מאת: הרב שמואל רבינוביץ

חג של תהליך – חג השבועות

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

חג השבועות אותו נחגוג לקראת סוף השבוע הנוכחי, הוא חג חריג בלוח החגים היהודיים: לכל חג יש תאריך, ואילו לחג השבועות אין תאריך קבוע. הוא נחגג חמישים יום לאחר בהתחילו לחגוג את חג הפסח, אך מספר הימים בחודש העברי עשוי להשתנות, ולכן חג השבועות יכול – באופן עקרוני – לחול לפחות באחד משלושה תאריכים. עבורנו אין לכך משמעות מעשית, מפני שכבר לפני כ-1,700 שנה נקבע הלוח העברי ומספר הימים בכל חודש הפך לקבוע, אך ברמה העקרונית כפי שהדברים משתקפים בתנ"ך ובספרות חז"ל הקדומה – חג השבועות הוא חג "נייד", נטול תאריך.

 

כאשר אנו מתבוננים בכך, העדר התאריך הקבוע מסמל את חשיבותו של התהליך ביחס ליעד. חג שיש לו תאריך, מצביע על תופעה קבועה, על חוקיות ועל סדר החוזר על עצמו. לעומת זאת, חג שאין לו תאריך והוא תלוי בספירת חמישים הימים שלפניו, מציב את מרכז הכובד בספירה, בתהליך, בהתקדמות לקראת.

כאשר עם ישראל יצא ממצרים

מלמדים אותנו המקורות כי הוא היה במצב רוחני ירוד. למעשה, לו היינו נשאלים האם העם הזה מתאים לייעוד הניצחי שא-לוהים ייעד לו – ככל הנראה היינו משיבים בשלילה. ובכל זאת, א-לוהים בחר בעם היהודי, מתוקף ההבטחה לאבות ובזכות האמונה ביכולת העם להתקדם למעלה רוחנית גבוהה. ואכן, חמישים הימים שחלפו מיום יציאת מצרים ועד היום שבו התרחש 'מעמד הר סיני' – חמישים הימים של "ספירת העומר" – היו חמישים ימים שבו עבר העם תהליך מזורז של שחרור מהשיעבוד הנפשי והרוחני לתרבות המצרית, עד שיכול היה לעמוד למרגלות הר סיני ולשמוע את קולו של א-לוהים מכריז: "אנוכי ה' א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".

בחג השבועות אנו חוגגים איפוא את מתן התורה מתוך שימת דגש על התהליך.

אנו מצפים מעצמנו, ובעצם מכל יהודי, לעשות את הצעדים הללו: להשתחרר מן הכבלים המעכבים אותנו, ולהתקדם לקראת קבלת התורה. במובן רחב יותר, אין מדובר באירוע חד פעמי. כל אדם, בכל יום מחדש, ניצב בין העבר לעתיד, ובוחר האם לסגת אחורה או לצעוד קדימה: האם האמונה שהייתה לי אתמול תגבר היום או חלילה תיחלש? האם היום אתן לזולת או אשמור לעצמי? האם המחר יהיה מוסרי יותר מהאתמול? בחג השבועות אנו חוגגים את קבלת התורה ההיסטורית, אך בכל יום ויום אנו מחליטים האם לקבל את התורה ולאמץ את תפיסת העולם ואורח החיים שהיא מציעה.

היבט זה משתקף יפה גם בסיפור "מגילת רות", אותו נהוג לקרוא בבוקר חג השבועות. מגילה זו מספרת על רות, נערה מואביה שהלכה בנאמנות אחר חמותה גם כשזו איבדה את כל נכסיה והפכה לקבצנית. הנערה שהגיעה מעם זר ותרבות שונה, ועשתה חסד עם חמותה, זכתה בסופו של דבר להיות "אימה של מלכות" – ממנה יצאה שושלתו של דוד המלך.

גם בסיפור זה אנו מדברים על נערה שעשתה תהליך. העם המואבי לא מוכר לנו כעם מוסרי במיוחד. למען האמת, זהו עם שמוצאו בגילוי עריות, ותרבותו תואמת לכך. אך אין אדם שאין לו בחירה, ורות המואביה בחרה בנאמנות והפכה לסמל של האדם שמוכן להקריב את כל אשר לו למען הזולת.

