הפרשה

נח – תשע"ח

סופו של צדיק
במרכזה של פרשת השבוע 'נח' עומד סיפור המבול, כשהאישיות הבולטת בסיפור זה הוא נח. סיפור המבול החל כאשר בדורות קדומים הידרדרה האנושות לשפל מוסרי, רצח, אונס וגזילה הפכו להיות נורמות מקובלות. בעקבות כך החליט אלוהים 'לאתחל' את הבריאה: למחות את העולם הישן ו'לחשב מסלול מחדש'. אמנם, אלוהים לא בחר לברוא מחדש את הבריאה כולה, אלא להשאיר שרידים מן האנושות ומבעלי החיים, אשר מהם יתפתח העולם החדש.

נח היה האיש שנבחר לשרוד ולהיות האדם שממנו תתפתח האנושות בגירסתה המעודכנת. מדוע נבחר נח למשימה זו? תשובה לשאלה זו מפורטת בפתיחת הפרשה:
"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"
(בראשית ו, ט)
נח היה האדם היחיד שלא נסחף אחרי הנורמות המעוותות. הוא עמד כסלע איתן אל מול החברה האנושית כולה, והפגין נאמנות לערכי המוסר. בזכות נאמנות זו, נבחרו הוא ומשפחתו להינצל מן המבול. אלוהים ציווה עליו לבנות תיבה שתגן עליו כאשר מי המבול יציפו את העולם כולו, ונח נענה לקריאה. שנים ארוכות הוא עמל בבניית התיבה, וכאשר החלו מי המבול להציף את הקרקע, נכנסו נח ומשפחתו אל התיבה ושהו בתוכה עד שהסתיים המבול והאדמה יבשה.
אך בכך לא מסתיים סיפורו של נח. למרבה הפלא, סיום סיפורה של אישיות זו מלווה באקורדים צורמים. כך מתוארים בפרשה קורותיו של נח לאחר יציאתו מן התיבה:
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם, וישת מן היין וישכר, ויתגל בתוך אהלו."
(שם ט, כ-כא)
לאחר מכן מתואר כיצד התבזה נח בעיני בניו, אשר אחד מהם ראה את אביו מתגולל בעירום שכרותו, ולדעת כמה מן הפרשנים בן זה אף ביצע באביו מעשה מגונה כלשהו, ומפני כך זכה לקללה מאביו, קללת העבדות.
כיצד הידרדר נח והפך מ'איש צדיק' ל'איש אדמה' השותה יין לשוכרה? מה גרם שסופו של 'צדיק תמים' זה היה כה ירוד ועצוב?
שאלה זו הטרידה כבר את חכמי המדרש (בראשית רבה לו, ג), שהשוו את נח למשה רבינו, ואמרו: "חביב משה מנח, נח משנקרא 'איש צדיק', נקרא 'איש אדמה'; אבל משה, משנקרא 'איש מצרי' (שמות ב, יט), נקרא 'איש האלוהים' (דברים לג, א)." – האם מדרש זה עורך השוואה בין שני אישים ומסתפק בכך, או שהשוואה זו רומזת להסבר כיצד ומדוע אירעה הידרדרותו של נח?
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (פרשן ופוסק, לטביה, 1843-1926) מציע בספרו 'משך חכמה' ביאור לדברי המדרש, שעל פיו נוכל להשיב על השאלה מה קרה לנח וכיצד הפך מ'איש צדיק' ל'איש אדמה' המשתכר ומתבזה בעירום.
שתי דרכים ישנן בעבודת אלוהים, הוא מבאר. הדרך האחת היא כאשר אדם מתבודד ומתייחד עם אמונתו ועם אלוהיו; הדרך האחרת היא כאשר אדם עוסק בצרכי הציבור ומעניק ממיטב כוחותיו למען הזולת. נח היה צדיק מן הסוג הראשון - כאשר הודיע לו אלוהים על המבול הקרב ובא, הוא לא ניגש לבני דורו וניסה להשפיע עליהם להיטיב את התנהגותם. הוא ידע על האסון העומד בפתח, ומה עשה בעקבות כך? הוא בנה תיבה כדי להציל את עצמו. הוא אכן היה צדיק, שהרי לא היה נגוע בנורמות המושחתות של בני דורו, אך צדיק הדואג לעצמו בלבד.
משה רבינו, לעומתו, כבר בסיפור הראשון שאנו קוראים עליו, אנו נוכחים לראות שהוא מתמסר בכל נפשו לשיפור מצבם של אחיו. הוא רואה איש מצרי מתעלל ביהודי, וניגש להעניש את המצרי; הוא רואה שני יהודים מתקוטטים, ומתערב כדי לסיים את המריבה. משה איננו מתבודד עם אלוהיו ואיננו דואג לעצמו בלבד. הוא מבין ש'צדיקות' היא תכונה שחייבת לבוא לידי ביטוי ביחסים עם החברה.
זהו פשר ההשוואה שערכו חכמי המדרש, ובכך הם מסמנים לנו את סופם של שני סוגי הצדיקים הללו. נח, שדאג לעצמו, סופו שהידרדר והיה 'איש אדמה' שיכור ומבוזה; משה, שדאג לחברה שסביבו, סופו שהתעלה להיות 'איש אלוהים'.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

אתרי הכותל

במתחם הכותל המערבי מספר אתרי תיירות ייחודים, אשר מעניקים מבט מיוחד על תולדותיה של ירושלים ועל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו.
הצטרפו לרבבות שכבר ביקרו באתרי הכותל ותיהנו מחוויה מעצימה שלא תישכח במהרה.

לכל אתרי הכותל