מאת: הרב שמואל רבינוביץ

נאמנות למשפחה ולעם

פרשת בלק

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'בלק' כמעט כולה, מתייחסת על המבט מבחוץ על עם ישראל. מתואר בה בלק, המלך המואבי שחי בעבר הירדן המזרחי, החושש מפני עם ישראל החונה מול ארצו. הפחד הוביל אותו אל קוסם מפורסם שחי במסופוטמיה, הלוא הוא בלעם. לאחר משא ומתן כפול הסכים בלעם ללכת עם שליחיו של בלק כדי לקלל את עם ישראל. בדרך אירע לבלעם מקרה מיוחד עם האתון, החיה המדברת, שהוכיחה אותו על מעשיו, עד שלבסוף הגיע בלעם אל מואב, נעמד על ההר והביט אל המישור שבו חנה עם ישראל. ממרומי ההר הוא ניסה לקלל את העם, אך למרבה ההפתעה, מפיו יצאו מילים אחרות של ברכות ושבחים.

 

סיומה של הפרשה הרבה פחות נחמד. מסופר בו על העם שהתפתה לזנות עם בנות מואב ועל המגפה שפשתה בעם. הקורא שואל את עצמו האם יש קשר בין הסיפורים. תשובה לכך נקבל רק בעוד שבועיים, בפרשת מטות, שם נשמע את משה מספר מי היה זה שיעץ למואב להשתמש בנשק הפיתוי המיני. זה היה לא אחר מאשר מיודענו, בלעם.

אכן, אם נקשיב לדבריו של בלעם נבין היטב את עצתו השטנית. בלעם הבין מה הן המעלות הייחודיות של עם ישראל, ודווקא בהן הוא כיוון לפגוע.

כאשר ניצב בלעם על פסגת ההר והביט על עם ישראל החונה בעמק, הוא הביע את התפעלותו:

"מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!"
(במדבר כד, ה)

ממה התפעל בלעם כאשר ראה את האוהלים במחנה ישראל. מבאר זאת הפרשן הדגול, רש"י, על פי דברי המדרש: "ראה פתחיהם שאינם מכוונים זה מול זה". בלעם הבחין בנורמות של הצניעות המקובלת בעם ישראל. הוא ראה שכל משפחה מקפידה שלא להביט אל האוהל השכן, והעריך זאת. הוא ידע שמשפחתיות איננה דבר שנרכש בלא מאמץ, הוא הבין שזוגיות דורשת השקעה, איפוק ונאמנות.

בלעם ראה דבר נוסף. הוא הגדיר את עם ישראל במשפט הבא:

"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"
(שם כג, ט)

בלעם לא ראה נאמנות זוגית ומשפחתית בלבד, אלא גם נאמנות לאומית – תרבותית. הוא הבין היטב כי הערך העומד בבסיס קיומו של עם ישראל הוא הנאמנות למסורת ולערכים הייחודיים של העם. אנו יודעים שבלעם צדק, מפני שאנו עומדים אלפי שנים לאחר בלעם ומביטים לאחור, על ההיסטוריה של עם ישראל. אכן, העם היה נאמן באופן מופתי לערכיו. עם ישראל שהתפזר ברחבי העולם, נשאר עם נצח בזכות ערכיו ומנהגיו.

בלעם פעל בזדון וניסה להרוס את ערכי הצניעות ואת הייחודיות הלאומית של עם ישראל. כאשר ראה שאיננו מצליח לקלל את עם ישראל, הוא יעץ למלך מואב לשגר את הנערות המואביות לפתות את עם ישראל לזנות ולפולחן אלילי. בלעם גילה את נקודות החולשה של העם באותה שעה, וניסה לקעקע את הערכים המוסריים והאמוניים בדרך מגונה זו.

אך עלינו להודות כי בלעם צדק. השמירה על ערכי הצניעות והמשפחה וההימנעות מהתבוללות, הוא התריס המגן על עם ישראל במשך דורות. בדורנו זה אף עשוי להיות קשה יותר. בדור שבו המתירנות פושה והערכים שהיו ברורים מתמסמסים – לעיתים נוצר קושי לעמוד ולשמור על הערכים הללו. אך אם נזכור שבזה תלוי קיומנו הלאומי והתרבותי, נוכל לאזור אומץ אל מול רוחות הזמן ולשאוב ערכים ממורשת אבותינו המפוארת, ואף להנחיל את המורשת לדורות הבאים.

 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

24/06/2020

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

בין הפריטים שנמצאו:

מחסניות מלאות בכדורים, כידון וחלקי רובה נוספים "סליק" תחמושת ירדני נחשף היום בחפירות רשות העתיקות מתחת ללובי של אתר מנהרות הכותל המערבי.

התחמושת הוסתרה בקרקעיתו של בור מים מתקופת המנדט הבריטי

החפירות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל. חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום ובדקו את הפריטים. לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "במהלך חפירת בור המים חיכתה לנו הפתעה: כעשר מחסניות מלאות של מקלעי ברן וחלקים מרובה לי אנפילד הבריטי. לרוב אנחנו מוצאים בחפירות ממצאים עתיקים מלפני אלף או אלפיים שנה, אבל הפעם, זכינו לדרישת שלום שהוקפאה בזמן, בת 53 שנים. ככל הנראה, זהו מצבור נשק שהוטמן במכוון על ידי חיילי הליגיון הירדני במהלך מלחמת ששת-הימים, אולי בזמן שצה"ל שחרר את העיר העתיקה. בור המים שחפרנו שימש את מבני המגורים של שכונת המוגרבים שהיתה בנויה באזור רחבת הכותל של היום", הוסיף מוניקנדם-גבעון. אסף פרץ מרשות העתיקות, שזיהה את התחמושת, סיפר כי "מדובר בתחמושת שיוצרה בבריטניה במפעלי Greenwood and Batley LTD, שנמצא בלידס, יורקשייר. לפי הסימנים על כרכוב (החלק האחורי) הכדורים, התחמושת יוצרה בשנת 1956 והגיעה לידי הליגיון הירדני". חשיפת סליק התחמושת למקלעי ברן, מתאימה לשני מקלעים אחרים שנמצאו לפני כעשר שנים בבור מים אחר ברחבת הכותל המערבי, בחפירתה של ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות." הוסיף פרץ. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי: "בצד החשיפות המפוארות של עמנו מתקופת בית שני, אנו שמחים על מציאת שרידים גם מהמלחמה של הדור האחרון להשבת ליבו של העם היהודי להתרפק על אבני הכותל המערבי. הגילוי מזכה אותנו בעלי הנס- להכיר בניסיו של בורא עולם במקום הזה." לפני כחודש, פרסמו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי כי בחפירה הארכיאולוגית נחשפה מערכת תת קרקעית מסקרנת חצובה בסלע מימי בית שני, למרגלותיו של מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה.

16/06/2020

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

במסגרת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל, הגיעו רעייתו הגב' מריה גרבוסקי ובנו מר קונסטנטינו מיטסוטקיס לביקור ולתפילה אישית בכותל המערבי.
ביקור זה הינו ביקור רשמי ראשון מאז התפרצות נגיף הקורונה.

11/06/2020

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום דמי רישום סימליים בלבד (10 שקלים למשתתף / משפחה).

07/06/2020

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בתפילה בכותל המערבי ובפגישה עם רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ. השרה ביקרה בחפירות החדשות שנחשפו לאחרונה עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב.