובילות את קהל המסיירים לעולם תת-קרקעי קסום, בו כל אבן מספרת סיפור.

בתחנת הפתיחה ניתן להביט בדגם פיזי של הר המוריה - המקום בו הוקם לימים בית המקדש. באמצעות חלקים מודולריים לומד המבקר את תולדות ההר והסביבה. במקביל, ניתן לצפות בהדמיה תלת-ממדית חדישה ומרהיבה של הר הבית, המאפשרת מבט ב-360 מעלות על מבנה בית המקדש השני. האנימציה ממחישה את שלבי הבנייה והחורבן שעברו על הר הבית ועל הכותל מאז ועד היום.

דגם הכניסה

מעבר הסתרים

האם מסדרון ארוך זה, הקרוי 'מעבר הסתרים', באמת שימש את דוד המלך כמעבר סודי, בזמן שביקש ללכת מארמונו להר הבית כדי להתפלל? מי שכתב את האגדה הזאת לפני כ-500 שנה לא ידע שהמעבר הזה נבנה זמן רב מאוד לאחר תקופת דוד המלך. הסיפור הופרך, אך השם המסתורי נשאר. בזמן ההליכה ב'מעבר הסתרים', מתגלות הקשתות הגדולות של ה'גשר הגדול' בזו אחר זו, והן מובילות את המבקרים קרוב יותר ויותר לכותל המערבי.

מעבר הסתרים

הגשר הגדול

ככל הנראה, על הגשר הגבוה והרחב, פסעו כוהני ירושלים, בדרכם לבית מקדש. בגדיהם הלבנים נשקו לשיפוע המתון, ומעליהם התנשא אחד השערים המפוארים והמונומנטליים של הר הבית.

כמו הכוהנים, גם שאר הפוקדים את המקדש עלו להר הבית ביראת כבוד גדולה. טרם עלייתם להר, הם טבלו באחד מעשרות (ואולי מאות) מקוואות הטהרה שהיו פרוסים סביבו, וכך, טהורים ונרגשים, הם ניגשו למקום הקדוש. מספר מקוואות טהרה עתיקים נמצאו בתוך מנהרות הכותל. מבעד לזכוכית המותקנת ברצפת הגשר, מתגלות לעיני המבקרים מדרגות בנות אלפיים שנה – אלו הן מדרגותיו של מקווה גדול, שבו השתמשו אבות אבותינו בימי הבית השני.

הגשר הגדול

האבן הגדולה

כאן, בתוך האולם הגדול ביותר באתר, פוגשים המבקרים לראשונה בחלק הנסתר של הכותל המערבי, הטמון עמוק מתחת לרובע המוסלמי. אבני הכותל מופיעות בכל הדרן: מסותתות בדיוק רב, גדולות ומרשימות. ביניהן בולטת אבן ענקית, שמשקלה מוערך ל-570 טון! נוכחותה מבטאת פאר וחורבן גם יחד. חלקה העליון שבור, בשל זעמם של הרומאים, שביקשו לא להשאיר ולו אבן אחת ממתחם הר הבית. בסופו של דבר, הם כנראה התייאשו לנוכח גודל המלאכה והניחו לשרידי הכותל הנותרים.

האבן הגדולה

שער וורן ו"מול קודש הקודשים"

במהלך החפירות לגילוי מנהרות הכותל באמצעות מדידות שונות מתגלה שהגיעו לחלק בכותל שהינו הקרוב ביותר למיקום קודש הקודשים בזמן שבית המקדש היה קיים. אל קודש הקודשים היה נכנס הכהן הגדול רק יום אחד בשנה, ביום הכיפורים ומתפלל על כל עם ישראל- שירדו גשמים, שתהיה פרנסה, שהעצים יתנו את תנובתם.
סמוך לכותל "מול קודש הקודשים" התגלתה קשת שהינה חלק משער, האם זהו 'שער הכוהנים'? מאז החורבן שמר עם ישראל אמונים למקום הזה. בתקופה המוסלמית הקימו היהודים בית כנסת בתוך המעבר התת-קרקעי שנמצא מאחורי השער וזכה לכינוי בית כנסת 'המערה'. הצלבנים הרסו את בית הכנסת וכיום 1000 שנים לאחר הריסתו עם ישראל חזר להתפלל במקום בבית כנסת הרב גץ ובסיור במנהרות הכותל- הזדמנות לעצור, להניח פתק או להתפלל 'מול קודש הקודשים' במרחק דקה הליכה מאבן השתייה.

