מאת: הרב שמואל רבינוביץ

גלות כאבן ־ יסוד מוסרית

פרשת ויגש
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'ויגש' אנו קוראים על עם ישראל – שעדיין איננו עם אלא משפחה מורחבת בת שבעים נפש – היוצא מארץ כנען (העתידה להיקרא לאחר מכן 'ארץ ישראל') אל הגלות הראשונה שלו במצרים. בארץ זו, ארץ זרה ומנוכרת, התגבשה המשפחה והפכה לעם בעל זהות לאומית ייחודית. מדוע דווקא שם? האם לא היה טבעי יותר להשאיר את העם יושב בארץ המיועדת לו ושם יגבש את זהותו?

מציאות זו של קיום בתוך זרות חברתית ותרבותית, יש בה קושי גדול, ודווקא היא המציאות שנבחרה כדי לבסס בתוכה את ראשיתו של העם. זאת מכמה סיבות שעל שתיים מהן נעמוד בקצרה. ראשית, הזרות הזו גורמת לאדם לאמץ תפיסת עולם שהמציאות אינה שלמה והיא נדרש לתיקון. עם שעתיד לקבל ייעוד ותפקיד "לתקן עולם" תיקון מוסרי ורוחני, ראוי לו שיצמח בתוך מציאות שאיננה תואמת את קיומו. אדם שגדל בתוך מציאות חברתית 'מושלמת', איננו חש דחף פנימי לשנות ולתקן את העולם. העם היהודי שצמח בתוך מציאות מנוכרת, הוא עם שנושא עימו חזון של עולם מתוקן, וככזה הוא נדרש לפעול למען קידום העולם – קידום מוסרי, חברתי, תרבותי ורוחני.   מהיבט נוסף, ראשיתו של העם צמח עת העם זוכה למעמד חברתי נמוך ומופלה לרעה. אחת השאלות הגדולות הניצבת בפני חברה, היא שאלת היחס לזרים. שאלה זו מתעצמת בפרט בחברה חקלאית כמו שהייתה בעת העתיקה. כל זר שמגיע אל הארץ, נבחן על פי מידת התועלת וההפסד שהוא מביא עימו: האם הוא מייצר יותר ממה שהוא צורך או להיפך?   תקופת השהות של עם ישראל במצרים מהווה תשתית לאזהרות החוזרות ונשנות בתורה על היחס  המוסרי הראוי אל הגר – אותו אדם שנתלש ממולדתו ולעיתים אף ממשפחתו וגלה לארץ זרה. הזיכרון של תקופת גלות מצרים הוא זיכרון מכונן המיועד לעצב את החברה היהודית כחברה שאינה דוחה את האדם הזר, אלא מכבדת אותו ומאפשרת לו להתקיים בכבוד. שוב ושוב חוזר המקרא על הזיקה בין גלות מצרים ובין החובה לכבד את הגר:

"ואתם ידעתם את נפש הגר - כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כג, ט); "כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגָר איתכם ואהבת לו כמוך - כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא יט, לד); "ואהבתם את הגר - כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י, יט).
  עם שצמח בגלות יכול לראות את האדם הזר ולכבד אותו, לתת לו מקום ולאפשר לו קיום והשתלבות. בספר בראשית כמעט אין חוקים ומצוות, מפני שהוא ספר המתאר את הבסיס שעליו נבנה העם היהודי: תקופת האבות. בתקופה זו הונחו יסודותיו הרוחניים של העם, ובתקופה זו התחילה הגלות הראשונה – גלות מצרים. שם הונח היסוד החשוב כל-כך של היחס הראוי לזר, יסוד שעשוי לעצב את המדינה היהודית העצמאית מהעת העתיקה ועד ימינו אנו.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

13/01/2021

תפילות ערב ראש חודש שבט בשידור חי מרחבת הכותל המערבי

תפילות ערב ראש חודש שבט בשידור חי מרחבת הכותל המערבי

ערב ראש חודש שבט כ"ט טבת, ה-13/01/21 יום כיפור קטן וזמן המסוגל לניסים ולישועות ועל כן תתקיים בשידור חי בשעה 13:00 תפילת יום כיפור קטן ותפילות מיוחדות לעצירת המגיפה ולרפואת חולי הקורונה לאור שיא החולים בימים האחרונים, כל זאת על פי הנחיות משרד הבריאות.

13/01/2021

משתתפים בצערה של משפחת אדלסון

משתתפים בצערה של משפחת אדלסון

משתתפים בצערה של הגברת דר' מרים אדלסון תחי' והמשפחה על פטירתו של מר שלדון אדלסון ז"ל - אוהב ישראל ומוסר נפשו עבור העברת המורשת היהודית והחיבור של הדור הבא לשרשרת הדורות היהודית בארץ ובתפוצות.

11/01/2021

עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי

עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי

הקרן למורשת הכותל המערבי מנצלת את ימי הסגר הנוכחי לקדם ביתר שאת את העבודות לחיזוק וייצוב רחבת הכותל המערבי שהחלו בתחילת 2020.

31/12/2020

מה עושה קונכייה עתיקה של ארגמון חד-קוצים ליד הכותל המערבי בירושלים?

מה עושה קונכייה עתיקה של ארגמון חד-קוצים ליד הכותל המערבי בירושלים?

קונכייה של ארגמון קהה-קוצים (Murex trunculus) נמצאה לאחרונה בחפירות בית שטראוס שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי. ממצא זה, מצטרף לקונכיות שנמצאו בחפירות קודמות.