מאת: הרב שמואל רבינוביץ

מה נותן לנו הבידוד

 פרשת תזריע – מצורע

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 

שתי הפרשיות של השבת הקרובה הן "תזריע-מצורע". שתיהן עוסקות בעיקר בנושאים שאין להם השלכה ישירה לחיינו: דיני טומאה וטהרה, כשחלק ניכר מוקדש לפרטי הלכות ה'מצורע'. על פי האמור בפרשיות אלו, אדם שלקה בסוגים שונים של נגעים בגופו, צריך לעבור תהליך מורכב של היטהרות הכולל תקופות בידוד באורכים שונים, כאשר בסיום התהליך עליו להביא קורבן לבית המקדש.

 

כאשר ניגשים לעיין בפרשיות אלו, יש לצאת מתוך הנחה ברורה: אין מדובר במחלה מידבקת, ותהליך ההיטהרות איננו כולל הליך הגייני או רפואי כלשהו. ניתן להביא ראיות שונות לכך, והפרשנים עסקו בנושא זה באופן מקיף. לעניינינו די בהוכחה אחת פשוטה: הכתוב קובע כי אדם שהצרעת התפשטה בכל גופו ולא הותירה שטח 'נקי' כלל – טהור. אילו היה מדובר במחלה מידבקת ובכללי הגיינה, קביעה זו המטהרת את ה"חולה" במצב הקשה ביותר, הייתה בלתי הגיונית בעליל.

מדובר איפוא ב"מחלה" בעלת אופי רוחני.

כזו שההתייחסות אליה נובעת מתפיסה מסוימת על האדם, על החברה האנושית ועל יחסי גוף ונפש. אנו עוסקים במצבים רוחניים-מוסריים-חברתיים לקויים, אשר הלקות שבהם באה לידי ביטוי לא רק במרקם החברתי ולא רק במצבו הנפשי של הפרט, אלא גם בגוף האדם. זה נשמע מוזר, אך פילוסופים מזרמים שונים ומתקופות שונות הוטרדו מאוד מיחסי הגומלין שבין תהליכים נפשיים ופיזיולוגיים, וניסו לתת מענה למה שמכונה "הבעיה הפסיכו-פיזית". עלינו להודות כי מדובר בתחום שאיננו מובן דיו גם לגדולי החוקרים, אך יחסה הרוחני-מוסרי של התורה אל המצורע מצביע על כך שאכן, קיימת לקות רוחנית שיכולה לבוא לידי ביטוי בגופו של האדם.

וכך מלמדים אותנו חכמי המדרש:

"כך שנו רבותינו: על אחד-עשר דברים הנגעים באים על האדם: על עבודה זרה, ועל חילול השם, ועל גילוי עריות, ועל הגניבות, ועל לשון הרע, ועל המעיד עדות שקר, ועל הדיין המקלקל את הדין, ועל שבועת שווא, ועל הנכנס בתחום שאינו שלו, ועל החושב מחשבות של שקר, ועל המשלח מדנים בין אחים. ויש אומרים: אף על עין רעה."

(מדרש תנחומא לפרשת מצורע, סימן ד)

כאמור, התהליך שאותו צריך המצורע לעבור

כולל תקופות שבהן הוא נדרש לשהות בבידוד. את הבידוד הזה ניתן לפרש כעונש וניתן לפרשו גם כהליך בעל משמעות חינוכית. מהי האינטואיציה המיידית שלנו כאשר אנו מדברים על בידוד? בתקופה זו שבה אנו, יחד עם האנושות כולה, חוששים ממגיפת הקורונה, יש לרבים מאיתנו מחשבות על משמעות הבידוד החברתי שנכפה עלינו. דבר אחד ברור: הבידוד מנתק את האדם הפרטי מהחברה האנושית.

הניתוק הזה מעביר אותנו למצב קיומי שונה.

המצב האנושי הרגיל והמבורך הוא כולל חיי חברה. מבחינה נפשית זה בריא וטוב. אדם שחי לבדו לאורך זמן עלול לצאת מדעתו; וגם כאשר אנו חושבים על תיקון מוסרי איננו יכולים להסתגר בתוך עצמנו. המוסר מקבל משמעות רק כאשר האדם פוגש את הזולת ויוצר עימו יחסים כלשהם. הבידוד הוא, אם כן, מצב חריג. לעיתים אנו נדרשים לצאת מהמצב הרגיל ולחוות את החיים בצורה שונה: לבד.

