דבר תורה

חוקת – תשע"ח

מי יכול לחטוא? – פרשת חוקת
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'חוקת' נקרא סיפור קצר, המתאר את העם החונה במדבר ומשווע למים. הצמא הכבד הביא את העם לידי תלונה כלפי משה ואהרן, שני האחים המנהיגים: "למה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם... אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון, ומים אין לשתות?!" (במדבר כ, ד-ה).
משה ואהרן לא הגיבו לתלונה שהושמעה כלפיהם, אך אלוהים הגיב, ובדרך עניינית לחלוטין. הוא הורה למשה ואהרן לצאת אל העם – "קח את המטה... ודיברתם אל הסלע לעיניהם, ונתן מימיו" (שם שם, ח). הפלא ופלא. הסלע הצחיח יוציא שפע של מים! ואכן, כך עשו משה ואהרן. הם הקהילו את העם, היכו את הסלע פעמיים, ומיד - "ויצאו מים רבים" (שם שם, יא).

אך משהו בביצוע הנס המופלא הזה היה שגוי. לא נכתב במפורש בתורה מהו המעשה השגוי, אך התגובה האלוהית הייתה נחרצת: "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן: יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל – לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם!" (שם שם, יב).
מה היה החטא של משה ואהרן, שבשלו נענשו באי-כניסה לארץ ישראל? דבר אחד בולט לעין בסיפור הקצר הזה: הם נצטוו לדבר אל הסלע, ובמקום לדבר הם היכו את הסלע. ואכן, רבים מפרשני התורה ביארו בכך את חטאם של משה ואהרן. פרשנים אחרים התקשו לקבל הסבר זה, ופנו לחפש רמזים שונים במקרא לחטאם של משה ואהרן. דורות של פרשנים עמלו לבאר חידה זו. לפני כחמש מאות שנים, מנה דון יצחק אברבנאל, פרשן מקרא ושר האוצר בפורטוגל ובספרד, אחד עשר פירושים שנכתבו על ידי חכמי ישראל בניסיון להשיב על שאלה זו. שלוש מאות וחמישים שנה מאוחר יותר, סיכם שמואל דוד לוצאטו, פרשן מקרא איטלקי, ביאורים נוספים שנכתבו כולם על ידי חכמי ישראל.
והדבר מפליא. לא היו לעם היהודי אנשים גדולים כמו משה רבינו ואהרן הכהן. ללא דמויות אלו, מן הסתם העם היהודי לא היה מתקיים: הם היו אלו שהנהיגו את העם ברגעי התהוותו; משה היה זה שמסר לנו את התורה; אהרן הקים את מוסד הכהונה. ניתן לומר ששני אישים אלו הם הדמויות הנערצות ביותר על ידי היהודים שבכל הדורות. מצופה היה מחכמי ישראל שיניחו לשאלה זו, יותירו את החטא המסתורי כשהוא עמום ובלתי מובן. הבה נשאיר אותם קדושים, נקיים מכל חטא.
אך היהדות ההיסטורית ובראשה חכמי ישראל שבכל הדורות, לא בחרו ללכת בדרך זו. המקור לכך הוא, כמובן, התורה עצמה, שלעולם איננה מספרת על דמויות "מושלמות". אדם, נעלה ככל שיהיה, עודנו אדם, והבחירה בידיו אם לחטוא או לא. מובן מאליו שאדם נעלה ומרומם לא יחטא בחטאים גסים ומכוערים. הוא עשוי להיכשל בחטאים עדינים, שייתכן שעבור אדם מן השורה כלל לא היו נחשבים לחטא. אך השורה התחתונה היא החשובה: המקרא, חז"ל, וכל חכמי ישראל שבכל הדורות, לא נמנעו מן העיסוק האינטנסיבי בלימוד וביאור חטאם של שני גדולי האומה – משה ואהרן.
נוכל להבין את הבשורה שבגישה הזו, אם נשווה את היהדות לדתות אחרות, שבהן מנהיגים רוחניים היסטוריים נחשבים לכאלו שהחטא אינו יכול לדבוק בהם. יותר מכך, התורה נכתבה בתקופה שבה מלך נחשב לאל, או לצאצא של האלים, ומובן מאליו שאין לייחס אליו כל חטא. אך היהדות מבצעת הפרדה חדה וברורה בין אלוהים ואדם – אלוהים הוא המושלם, ואילו האדם נדרש תמיד לתקן את עצמו ולחתור אל השלמות.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

14/11/2019

מהמסע בפולין לכותל המערבי

מהמסע בפולין לכותל המערבי

בהתרגשות גדולה הגיעו בנות האולפנה במודיעין הישר מהמסע בפולין לכותל המערבי.

13/11/2019

השבעה של בית הספר להגנה אווירית

השבעה של בית הספר להגנה אווירית

ביום רביעי הקרוב תתקיים השבעה של בית הספר להגנה אווירית ברחבת הכותל המערבי

תחילת הטקס 18:00

11/11/2019

עדכון פירוק המנוף ברחבת הכותל המערבי

עדכון פירוק המנוף ברחבת הכותל המערבי

המנוף המוצב ברחבת הכותל המערבי  יפורק היום בין השעות 15:00 ל03:00 לפנות בוקר.

10/11/2019

בר ובת מצוה ליתומי צה"ל

בר ובת מצוה ליתומי צה"ל

הכותל המערבי הינו ליבו של העם היהודי ומהווה מוקד טבעי לעלייה לרגל לאלפי משפחות בר ובת מצוה בשנה המחפשות להתחבר ולהמשיך את שרשרת הדורות היהודית.