הפרשה

פרשת בא - תשע"ח

חיים בנס
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על ניסים שהתרחשו במצרים לפני אלפי שנים: מכת ארבה – המוני חגבים שהגיעו למצרים וכיסו את שמיה; מכת חושך – שלושה ימים בהם לא זרחה השמש במצרים; מכת בכורות – מוות פתאומי של כל בכורי מצרים ברגע אחד; והנס הגדול מכולם – שחרור עם ישראל מהעבדות והוצאתם ממצרים, בדרכם אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל.

מהו פשר המושג 'נס'? בפשטות, מדובר בהתרחשות החורגת מחוקי הטבע. כאשר אירוע מסוים חוזר שוב ושוב, הוא מפסיק להיות מוגדר כ'נס', ואנו רואים אותו כהתנהלות טבעית. אך האם זה אכן כך? האם החלוקה הדיכוטומית בין נס לאירוע טבעי – מוצדקת?
בנוסף לשאלה זו, עולה בקריאת הפרשה שאלה קיומית: אכן, אי-אז בעבר התרחשו ניסים, אך אנו איננו חווים בדרך-כלל חריגות מן הטבע, והניסים שאירעו בעבר חלפו ונעלמו. מה, אם כן, אנו אמורים ללמוד מאותם סיפורים מפעימים על הניסים שהתרחשו במצרים? האם ניתן להקיש מאותם ניסים אל חיינו?
מי שעסק בשאלה זו, היה הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13), אחד מפרשני התורה החשובים. הוא מרחיב בתפיסתו האמונית ביחס לטבע ולנס, ומסיים את דבריו במילים הללו:
"מן הניסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה... כל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם... הכל בגזרת עליון."
(פירוש רמב"ן לתורה, שמות יג, טז)
אכן? האם כל מה שאנו מכירים הוא 'נס'? האם אין חוקי טבע? הרמב"ן איננו מתעלם מן העובדה שהמציאות מתנהלת בדרך מסוימת וקבועה, אלא שהוא מבחין בין חריגה מחוקי הטבע שהיא "נס מפורסם", כלשונו, ובין חוקי הטבע להם הוא קורא "נס נסתר".
מדוע חוקי הטבע מוגדרים כ"נס"?
אין-ספור מדענים, במשך דורות רבים, חקרו וחוקרים את מדעי הטבע. כתוצאה ממחקרים אלו התקדמה האנושות בתחומים רבים ומגוונים, התקדמות הגוברת בקצב מואץ מדור לדור. אך על שאלה אחת לא השיב אף מדען, ולמען האמת אף לא ביקש להשיב עליה, והיא: "מדוע זה כך?"
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם מנסים לעסוק, וממילא גם אינם מספקים תשובות לכך.
לעומת המדע, עוסקת התורה בשאלה "למה" ולא בשאלות "מה" ו"איך". זו הסיבה האמיתית לכך שאנשים המכירים היטב הן את התורה והן את עולם המדע אינם מתרגשים מטענות על סתירות הקיימות – לכאורה – בין התורה למדע, שכן הם מבינים שהתורה והמדע אינם עוסקים באותו מישור קיום, וממילא לא תיתכן סתירה ביניהם.
כעת נוכל להבין את הסיבה שגם חוקי הטבע יכולים להיות מוגדרים כ"נס". שהרי אם לא ידועה לנו סיבה מדוע נקבעו חוקי הטבע אותם אנו מכירים, אין בעצם הבדל בין טבע לנס. הטבע יכול היה לפעול באופן קבוע על פי חוקים אחרים מאלו המוכרים לנו, ובורא העולם החליט שהוא יפעל ויתנהל בצורה מסוימת. בזמנים מסוימים ונדירים, החליט בורא העולם להפעיל את הטבע על פי כללים אחרים – ואת זה אנו מכנים "נס". אך כל "נס" הוא, בעצם קביעה של חוק טבע הפועל באופן זמני בצורה שונה מחוקי הטבע או הפועל באופן קבוע.
אם כן, מלמד אותנו רמב"ן, כאשר אנו קוראים בתורה על ניסים שהתרחשו אי שם בהיסטוריה, אין הכוונה רק לזכור אירועים – חשובים ככל שיהיו – שאירעו בעבר. עלינו להסיק מכך שכל חוקי הטבע הם בעצם "נס" אחד גדול. אלא שהתרגלנו לחוקים אלו – ששוב, נזכיר, איננו מכירים סיבה שתכריח את קביעתם – ולכן הם נראים לנו דבר המובן מאליו. עובדה זו, שהתרגלנו לחוקי הטבע והם אינם מביאים אותנו להתפעלות, "נשברת" כאשר אנו קוראים על ניסים שחרגו מחוקי הטבע. קריאה זו מזכירה לנו שבורא העולם, שניהל את הטבע בזמנים שונים בניגוד לכללים הרגילים, הוא זה שהחליט על קביעת הכללים שעל פיהם מתנהל הטבע תמיד.
 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

אתרי הכותל

במתחם הכותל המערבי מספר אתרי תיירות ייחודים, אשר מעניקים מבט מיוחד על תולדותיה של ירושלים ועל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו.
הצטרפו לרבבות שכבר ביקרו באתרי הכותל ותיהנו מחוויה מעצימה שלא תישכח במהרה.

לכל אתרי הכותל