מאת: הרב שמואל רבינוביץ

פקודי – תשע"ט

עקביות, התמדה, שינוי – פרשת פקודי
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת 'פקודי'. בפרשה זו נחתום את נושא המשכן – המקדש הזמני, ונקרא את תיאור בניית המשכן והצבת הכלים בתוכו. למעשה, ספר שמות נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: הנושא הראשון הוא מצרים, שעיקרו הוא הגלות והעבדות בפרך, עשר המכות ויציאת מצרים; הנושא השני הוא האירועים סביב הר סיני, שבמרכזם האירוע המשמעותי של 'מעמד הר סיני' ושמיעת 'עשרת הדיברות'; והנושא השלישי הוא המשכן – הציווי המפורט על בניית המשכן, יצירת כלי המשכן המורכבים, אריגת בגדי הכהונה, ולבסוף הביצוע המדויק.

האם קיים קשר בין שלושה נושאים מרכזיים אלו? האם מדובר בתהליך הדרגתי כלשהו המוביל לעבר יעד מוגדר? ננסה לברר זאת באמצעות שימת לב ללשונות המדויקים של התורה המכוונים אותנו להבנה מעמיקה של היעד שעודנו רלוונטי לכל אחד ואחת גם בימינו.

עשר המכות שניתכו על ראשם של המצריים המשעבדים קודם יציאת מצרים, נועדו לחנך את העם המצרי לידיעת ה', להכרה כי לא האדם הוא הריבון שבכוחו לשעבד את זולתו, כי אם א-לוהים הוא הריבון שכל בני האדם שווים לפניו. אך לא המצריים בלבד היוו כתובת להכרה זו אלא גם עם ישראל. כך הבהיר א-לוהים למשה טרם שהחלו עשר המכות: "אמור לבני ישראל: אני ה', והוצאתי אתכם... והצלתי אתכם... וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים... וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם המוציא אתכם..." (שמות ו, ו-ז); ושוב לאחר המכה השביעית: "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים... וידעתם כי אני ה' " (שם י, ב).


האם עם ישראל הפנים ידיעה זו? נראה כי למרות האירועים המטלטלים, הפנמה דורשת תהליך ארוך יותר. לכן, כאשר נתקל העם בקשיים – על שפת ים סוף; בצימאון המדברי; ולאחר מכן כשכלתה הצידה בדרך – התלונן העם על משה ואהרון וביקש לשוב למצרים. למענה שניתן להם גם במדבר, הייתה מטרה מוצהרת: "וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים... וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם" (שם טז, ו-יב).


מה נדרש כדי לעשות את המהפך החשיבתי והתרבותי עליו אנו מדברים? בכדי לצאת מעולמה של התרבות המצרית השקועה במאגיה ובאלילות טמאה, המבקשת להעניק לאדם כוחות לשלוט על היקום באמצעות כישוף, וגורמת לאדם לבטוח בכוחו ולזלזל בכבודו של הזולת, ולהיכנס אל עולם אחר – עולמה של היהדות, ההפוכה במאה ושמונים מעלות, הדוחה את האלילות, שונאת את המאגיה והכישוף, ודורשת מהאדם לעמוד בענווה מול כל מי שנברא ב'צלם א-לוהים' – לשם כך דרושה עבודה יומיומית ותמידית. כזו שאינה יוצרת סערת רגשות עוצמתית אך מקדמת את האדם צעד אחר צעד ויוצרת שינוי עמוק ואמיתי בנפשו.


זהו המשכן. העבודה הקבועה שאינה משתנה, הסדר המופתי, הדיוק עד לפרטים הקטנים והזניחים ביותר – הוא זה שעשוי לקרב את העם אל היעד: "ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לא-לוהים, וידעו כי אני ה' א-לוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (שם כט, מה-מו). קריעת ים סוף הביאה לידי התפעלות מרוממת, לידי שירה מפעימה; מעמד הר סיני הביא את העם לייראה ולהבעת רצון כנה לקבל עול מלכות שמים; אך כדי שידיעת ה' תיחרת בלבבות – לשם כך דרושה עבודה קבועה ועקבית כזו המתקיימת במשכן.


התפעלות מרגשת הנובעת מאירוע משמעותי, דועכת ואינה מותירה רושם לאורך זמן; אך עשייה עקבית ומתמידה - יש בכוחה ליצור שינוי אמתי בחייו של האדם.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

27/10/2020

סיור וירטואלי ב LIVE לכיתות ד'-ח'

סיור וירטואלי ב LIVE לכיתות ד'-ח'

לפרטים והרשמה ללא תשלום

21/10/2020

איש הכותל

איש הכותל

לזכרו של עובד הכותל יהושע רחמים (רחמימי) ז"ל

21/10/2020

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

מעמד הסליחות המרכזי האחרון בנוכחות הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו.
צילום: אנשיל בעק.

20/10/2020

עצרת תפילה וזעקה

עצרת תפילה וזעקה

הרבנות הראשית לישראל בעצרת תפילה וזעקה לרגל המצב הבריאותי המורכב בצל הקורונה ובהתאם להנחיות,
בהשתתפות הגאון  רבי שלום כהן, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר חברי מועצת חכמי התורה, חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, שר הפנים הרב אריה דרעי וראש עיריית ירושלים מר משה לאון, ביום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.


צילום: אריה לייב אברמס.