דבר תורה

פקודי – תשע"ט

עקביות, התמדה, שינוי – פרשת פקודי
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת 'פקודי'. בפרשה זו נחתום את נושא המשכן – המקדש הזמני, ונקרא את תיאור בניית המשכן והצבת הכלים בתוכו. למעשה, ספר שמות נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: הנושא הראשון הוא מצרים, שעיקרו הוא הגלות והעבדות בפרך, עשר המכות ויציאת מצרים; הנושא השני הוא האירועים סביב הר סיני, שבמרכזם האירוע המשמעותי של 'מעמד הר סיני' ושמיעת 'עשרת הדיברות'; והנושא השלישי הוא המשכן – הציווי המפורט על בניית המשכן, יצירת כלי המשכן המורכבים, אריגת בגדי הכהונה, ולבסוף הביצוע המדויק.

האם קיים קשר בין שלושה נושאים מרכזיים אלו? האם מדובר בתהליך הדרגתי כלשהו המוביל לעבר יעד מוגדר? ננסה לברר זאת באמצעות שימת לב ללשונות המדויקים של התורה המכוונים אותנו להבנה מעמיקה של היעד שעודנו רלוונטי לכל אחד ואחת גם בימינו.

עשר המכות שניתכו על ראשם של המצריים המשעבדים קודם יציאת מצרים, נועדו לחנך את העם המצרי לידיעת ה', להכרה כי לא האדם הוא הריבון שבכוחו לשעבד את זולתו, כי אם א-לוהים הוא הריבון שכל בני האדם שווים לפניו. אך לא המצריים בלבד היוו כתובת להכרה זו אלא גם עם ישראל. כך הבהיר א-לוהים למשה טרם שהחלו עשר המכות: "אמור לבני ישראל: אני ה', והוצאתי אתכם... והצלתי אתכם... וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים... וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם המוציא אתכם..." (שמות ו, ו-ז); ושוב לאחר המכה השביעית: "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים... וידעתם כי אני ה' " (שם י, ב).


האם עם ישראל הפנים ידיעה זו? נראה כי למרות האירועים המטלטלים, הפנמה דורשת תהליך ארוך יותר. לכן, כאשר נתקל העם בקשיים – על שפת ים סוף; בצימאון המדברי; ולאחר מכן כשכלתה הצידה בדרך – התלונן העם על משה ואהרון וביקש לשוב למצרים. למענה שניתן להם גם במדבר, הייתה מטרה מוצהרת: "וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים... וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם" (שם טז, ו-יב).


מה נדרש כדי לעשות את המהפך החשיבתי והתרבותי עליו אנו מדברים? בכדי לצאת מעולמה של התרבות המצרית השקועה במאגיה ובאלילות טמאה, המבקשת להעניק לאדם כוחות לשלוט על היקום באמצעות כישוף, וגורמת לאדם לבטוח בכוחו ולזלזל בכבודו של הזולת, ולהיכנס אל עולם אחר – עולמה של היהדות, ההפוכה במאה ושמונים מעלות, הדוחה את האלילות, שונאת את המאגיה והכישוף, ודורשת מהאדם לעמוד בענווה מול כל מי שנברא ב'צלם א-לוהים' – לשם כך דרושה עבודה יומיומית ותמידית. כזו שאינה יוצרת סערת רגשות עוצמתית אך מקדמת את האדם צעד אחר צעד ויוצרת שינוי עמוק ואמיתי בנפשו.


זהו המשכן. העבודה הקבועה שאינה משתנה, הסדר המופתי, הדיוק עד לפרטים הקטנים והזניחים ביותר – הוא זה שעשוי לקרב את העם אל היעד: "ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לא-לוהים, וידעו כי אני ה' א-לוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (שם כט, מה-מו). קריעת ים סוף הביאה לידי התפעלות מרוממת, לידי שירה מפעימה; מעמד הר סיני הביא את העם לייראה ולהבעת רצון כנה לקבל עול מלכות שמים; אך כדי שידיעת ה' תיחרת בלבבות – לשם כך דרושה עבודה קבועה ועקבית כזו המתקיימת במשכן.


התפעלות מרגשת הנובעת מאירוע משמעותי, דועכת ואינה מותירה רושם לאורך זמן; אך עשייה עקבית ומתמידה - יש בכוחה ליצור שינוי אמתי בחייו של האדם.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

29/12/2019

הדלקת נרות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה תש"פ

כמידי שנה יודלקו מידי ערב נרות החנוכה ברחבת הכותל המערבי, האתר הסמוך ביותר למקום נס פח השמן. הנרות יודלקו בחנוכיה מפוארת

11/12/2019

אאורל ומרים מיכאלסקו מגשים חלום ומגיע לתפילה בכותל המערבי

אאורל ומרים מיכאלסקו מגשים חלום ומגיע לתפילה בכותל המערבי

50 שנות נישואין וחלום אחד להגיע לכותל.
בעזרת עזר מציון והקרן למורשת הכותל החלום הפך למציאות למרות הנסיעה הארוכה מהצפון ומצבם הבריאותי המורכב.
יחד איתם הזלנו לא מעט דמעות של התרגשות.

08/12/2019

ביקור נשיא גואטמלה הנבחר בכותל המערבי

ביקור נשיא גואטמלה הנבחר בכותל המערבי

נשיא גואטמלה הנבחר אלחנדרו גיאמטי, הגיע הבוקר (א) לביקור בכותל המערבי ערב כניסתו לתפקיד נשיא גואטמלה.

03/12/2019

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

100 צנחנים ובני משפחותיהם במפגש זיכרון בין הלוחמים ששיחררו את הכותל המערבי ותלו עליו את דגל ישראל.