שער וורן

המנהרה הצרה

בתוך המנהרה ומתחת לפני העיר, התגלה שריד ארוך ומרשים של הכותל המערבי - שאורכו הכולל הגיע לכדי מספר מאות מטרים! כמו שני חלונות אל העבר, שתי הזכוכיות ברצפת המנהרה מאפשרות הצצה אל מסד הכותל ואל אבני הכותל שהופלו על הקרקע על-ידי הרומאים בזמן החורבן.

המנהרה הצרה

רחוב מימי בית שני

מתחת לרגלי המבקרים נמצאות אבני ריצוף עתיקות, גדולות ויפות, ובתוך אחד הקירות משולבים שני עמודים מפוארים מתקופת הבית השני. איזה דוכן עמד בקטע רחוב זה, לפני 2000 שנה? האם היה זה מוכר יונים וסולת לקורבנות? או אולי חלפן שממנו ניתן היה לרכוש מטבע לצורך מתן מחצית השקל?

מי התהלך כאן בעבר? רבי עקיבא? רבי יוחנן בן זכאי? הלל ושמאי?
לאורך הכותל המערבי עבר רחוב ארוך שהתחיל מ'העיר התחתונה' (אזור עיר דוד של היום), והגיע כמעט עד הקצה הצפוני של הכותל. הרחוב - על חנויותיו, עמודיו וריצופו המפואר - היה שוקק חיים ומלא אנשים: תושבי ירושלים ועולי רגל, גברים ונשים, פשוטי העם ותלמידי חכמים. בניית הרחוב מעולם לא הושלמה לגמרי, כפי שמעידות שתי האבנים הגדולות המונחות על הרחוב, וממתינות עדיין לבנאים שיחזרו ויסיימו את מלאכתם.

רחוב מימי בית שני

המחצבה

מהיכן הביאו את האבנים ששימשו לבניית הכותל? בתוך הסלע הטבעי נראים בבירור חתכים עמוקים, שצורתם וממדיהם תואמים את צורתן וממדיהן של אבני הכותל הממוצעות. מסתבר אפוא שמכאן נחצבו לפחות חלק מן האבנים של חומות הר הבית. בניית רחבת הר הבית ארכה שנים רבות והושקעו בה מאמצים אדירים. לאחר חציבת האבנים, צריך היה להביאן למקומן באמצעות בהמות משא, בולי עץ, עגורנים וגלגלות. שם שקדו אומנים על סיתותן, עד לקבלת מראן האחיד והמהודר. במקום מותקנת אנימציה מיוחדת, המאפשרת למבקר לראות במו עיניו את בניית יצירת המופת של ירושלים הקדומה.


 

המחצבה

תעלת המים החשמונאית

רגע אחרי שהם נפרדים מהכותל המערבי, נכנסים המבקרים אל תוך תעלת מים עתיקה ומרהיבה ביופייה. התעלה הגבוהה נחצבה בידי אדם בתוך הסלע הטבעי. המים הרבים שזרמו בתוכה הגיעו הישר להר הבית, שם הם שימשו למילוי הכיור והמקוואות, לניקוי המקדש, ולהשקאת המוני עולי הרגל.

תעלת המים החשמונאית

ברכת הסטרותיון

בריכת המים היפיפייה הנמצאת בקצה מנהרות הכותל הייתה גדולה פי שלוש מגודלה הנראה לעין היום. למרות ממדיה, היא נודעה בימי הבית השני כבריכה הקטנה ביותר בירושלים, ולכן היא זכתה לכינוי ''סטרותיון'' - 'אפרוח קטן' ביוונית. הבריכה שימשה כמאגר מים וכמחסום בפני אויבים. מעליה השקיפה מצודה איתנה, שתפקידה היה להגן על הר הבית. כאן, התחוללו הקרבות הקשים שקדמו לחורבן המקדש.

שנים אחרי החורבן, ביקש הקיסר אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר רומית אלילית. את הקשתות שמהוות את תקרת הבריכה הוא בנה כבסיס לכיכר גדולה, עליה הוא הקים קשת ניצחון – על מנת לחגוג את ניצחונם של הרומאים על היהודים.

תחנה זו היא התחנה האחרונה של הסיור במנהרות הכותל. אתר זה מספר סיפור מרתק וחוצה דורות, החל מאברהם אבינו ועקידת יצחק על הר המוריה, דרך בניית שני בתי המקדש וחורבנם - ועד ימינו אנו, כשבכל יום מגיעים רבבות מבקרים והמוני מתפללים  לכותל המערבי.

ברכת הסטרותיון

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.