הפרשה

פרשת דברים תשע"ז

פשרה וצדק – פרשת דברים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

השבוע אנו מתחילים לקרוא את הספר האחרון מחמישה חומשי התורה: ספר דברים. ספר זה מורכב, ברובו, מנאומים שנאם משה רבינו בפני העם, ימים ספורים לפני מותו על גבולה של ארץ ישראל. נאומים אלו מסכמים את קורותיו של העם במשך ארבעים השנים בהם שהה במדבר, בדרך ממצרים לארץ ישראל. כמו כן, משה רבינו נותן בהם הדרכות והוראות כיצד לקיים ולשמר את הייחודיות של העם היהודי לאחר התיישבותו בארץ ישראל – אל מול האתגרים הרוחניים והתרבותיים שיציבו בפניהם העמים השכנים.
אחד המאורעות אותו סקר משה בנאומו הראשון, היה מינוי השופטים. לאחר שהסביר מדוע נוצר צורך להקים מערכת משפט נרחבת, הוא מספר על ההוראות אותן הורה לשופטים טרם מינויים:
"ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר: שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, בין איש ובין אחיו ובין גרו."
(דברים א, טז)

המילים "ושפטתם צדק" הן בעלות משמעות כפולה. המשמעות הפשוטה היא לדאוג שהשפיטה תהיה צודקת, הגונה וישרה. אך המילה 'צדק' יש לה משמעות נוספת, שונה: צדקה. כך פירש זאת אחד מחכמי ישראל בימי הביניים, רבינו בחיי בן אשר (ספרד, 1255-1340). לדבריו: "ושפטתם צדק - זו פשרה, שהוא משפט הבא מצדק."
כלומר, השופט איננו אמור לשאוף למצות את הדין על פי הצדק המוחלט, אלא לרכך את הוויכוח בין הנידונים, להנחות אותם אל מצב בו שני הצדדים מוותרים מעט ומתפשרים, לבצע 'צדקה'.
השאיפה אל הפשרה איננה מקרית. בנבואתו של ישעיהו, אותה נקרא השבוע ב'הפטרה' שלאחר קריאת התורה, מבשר ישעיהו על העתיד הטוב הצפון לירושלים:
"ציון במשפט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בצדקה."
(ישעיהו א, כז)
הצדקה והפשרה הן הדרך שבה אדם מצליח לפנות מקום בלבו לזולת. העמידה על שורת הדין, אף אם יש בה צדק, יש בה הבעה של אגואיזם מטריד. גם אם אדם חטא לך, גם אם הזולת חייב לך – אדם אינו אמור לחיות במצב נפשי של תובע. להיפך. ההבנה שכפי שלזולת יש חסרונות, כך גם אני לוקה בחסרונות כאלו או אחרים, היא הבנה בסיסית המשנה את עמידתו של האדם אל מול החברה.
ואכן, בתיאור המופיע בתלמוד על הגורמים לחורבנה של ירושלים, אנו מוצאים את הגורם הבא:
"לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין."
(תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא דף ל)
במבט ראשון, משפט זה נראה פרדוקסלי. המינוח "לפנים משורת הדין" מצביע על כך שאין מדובר בדרישה בסיסית הנדרשת מן האדם, וכיצד, אם כן, ניתן להעניש על כך?
אכן, טמון כאן רעיון חשוב: על האדם להתעלות מעל העמדה הבסיסית הדורשת את המגיע לו. התנהלותו של האדם אמורה להיות רכה יותר, מכילה יותר, דורשת פחות. אין זו המלצה, אלא חובה. כך היא הדרך הנכונה לחיות.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

אתרי הכותל

במתחם הכותל המערבי מספר אתרי תיירות ייחודים, אשר מעניקים מבט מיוחד על תולדותיה של ירושלים ועל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו.
הצטרפו לרבבות שכבר ביקרו באתרי הכותל ותיהנו מחוויה מעצימה שלא תישכח במהרה.

לכל אתרי הכותל