מאת: הרב שמואל רבינוביץ

יום הכיפורים – תשע"ז

קלה הדרך לשינוי

מיתר נרעד בליבו של כל יהודי כאשר מתקרב ובא יום הכיפורים. היום הגדול והקדוש הזה נושא בחובו מטען היסטורי אדיר: אלפי שנים של תשובה וכפרה, תפילה ובקשת רחמים, סליחה וטהרה.
בשטף חיי השנה אנחנו עושים הרבה דברים שלא היינו רוצים לעשות, ולא ראוי שנעשה. וכשמגיעים ליום הקדוש ועושים חשבון נפש, חפצים אנו להיטיב את דרכינו ולכפר על עוונותינו, ואז עומדים לנוכח עצמינו ותוהים: האם באמת ניתן להשתנות? האם אפשר בבת אחת לשנות הרגלים מושרשים ולהפוך להיות אנשים טובים ומוסריים הרבה יותר?

שורש רפיון זה נעוץ בהרגשה שההרגלים הרעים השתלטו עלינו במידה מסוימת והפכו אותנו לאנשים טובים פחות. במילים אחרות, אנחנו מרגישים שהנפש שלנו 'התקלקלה' במידה מסוימת, וכדי לתקן את הקלקולים הללו יהיה עלינו לעבוד קשה מאוד.
האם זה באמת כך? האם העבירות והמעשים השליליים מצליחים להשתלט עלינו?
חכמינו זכרונם לברכה מספרים: שכאשר כבשו הרומאים את ירושלים, טרם החריבו את בית המקדש השני, הם הגיעו לבית המקדש ורצו לקחת את הכלים המפוארים שהיו בו. בשלב הראשון הם לא העזו להיכנס פנימה, גם הם חרדו מקדושתו הנשגבה של בית המקדש. כיון שכן, הם חפשו מישהו ש'ישבור את הקרח' ולכן הכריזו: כל מי שייכנס ויוציא כלי כל שהוא - מה שיוציא יהיה שלו. קם יהודי בשם 'יוסף משיתא' ואמר: אני אכנס.
נכנס יוסף, והוציא עמו את מנורת הזהב הגדולה. ראו הרומאים את המנורה המפוארת, חמדו אותה ואמרו: זו מנורה שמתאימה להיכלי מלכים ולא נאה לאיש פשוט להשתמש בה, היכנס שוב ומה שתוציא פעם שניה יהיה שלך. ענה יוסף ואמר: "לא די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת? לא אכנס!" ניסו הרומאים לשכנע אותו והבטיחו לו את המכס של שלוש שנים, אך הוא סירב בעקשנות. השכיבו אותו הרומאים על שולחן של בעלי מלאכה וניסרו את גופו במסור, ויוסף כל העת צווח שוב ושוב "לא די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת?!!"
מעשה נורא זה מחדד לנו שאלה גדולה: אדם שפל שכזה, שהסכים בשביל בצע כסף להיות כלי בידיהם של הכובשים ולחלל את הקודש על ידי מעשה שאפילו הרומאים לא העזו לעשות. איך אדם כזה הופך ברגע אחד לצדיק גדול כל כך שמוכן לסבול ייסורים נוראיים כדי לא להכעיס את בוראו? איך קורה מהפך כזה?
במגילת שיר השירים נאמר:
"אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש" (שיה"ש פסוק א, ו).
עם ישראל מבקש לא להסתכל על השחרוּת שאחזה בו מחמת העבירות שעבר, כיון שהיא רק כמו שיזוף השמש - שחרות חיצונית ולא כזו שחלחלה פנימה.
המסר העמוק של הפסוק הוא, שהאלוקים ברא את האדם בדרגה נעלה כפי שנאמר "בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). כלומר שהאדם נברא בדמותו של האלוקים, לכן כל אדם בשורשו שואף וְכָּמֵּהַ לטוב ללא לאות. אף אם הוא יעשה חטאים ופשעים, תמיד תישאר בתוכו הנקודה העמוקה הטובה והקדושה.
זה סיפורו של יוסף משיתא. גם אדם שפל כל כך, כאשר התעוררה בתוכו הנקודה הפנימית הטובה והחלה 'לבעור' בו שבעתיים לאחר שנכנס אל הקודש פנימה וחווה את הקדושה, שוב לא ניתן היה לכבותה גם כאשר קצצו את גופו במסורים. כי ההבדל בין החטא הנורא מכל לבין תשובה שלימה הוא רק כחוט השערה.
אנחנו, ברוך ה', לא חוטאים ופושעים כיוסף משיתא, ולמרות זאת אנחנו מרגישים לפעמים חסרי אונים מול אי אלו הרגלים לא טובים שרכשנו ומול מעשים שהיינו רוצים לכפר עליהם ולמחוק אותם כליל מחיינו.
ביום הכיפורים אנו נכנסים אל קודש הקודשים. ואזי כל מה שאנו צריכים להזכיר לעצמנו שוב ושוב, שעלינו רק להבעיר בתוכנו את הניצוץ של אהבת הבורא ואהבת הטוב, כדי שתתקלף במהרה השחרות הקלה שדבקה בנו מחטאינו, ואז נוכל להתעלות אל גבהים חדשים של טוב, ונעשה נחת רוח לבוראנו.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

13/01/2021

תפילות ערב ראש חודש שבט בשידור חי מרחבת הכותל המערבי

תפילות ערב ראש חודש שבט בשידור חי מרחבת הכותל המערבי

ערב ראש חודש שבט כ"ט טבת, ה-13/01/21 יום כיפור קטן וזמן המסוגל לניסים ולישועות ועל כן תתקיים בשידור חי בשעה 13:00 תפילת יום כיפור קטן ותפילות מיוחדות לעצירת המגיפה ולרפואת חולי הקורונה לאור שיא החולים בימים האחרונים, כל זאת על פי הנחיות משרד הבריאות.

13/01/2021

משתתפים בצערה של משפחת אדלסון

משתתפים בצערה של משפחת אדלסון

משתתפים בצערה של הגברת דר' מרים אדלסון תחי' והמשפחה על פטירתו של מר שלדון אדלסון ז"ל - אוהב ישראל ומוסר נפשו עבור העברת המורשת היהודית והחיבור של הדור הבא לשרשרת הדורות היהודית בארץ ובתפוצות.

11/01/2021

עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי

עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי

הקרן למורשת הכותל המערבי מנצלת את ימי הסגר הנוכחי לקדם ביתר שאת את העבודות לחיזוק וייצוב רחבת הכותל המערבי שהחלו בתחילת 2020.

31/12/2020

מה עושה קונכייה עתיקה של ארגמון חד-קוצים ליד הכותל המערבי בירושלים?

מה עושה קונכייה עתיקה של ארגמון חד-קוצים ליד הכותל המערבי בירושלים?

קונכייה של ארגמון קהה-קוצים (Murex trunculus) נמצאה לאחרונה בחפירות בית שטראוס שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי. ממצא זה, מצטרף לקונכיות שנמצאו בחפירות קודמות.