מאת: הרב שמואל רבינוביץ

פרשת בהעלותך – תשע"ז

הנהגה ללא מחיצות
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'בהעלותך' מפגישה אותנו עם סיפור 'מינוי הזקנים'. סיפור זה לא החל באווירה טובה. העם שניזון מה'מן' – המזון האלוהי שירד בכל בוקר מן השמים – החל להתגעגע למצרים. הוא נזכר בשפע שהנילוס מביא איתו, בדגים, בירקות, במזון המגוון. ה'מן' נראה בעיניו תפל ומשעמם. משה שומע את העם מתלונן ובוכה, וחש מול זה שאין בו עוד כוח להנהיג את העם לבדו. הוא פונה אל אלוהים ואומר לו:
"לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה, כי כבד ממני."
(במדבר יא, יד)
 

אלוהים מגיב לדבריו של משה ומציע לו הצעה מעשית שתפתור את הבעיה:
"ויאמר ה' אל משה: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל... ונשאו איתך במשא העם, ולא תישא אתה לבדך."
(שם שם, טז-יז)
שבעים זקנים אלו יהיו מעתה שותפים להנהגת העם. הם ישאו בעול הכבד, יקחו אחריות ויקבלו הכרעות. ואכן, משה מבצע את מה שהוטל עליו. הוא אוסף שבעים זקנים ומשתף אותם בעול הכבד.
מאורע זה קבע הלכה לדורות של הנהגה. ה'סנהדרין' – המוסד ההלכתי הקובע את ההלכה עבור העם כולו, מוסד שפעל עד לפני כ-1,600 שנה, מנה שבעים ואחד חברים, בעקבות מספר זה של שבעים זקנים שקיבלו על עצמם את הנהגת העם לצד משה. כך אנו לומדים מדברי המשנה:
"סנהדרין גדולה הייתה של שבעים ואחד, ומניין שהיא של שבעים ואחד? שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל' ומשה עימהם, הרי שבעים ואחד."
(משנה, מסכת סנהדרין פרק א)
מעניין, כי בניגוד למניעים הלא-סימפתיים של מינוי זה שבא בעקבות תלונות העם וייאושו של משה, חכמי המדרש ראו במינוי הזקנים מאורע חשוב מאוד, צעד משמעותי ביותר בתהליך שעבר על העם מיציאת מצרים ועד הכניסה לארץ ישראל, עד כדי כך שאמרו:
"חביב היה יום מינוי הזקנים לפני הקדוש ברוך הוא כיום מתן תורה."
(במדבר רבה פרשה טו)
מהי הבשורה הגדולה שבמינוי שבעים זקנים אלו? מהי החביבות הגדולה המביאה להשוואה בין מינוי הזקנים למאורע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של העם היהודי – יום מתן תורה?
אפשר שנוכל להבין זאת על פי הלכה המובאת בתלמוד בשם רבי יוחנן, גדול חכמי ארץ ישראל במאה ה-3. חכמי הסנהדרין, הוא אומר, צריכים להיות בקיאים ב'שבעים לשון', כלומר בשפות רבות, ומדוע? כדי שלא תהיה הסנהדרין זקוקה למתורגמן. החכמים היושבים בסנהדרין צריכים לשמוע מכלי ראשון את הנידון. מתורגמן יכול לתרגם את הדובר באופן מדוייק, אך ישנם דברים שהוא אינו יכול לתרגם: כאב, סבל, צער, מצוקה – אלו דברים שקשה להעביר באמצעות אדם אחר. את החוויה של האדם העומד לפני הסנהדרין, צריכים החכמים לחוות בעצמם, מקרוב, ללא תיווך אנושי. לשם כך צריכים חכמי הסנהדרין להיות בקיאים בשפות רבות, כדי שיוכלו להאזין ללבו של האדם העומד לפניהם, להבין למצוקתו, לחוש את סבלו. רק מתוך כך יוכלו הם לפסוק הלכה עבור העם. רק אם יהיו קשובים למצב האנושי המורכב, יהיו זכאים להכריע כיצד לנהוג במצב זה.
משה רבינו, המנהיג הנערץ שקיבל את התורה והעבירה לעם, לא הצליח להתמודד לבדו עם הקשיים שהעם היה נתון בהם: הגעגועים למצרים, השעמום במדבר, הקושי לעבור יום ועוד יום בהמתנה שאיש אינו יודע מתי תסתיים. הוא הודה בחוסר יכולתו, ומשום כך אלוהים הציע לו פתרון: מינוי הזקנים. כדי להבין את מצוקת העם עליך להוסיף גיוון להנהגה, להביא אל ההנהגה שבעים זקנים, שבעים דעות נוספות, מחשבות חדשות. ההנהגה צריכה שיהיה לה יכולות להכיל מורכבויות מסוגים שונים.
הדבר נכון ביחס למנהיגי העם, ונכון גם לכל הורה. ילדים זקוקים להנהגה. ילדים זקוקים להורים שיודעים ליטול אחריות ולקבל הכרעות. אך על ההורה בתפקידו כמנהיג לזכור תמיד את הצורך בהקשבה, בהבנה, בהכלת המורכבות. רק כך ניתן להנהיג.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

13/01/2021

תפילות ערב ראש חודש שבט בשידור חי מרחבת הכותל המערבי

תפילות ערב ראש חודש שבט בשידור חי מרחבת הכותל המערבי

ערב ראש חודש שבט כ"ט טבת, ה-13/01/21 יום כיפור קטן וזמן המסוגל לניסים ולישועות ועל כן תתקיים בשידור חי בשעה 13:00 תפילת יום כיפור קטן ותפילות מיוחדות לעצירת המגיפה ולרפואת חולי הקורונה לאור שיא החולים בימים האחרונים, כל זאת על פי הנחיות משרד הבריאות.

13/01/2021

משתתפים בצערה של משפחת אדלסון

משתתפים בצערה של משפחת אדלסון

משתתפים בצערה של הגברת דר' מרים אדלסון תחי' והמשפחה על פטירתו של מר שלדון אדלסון ז"ל - אוהב ישראל ומוסר נפשו עבור העברת המורשת היהודית והחיבור של הדור הבא לשרשרת הדורות היהודית בארץ ובתפוצות.

11/01/2021

עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי

עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי

הקרן למורשת הכותל המערבי מנצלת את ימי הסגר הנוכחי לקדם ביתר שאת את העבודות לחיזוק וייצוב רחבת הכותל המערבי שהחלו בתחילת 2020.

31/12/2020

מה עושה קונכייה עתיקה של ארגמון חד-קוצים ליד הכותל המערבי בירושלים?

מה עושה קונכייה עתיקה של ארגמון חד-קוצים ליד הכותל המערבי בירושלים?

קונכייה של ארגמון קהה-קוצים (Murex trunculus) נמצאה לאחרונה בחפירות בית שטראוס שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי. ממצא זה, מצטרף לקונכיות שנמצאו בחפירות קודמות.