אדם שחטא, במיוחד בחטאים שבין אדם – לחברו, נדרש לשהות בבידוד.

ובכך מקבל הזדמנות להיפטר מסחף חברתי המנוגד לערכיו שלו, להשתחרר מלחצים הנגרמים בשל מאבקים על מעמד וכבוד. כאשר אדם נמצא לבדו, יש בידיו את היכולת להתבונן ברצינות אל תוך עצמו, לגלות את רצונותיו הכמוסים, את פחדיו הנסתרים ואת כוחותיו הייחודיים. תקופה זו של בידוד יכולה להיות קרש קפיצה אל חיים באיכות גבוהה הרבה יותר, חיים מתוקנים.

יהי רצון שיקוים בנו: לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך (תהילים צ"א), ונחזור לימים טובים תוך תיקון מעשינו.

 

 

 

הכותל המערבי מהבית

 

 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

24/06/2020

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

בין הפריטים שנמצאו:

מחסניות מלאות בכדורים, כידון וחלקי רובה נוספים "סליק" תחמושת ירדני נחשף היום בחפירות רשות העתיקות מתחת ללובי של אתר מנהרות הכותל המערבי.

התחמושת הוסתרה בקרקעיתו של בור מים מתקופת המנדט הבריטי

החפירות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל. חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום ובדקו את הפריטים. לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "במהלך חפירת בור המים חיכתה לנו הפתעה: כעשר מחסניות מלאות של מקלעי ברן וחלקים מרובה לי אנפילד הבריטי. לרוב אנחנו מוצאים בחפירות ממצאים עתיקים מלפני אלף או אלפיים שנה, אבל הפעם, זכינו לדרישת שלום שהוקפאה בזמן, בת 53 שנים. ככל הנראה, זהו מצבור נשק שהוטמן במכוון על ידי חיילי הליגיון הירדני במהלך מלחמת ששת-הימים, אולי בזמן שצה"ל שחרר את העיר העתיקה. בור המים שחפרנו שימש את מבני המגורים של שכונת המוגרבים שהיתה בנויה באזור רחבת הכותל של היום", הוסיף מוניקנדם-גבעון. אסף פרץ מרשות העתיקות, שזיהה את התחמושת, סיפר כי "מדובר בתחמושת שיוצרה בבריטניה במפעלי Greenwood and Batley LTD, שנמצא בלידס, יורקשייר. לפי הסימנים על כרכוב (החלק האחורי) הכדורים, התחמושת יוצרה בשנת 1956 והגיעה לידי הליגיון הירדני". חשיפת סליק התחמושת למקלעי ברן, מתאימה לשני מקלעים אחרים שנמצאו לפני כעשר שנים בבור מים אחר ברחבת הכותל המערבי, בחפירתה של ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות." הוסיף פרץ. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי: "בצד החשיפות המפוארות של עמנו מתקופת בית שני, אנו שמחים על מציאת שרידים גם מהמלחמה של הדור האחרון להשבת ליבו של העם היהודי להתרפק על אבני הכותל המערבי. הגילוי מזכה אותנו בעלי הנס- להכיר בניסיו של בורא עולם במקום הזה." לפני כחודש, פרסמו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי כי בחפירה הארכיאולוגית נחשפה מערכת תת קרקעית מסקרנת חצובה בסלע מימי בית שני, למרגלותיו של מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה.

16/06/2020

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

במסגרת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל, הגיעו רעייתו הגב' מריה גרבוסקי ובנו מר קונסטנטינו מיטסוטקיס לביקור ולתפילה אישית בכותל המערבי.
ביקור זה הינו ביקור רשמי ראשון מאז התפרצות נגיף הקורונה.

11/06/2020

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום דמי רישום סימליים בלבד (10 שקלים למשתתף / משפחה).

07/06/2020

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בתפילה בכותל המערבי ובפגישה עם רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ. השרה ביקרה בחפירות החדשות שנחשפו לאחרונה עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב.