מאת: הרב שמואל רבינוביץ

התגלות וצרכיו של הזולת

וירא – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'וירא' פותחת בסיפור כפול: ההתגלות האלוקית לאברהם והכנסת האורחים של אברהם. חכמי המדרש מלמדים כי הסיבה שאברהם ישב באותו יום חם בפתח האוהל, הייתה מפני שהוא חיפש אורחים. חייו של אברהם אבינו היו מושתתים על הענקה. הוא חש חובה להעניק משלו לזולת. לכן הוא ישב בפתח האוהל והביט אל האופק לראות אולי מגיע איזה עובר אורח שישמח לעצור באוהל אברהם לאכילה ולמנוחה.

 

בעודו יושב בפתח האוהל חווה אברהם התגלות אלוקית. הפרשן הדגול, רש"י, מסביר כי אלוקים בא לבקר את אברהם שהיה חולה לאחר ברית המילה שעבר בגיל כה מבוגר. באותם רגעים שאברהם חווה התעלות רוחנית נשגבה, הוא מבחין בשלושה אנשים מתקרבים אל האוהל. יתכן שהיה שם רגע של היסוס. האם אברהם מתעלם מאותם אנשים וממשיך לשקע בחוויה הרוחנית של ההתגלות או שהוא עוצר בעצמו וניגש אל האורחים.

בין אם הייתה שם התלבטות ובין אם לא, ההכרעה של אברהם הייתה חד־משמעית:

"וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל, וישתחו ארצה, ויאמר: 'אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך' "
(בראשית יח, ב-ג)

אל מי פנה אברהם בדברים אלו? כמה מן הפרשנים הבינו כי אברהם דיבר אל אחד משלושת האנשים המתקרבים. אך אם כן, מדוע פנה אברהם רק אל אחד מהם? אכן, רש"י הציע פירוש נוסף, לפיו, אברהם פנה אל אלוקים "והיה אומר לקדוש ברוך הוא להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים". אברהם ויתר על ההתעלות הרוחנית כדי להכניס את האורחים, להאכילם ולהשקותם. מכאן למדו בתלמוד הבבלי את העיקרון הבא:

"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה"
(תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קכז)

כדי להבין לעומקה את ההכרעה של אברהם לוותר על ההתתגלות האלוקית כדי להיטיב עם אנשים זרים, עלינו להבין את תפיסת החסד של אברהם. ראינו שאברהם יושב בפתח האוהל ביום חם כדי לחפש אורחים. זהו מעשה מעט מוזר. אנו רגילים להבין את המושג "חסד" ככזה שנועד להשלים את צרכיו של הזולת. אני רואה אדם שחסר לו, ובעקבות כך אני עושה עימו חסד ונותן לו את מה שחסר לו. אך איננו רגילים לחשוב על "חסד" כצורך חיוני של הנותן, כפי שמשתקף בסיפור אברהם.

אחד מגדולי החסידות בתחילת המאה ה-20, האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מהעיר סוכטשוב שבפולין, עמד על כך בספרו 'שם משמואל'. על פי דבריו, אדם שנחשף למצוקת הזולת ועושה עימו חסד, אף שוודאי מדובר במעשה חיובי, יש בו גם ממד אגואיסטי. קשה לאדם לראות מצוקה וסבל. הרצון שלנו לפתור את בעיות הזולת נובע גם מהקושי שלנו לראות את הזולת סובל. אך יש חסד אחר, כזה שאיננו אגואיסטי כלל, חסד שבו האדם מבקש אך ורק את טובת הזולת.

כזה היה אברהם. הוא לא עשה חסד רק כאשר ראה אדם הזקוק לכך. הוא המתין בפתח האוהל להזדמנות לעשיית החסד. לכן, גם על התגלות אלוקית הוא וויתר. בהתגלות יש ממד של עונג רוחני, אך אברהם דחה את העונג הרוחני הזה עד שיסיים את העיסוק באורחים.

כמה מתאימים לכך דבריו של רבי ישראל מסלנט (ליטא 1810 – פרוסיה 1883) מייסד 'תנועת המוסר' בישיבות ליטא, אשר אמר: "צרכיו החומריים של זולתי הם צרכיי הרוחניים". כאשר אדם מפנים דברים אלו, הוא מסוגל לנטוש אפילו התתגלות אלוקית כדי לעסוק בצרכיו החומריים של הזולת.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

02/12/2020

chanuka

הדלקת נרות חנוכה תשפ"א (2020)

כמידי שנה, גם השנה יודלקו הנרות מידי ערב בחג החנוכה ברחבת הכותל המערבי, האתר הסמוך ביותר למקום נס פח השמן.

30/11/2020

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה ראשונה ברחבת הכותל המערבי בצל הקורונה, בחלוקה למתחמים (קפסולות) בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

17/11/2020

ראש חודש כסלו תשפ"א ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו תשפ"א ברחבת הכותל המערבי

כאלפיים מתפללות ומתפללים הגיעו הבוקר (ג) לתפילת ראש חודש מרגשת לכבוד חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי.

16/11/2020

הצנחנים חזרו לכותל

הצנחנים חזרו לכותל

לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה הגיעו כ- 300 צנחנים מגדוד 101 עם סיום מסע סוף אימון מרגש ברחבת הכותל, גם הם בחלוקה לקפסולות בהתאם להנחיות משרד הבריאות.