דבר תורה

חיי שרה – תשע"ט

להנכיח את אלוהים – פרשת חיי שרה
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בפרשת השבוע 'חיי שרה' אנו קוראים על חילופי דורות במשפחת האבות – המשפחה המייסדת של עם ישראל: בתחילת הפרשה אנו שומעים בצער על מותה של שרה ומאמציו של אברהם לקבור אותה בחברון; הפרשה נחתמת במותו של אברהם וקבורתו לצידה של שרה אשתו; ובמרכז הפרשה אנו מתוודעים למאמצים למצוא אישה ליצחק, ליצור את הדור הבא של אבות האומה.
הסיפור הארוך על חיפושיו של אליעזר עבד אברהם אחר אישה ליצחק, פותח באזהרה של אברהם אבינו לעבדו שלא לקחת ליצחק אישה מבנות כנען. אברהם משביע את העבד ומתרה בו שילך לחרן, מולדתו של אברהם, ושם ימצא אישה ליצחק.

 

בתוך דבריו של אברהם לעבדו, הוא מזכיר פעמיים את אלוהים. הפרשנים הקדומים הבחינו בשינוי שבין התארים שמזכיר אברהם כלפי אלוהים בשתי הפעמים: בפעם הראשונה אומר אברהם "ה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ" (בראשית כד, ג); ובפעם השנייה אברם מתאר את מעשיו של אלוהים בעבר ואומר "ה' אלוהי השמים" (שם שם, ז), ונמנע מלהוסיף את התואר "אלוהי הארץ".


האם שינוי זה הינו מכוון? מי שמכיר את פרשנות המקרא שנכתבה באלפיים השנים האחרונות, יודע כי בכל שינוי סגנוני קל טמון רעיון כלשהו. את המסרים של המקרא לא ניתן לגלות באמצעות קריאה מהירה ושטחית, אלא רק באמצעות קריאה איטית, דייקנית ורגישה. שינוי שכזה מזמין את הפרשנים לחשוב על משמעותו של התואר "אלוהי הארץ". מה משמעותו של כינוי זה? כיצד באה לידי ביטוי מלכותו של אלוהים על הארץ?


הבה נצטרף לקריאתו של פרשן המקרא הגדול בן המאה ה-11, רש"י:


"אמר לו אברהם: עכשיו הוא 'אלוהי השמים ואלוהי הארץ', מפני שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה 'אלוהי השמים' ולא 'אלוהי הארץ', מפני שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ"
(רש"י לבראשית כד, ז)


מה לימד אותנו רש"י? שהתואר "אלוהי הארץ" איננו מובן מאליו. קיומו של אלוהים, כמובן, איננו מוטל בספק. אך מידת השפעתו בעולם היא לפי אמונתם של בני האדם. כאשר בני אדם מאמינים באלוהים, סומכים עליו ובוטחים בו, רק אז ניתן לתאר אותו כ"אלוהי הארץ".


שוב אנו חוזרים למסר המרכזי של אברהם, המבאר את פשר הדברים. אברהם לא חידש לבני האדם את קיומו של אלוהים. מונותאיזם התקיים גם לפני אברהם. חידושו של אברהם היה בכך שהוא הבין כיצד אנו יכולים להנכיח את אלוהים בארץ, במציאות חיינו. אברהם הבין – ולימד לאחרים – כי האמונה איננה מתמקדת בגבורתו של אלוהים בלבד, אלא בעיקר בערכיו. אם האדם מיישם את הערכים שאלוהים דוגל בהם, או אז אלוהים נוכח בארץ וניתן לכנותו "אלוהי הארץ".


חידושו הראשון של אברהם היה שלאלוהים יש דרך מסוימת, ערך כלשהו. חידושו השני היה הגילוי מהי דרך זו: עשיית צדקה ומשפט. אברהם האמין שאלוהים הוא פסגת הצדק והיושר. משכך, לימד אברהם, על האדם ללכת בדרכו של אלוהים, לבחון את מעשיו, לאמוד את התנהגותו באמת מידה של צדקה ומשפט, להקים חברה מתוקנת שמתנהלת על אדני ערכים אלו. זהו הפרויקט הגדול שאברהם החל בו – להנכיח את אלוהים בארץ – יצחק המשיך בו ואחריו יעקב, שנים עשר בניו ודורות רבים של יהודים עד דורינו אנו.


הפרויקט עדיין לא הסתיים. כל אחד ואחת מוזמן להצטרף אליו.


חזרה לעמודי פרשת השבוע

05/12/2019

הדלקת נרות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה תש"פ

כמידי שנה יודלקו מידי ערב נרות החנוכה ברחבת הכותל המערבי, האתר הסמוך ביותר למקום נס פח השמן. הנרות יודלקו בחנוכיה מפוארת תרומת הנדיב ג'ורג ראהר מארה"ב.

03/12/2019

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

100 צנחנים ובני משפחותיהם במפגש זיכרון בין הלוחמים ששיחררו את הכותל המערבי ותלו עליו את דגל ישראל.

02/12/2019

הבוקר ברחבת הכותל בר מצוה מרגשת

הבוקר ברחבת הכותל בר מצוה מרגשת

11 שנים אחרי הפיגוע הנורא בבית חב"ד במומבאי הגיע מוישי הולצברג יחד עם סבו ובני משפחה להניח תפילין בכותל המערבי לכבוד בר המצווה. ההתרגשות הגדולה, הזיכרון, השמחה והעצב התערבבו יחדיו במעמד המרגש הזה. מזל טוב!

29/11/2019

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי הבוקר, יום שישי א' ר"ח כסלו הגיעו לכותל למעלה מאלפיים חמש מאות מתפללות ומתפללים אורתודוקסים, וכ- 30 נשים מקבוצת נשות הכותל.