מאת: הרב שמואל רבינוביץ

פרשת ראה - תשע"ו

בס"ד

הברכה תלויה בנו!
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת ראה אנחנו ממשיכים לקרוא את נאומו של משה באזני בני ישראל לפני מותו. בתחילת הפרשה מציג משה בפני העם שני מסלולים לבחירה:
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום, ברכה וקללה. את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום. והקללה, אם לא תשמעו... ללכת אחרי אלוהים אחרים..." (דברים י"א, כ"ו)

כולנו יודעים שבפני כל אדם ואדם עומדים שני מסלולים אלו. האלוקים בבוראו את בני האדם בעולם, לא כפה עליהם לקיים את מצוותיו ולשמוע לקול המוסרי שבתוכם. הוא נתן לאנושות ולאנשים את זכות הבחירה המלאה. כל אדם אחראי על עצמו, כל אדם יכול לבחור בטוב או ברע, ולפי מעשיו יביא על עצמו ברכה או קללה ח"ו.
לאחר הצגת אפשרות הבחירה מצווה משה את העם שכאשר יבואו לארץ ישראל:
"ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל". ( דברים י"א, כ"ט)
בפרשת כי תבוא מפרט משה יותר את הציווי, כשמחצית מן העם יעמדו על הר גריזים והמחצית השנייה על עיבל, והלוויים יעמדו בין ההרים ויקריאו ברכות על הר גריזים וקללות על הר עיבל, וכל העם יענו: אמן.
טקס נתינת הברכות על הרים מסוימים נראה במבט ראשון תמוה. מה להר גריזים עם הברכה ולהר עיבל עם הקללה? האם יש משמעות כל שהיא בנתינת ברכה או קללה על הרים, על אדמה, גם אם האנשים עומדים עליהם?
רבי שמשון רפאל הירש בפירושו הגדול על התורה, (חי ופעל בגרמניה לפני כמאה וחמישים שנה), מציין כאן את השוני הגדול שבין שני הרים אלו - הניצבים מצפונה ומדרומה של העיר שכם. לכאורה מדובר בהרים דומים הנמצאים באזור טופוגרפי זהה. גם גובה ההרים דומה, הר גריזים מתנשא לגובה של 881 מטרים, והר עיבל 940 מטרים. (ראוי לציין שיש מחכמנו בתלמוד הירושלמי שפקפקו בזהות הרים אלו עם ההרים המקראיים, אך זהו הזיהוי המקובל). שני ההרים מתרוממים מעל גבי אותה אדמה ואותה טיפת מטר וטל מרווה את שניהם. על שני ההרים חולף אותו אוויר ואותה אבקת פרחים מרחפת על זה ועל זה. לאור זאת בולט ההבדל הגדול שבין ההרים; הר גריזים הוא הר העוטה צמחים וגינות עד פסגתו, יש בו חיות ויופי, לעומת הר עיבל הבולט בצחיחותו ובקיפאונו, חסר כל חיות וצמיחה.
משום הבדל בולט זה שמו את הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל, כדי להדגיש לנו שהברכה והקללה תלויות בנו. אל לנו לחשוב שסיבות חיצוניות הן אלו הגורמות לאדם להיות מאושר ומבורך, להיות צדיק או להצליח בחיים. אל לנו להאמין שאם לא זכינו בחכמה או בממון, ביופי או בכוח, לא תצלח דרכנו לעולם. עלינו לדעת שההצלחה של כל אחד ואחד תלויה אך ורק בו עצמו!
כמו ההרים שיש להם אותם נתונים חיצוניים אך התוצאות העצמיות שונות, כך האדם, הגורמים החיצוניים הם לא הסיבה לברכה או הקללה אלא מעשיו.
אם נבחר לתת לרצונות רגעיים ולדחפים משתנים להנחות את דרכנו ולסחוף אותנו הנה והנה, לא נוכל להתענג על דרך הטוב ולא נוכל לבחור בברכה. אך אם נקדם את עצמנו ונכוון את שאיפותינו לדרך המוסרית הנכונה, אם נהיה עקביים בהליכה בדרך הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, נזכה לאושר ולברכה עד אין קץ.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

30/11/2020

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה ראשונה ברחבת הכותל המערבי בצל הקורונה, בחלוקה למתחמים (קפסולות) בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

17/11/2020

ראש חודש כסלו תשפ"א ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו תשפ"א ברחבת הכותל המערבי

כאלפיים מתפללות ומתפללים הגיעו הבוקר (ג) לתפילת ראש חודש מרגשת לכבוד חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי.

16/11/2020

הצנחנים חזרו לכותל

הצנחנים חזרו לכותל

לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה הגיעו כ- 300 צנחנים מגדוד 101 עם סיום מסע סוף אימון מרגש ברחבת הכותל, גם הם בחלוקה לקפסולות בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

08/11/2020

שידור חי לרגל חג הסיגד מהכותל המערבי

שידור חי לרגל חג הסיגד מהכותל המערבי

לראשונה בישראל: תלמידי מערכת החינוך השתתפו במשדר מיוחד מהכותל המערבי לציון חג הסיגד יחד עם מנהיגי העדה האתיופית וקהילת ביתא ישראל.