הפרשה

פורים – תשע"ח

בין מלכות האדם למלכות ה'
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ולמחרת בבוקר, מספרת על הנס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה ובו ניצל העם היהודי מהשמדה המונית. הנה תקציר הסיפור: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית, כעס על מנהיג העם היהודי, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד. אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם. זמן מה קודם לכן, אסתר, בת אחיו של מרדכי, נלקחה לארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה למלכת האימפריה, ובאמצעות תחבולה מסוכנת היא הצליחה לסכל את עצתו של המן.

אולם המגילה אינה מסתפקת בכך. פתיחת המגילה עוסקת בתיאור המשתאות המפוארים שעורך אחשוורוש לשרים, לעבדים ולתושבי שושן. משתאות אלו מתוארים בהרחבה תוך דגש על הפאר ושפע היינות שהוגשו במשתאות הארוכים. גם סיומה של המגילה עוסק במלכות אחשוורוש במנותק מסיפור הצלת העם היהודי: "וישם המלך אחשוורוש מס על הארץ... וכל מעשה תקפו וגבורתו... הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס".
מדוע מעניינת אותנו מלכותו האדירה של אחשוורוש? מדוע חשוב לכותבי המגילה שאנו הקוראים נתרשם מגבורתו ועושרו של המלך הפרסי?
למעשה, המגילה עצמה – מלבד הפתיחה והסיום – מספרת סיפור שונה לחלוטין על מלכות אחשוורוש. מדובר במלך חסר אופי, נטול חוט שדרה, אשר מתוך שיכרות מאפשר להרוג את אשתו המלכה (הראשונה), כשלמחרת עם התפכחותו הוא כמובן מתחרט על כך. בהמשך העלילה מתברר לנו שמלך זה נשלט על ידי יועצו המן, אשר בלי הרבה מאמץ מצליח להחתים את המלך על גזירת ההשמדה של העם היהודי, תוך שהמלך אפילו אינו מתעניין באיזה עם מדובר. די לו בדברי המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... ולמלך אין שווה להניחם". ואם חשדנו שהמלך מבין את משמעות חתימתו – הרי מייד מתברר לנו מצבו המנטלי של המלך, כשאסתר המלכה (השנייה) מספרת לו "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד", המלך כלל אינו יודע במה מדובר, והוא שואל בפליאה: "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן?".
הקורא נדהם: וכי המלך אינו מודע למעשיו, או שהוא מיתמם ומעמיד פנים? כמה עמים נחתמו להשמדה על ידי המלך, עד כדי כך שהוא אינו יודע במה מדובר?
מתברר כי התיאור המרומם של מלכות אחשוורוש המופיע בפתיחת המגילה ובסיומה, אינו אלא מעטפת לתיאור מצבה האמיתי של מלכות זו. מדובר בשלטון הפועל בחוסר תשומת לב ומקבל החלטות גורליות במצבי שיכרות; אנו עוסקים במלך שאיננו אחראי למעשיו וניתן לשלוט עליו בדרכים שונות. מידה רבה של אירוניה קיימת בתיאורי מלכות אחשוורוש, וללא ספק כותבי המגילה עשו זאת בדרך מתוחכמת במיוחד.
לעומת המלך ההולל אחשוורוש ויועצו הרשע המן – ניצבות שתי דמויות מרכזיות: מרדכי ואסתר. מדובר בגבר ואישה שאין בידם כוח שלטוני, גם לא עושר, אך הם פועלים מתוך אמונה עזה בצדקת דרכם. מרדכי שאיננו משתחווה להמן, מזהה אל נכון את הצורך בעמידה איתנה אל מול שלטון הכוח; אסתר פועלת במסירות למען עמה, ואינה נרתעת ממצב-הרוח ההפכפך של אחשוורוש, ובאמצעות עורמה ותיחכום היא מצליחה להפוך את הגלגל ולהציל את עמה מגזירת ההשמדה.
מרדכי ואסתר מייצגים את האדם המאמין, זה שיודע כי אלוהים לא נטש את זירת ההיסטוריה, והאמת והטוב ינצחו את השקר והרוע.
חגיגת הפורים – חגיגה שאין לה גבול – מבטאת את הצטרפותינו למרדכי ואסתר באמונתם העזה. אנו מאמינים כי העולם מונהג על ידי אלוהים הדוגל בערכי הצדק והחסד, ומשכך אנו יכולים להביט אל הרוע בעיניים ולהיות בטוחים כי הניצחון יהיה בצד של האמת והטוב. גם אם הרוע האנושי עדיין לא מוגר, אנו מרימים כוסית כבר עתה ומאחלים "לחיים", מתוך ביטחון באלוהי ישראל, אלוהי ההיסטוריה, אלוהי הצדק.
 
 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

אתרי הכותל

במתחם הכותל המערבי מספר אתרי תיירות ייחודים, אשר מעניקים מבט מיוחד על תולדותיה של ירושלים ועל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו.
הצטרפו לרבבות שכבר ביקרו באתרי הכותל ותיהנו מחוויה מעצימה שלא תישכח במהרה.

לכל אתרי הכותל