סיפור זה מתאים להיקרא בחג השבועות, לא רק מפני שהוא מדבר על שורשיו של דוד המלך שהלך לעולמו בחג השבועות; ולא רק בגלל שהאירועים המרכזיים בסיפור המגילה מתרחשית בעונת הקציר, העונה שבה חל חג השבועות; אלא גם מפני שזהו סיור על אדם שבחר באומץ בערך מוסרי והלך בבחירה זו עד הסוף הטוב.

חג השבועות הוא הזדמנות עבור כל אחד ואחת מאיתנו לחגוג את קיומנו כיהודים ואת המורשת היהודית שלנו, לחשוב כיצד אנו מחזקים את הקשר בינינו ובין התורה ובאיזה אופן נצליח להנחיל קשר זה לדורות הבאים.

חג שבועות שמח!

חזרה לעמודי פרשת השבוע

24/06/2020

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

בין הפריטים שנמצאו:

מחסניות מלאות בכדורים, כידון וחלקי רובה נוספים "סליק" תחמושת ירדני נחשף היום בחפירות רשות העתיקות מתחת ללובי של אתר מנהרות הכותל המערבי.

התחמושת הוסתרה בקרקעיתו של בור מים מתקופת המנדט הבריטי

החפירות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל. חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום ובדקו את הפריטים. לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "במהלך חפירת בור המים חיכתה לנו הפתעה: כעשר מחסניות מלאות של מקלעי ברן וחלקים מרובה לי אנפילד הבריטי. לרוב אנחנו מוצאים בחפירות ממצאים עתיקים מלפני אלף או אלפיים שנה, אבל הפעם, זכינו לדרישת שלום שהוקפאה בזמן, בת 53 שנים. ככל הנראה, זהו מצבור נשק שהוטמן במכוון על ידי חיילי הליגיון הירדני במהלך מלחמת ששת-הימים, אולי בזמן שצה"ל שחרר את העיר העתיקה. בור המים שחפרנו שימש את מבני המגורים של שכונת המוגרבים שהיתה בנויה באזור רחבת הכותל של היום", הוסיף מוניקנדם-גבעון. אסף פרץ מרשות העתיקות, שזיהה את התחמושת, סיפר כי "מדובר בתחמושת שיוצרה בבריטניה במפעלי Greenwood and Batley LTD, שנמצא בלידס, יורקשייר. לפי הסימנים על כרכוב (החלק האחורי) הכדורים, התחמושת יוצרה בשנת 1956 והגיעה לידי הליגיון הירדני". חשיפת סליק התחמושת למקלעי ברן, מתאימה לשני מקלעים אחרים שנמצאו לפני כעשר שנים בבור מים אחר ברחבת הכותל המערבי, בחפירתה של ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות." הוסיף פרץ. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי: "בצד החשיפות המפוארות של עמנו מתקופת בית שני, אנו שמחים על מציאת שרידים גם מהמלחמה של הדור האחרון להשבת ליבו של העם היהודי להתרפק על אבני הכותל המערבי. הגילוי מזכה אותנו בעלי הנס- להכיר בניסיו של בורא עולם במקום הזה." לפני כחודש, פרסמו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי כי בחפירה הארכיאולוגית נחשפה מערכת תת קרקעית מסקרנת חצובה בסלע מימי בית שני, למרגלותיו של מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה.

16/06/2020

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

במסגרת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל, הגיעו רעייתו הגב' מריה גרבוסקי ובנו מר קונסטנטינו מיטסוטקיס לביקור ולתפילה אישית בכותל המערבי.
ביקור זה הינו ביקור רשמי ראשון מאז התפרצות נגיף הקורונה.

11/06/2020

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום דמי רישום סימליים בלבד (10 שקלים למשתתף / משפחה).

07/06/2020

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בתפילה בכותל המערבי ובפגישה עם רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ. השרה ביקרה בחפירות החדשות שנחשפו לאחרונה עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב.