דבר תורה

שער אל הדבר האמיתי

תרומה – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'תרומה' אנו נשאבים אל עולם זר עבור האדם המודרני, ויחד עם זאת קסום ומופלא. אנו קוראים בפירוט נרחב על ההוראות לבניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל עד בניית המקדש הקבוע, בהר הבית בירושלים.

 

מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת וכיצד ניתן יהיה לסגור את פתחו. מה יהיו הכלים המוצבים בתוכו, ממה יהיו כלים אלו עשויים, מה גודלם המדויק, למה ישמשו והיכן יוצבו. אנו עשויים להשתומם: לשם מה עלינו לדעת את כל הפרטים הללו?

חכמי התלמוד והמדרש עסקו בפרשיות אלו מתוך מבט ערכי – סימבולי. על פי תפיסתם, כל פרט מייצג מהות מסוימת, הקיימת במציאות האנושית בכל הדורות ובכל התרבויות. המשכן איננו מבנה זמני בלבד. הוא אכן עמד על תילו במשך מאות שנים עד שתם תפקידו, אך המשמעות שאותה ייצג, לא נעלמה מחיינו. מסיבה זו, במשך אלפי שנים לאחר שהמשכן איננו קיים, מאזינים יהודים שוב ושוב לפרשה זו, ומנסים להבין בעזרת חכמי הדורות את המסרים העולים ממנה.

כך, לדוגמא, הכלי המרכזי שהיה במשכן הוא ארון הברית.
ארון זה עמד בפינה המקודשת ביותר שבמשכן: קודש הקודשים. בתוך הארון היו מונחים שני הלוחות שהוריד משה מהר סיני, שעליהם חרותים 'עשרת הדברות' שנשמעו ב'מעמד הר סיני'. כאשר אנו חושבים על כך שהפריט המרכזי במשכן היה הארון שבתוכו לוחות הברית, אנו מבינים שהמשכן ביקש לשמר את זיכרון 'מעמד הר סיני' באמצעות הצבתה במרכז של התורה, שניתנה באותו מעמד.

הארון מייצג איפוא את מי שאוצר בתוכו את התורה: לומדי התורה, תלמידי חכמים. מכאן נובעות האימרות הבאות המצוטטות מפי גדולי החכמים בבבל בתקופת ה'אמוראים':

" 'ועשו ארון עצי שיטים... וציפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו' (שמות כה, י-יא). אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כחיצוניותו – אינו תלמיד חכם... מכריז רבי ינאי: חבל על מי שאין לו חצר והוא עושה שער לחצר."
(תלמוד בבלי מסכת יומא, דף עב)

אם הארון מייצג את לומד התורה, ה'תלמיד חכם', עלינו להתבונן במרכיביו של הארון ולהקיש מהם לתכונות הרצויות אצל לומד התורה. החיצוניות של הארון עשוייה מזהב, וגם הפנימיות שלו עשוייה מזהב. אם כן, מסיק רבא, תלמיד-חכם צריך שהפנימיות שלו, יראת-השמיים שלו ותכונותיו הנפשיות, תהיינה תואמות לתדמית אותה הוא משדר כלפי חוץ. רבי ינאי מתקדם צעד נוסף: יראת-השמיים היא הדבר העיקרי. התורה איננה אלא שער להיכנס פנימה, לעולם של עבודת הא-ל, לעולם של אחריות ומסירות, של מידות טובות ואכפתיות. מי שלומד תורה ואיננו רוכש תכונות אלו, הרי הוא כמי שבונה שער שאינו מוביל לשום מקום.

ללימוד התורה יש מטרה. אם ניקח כדוגמא את משה רבינו, שהוא אב-טיפוס של תלמיד-חכם. לא היה אדם בהיסטוריה של העם היהודי שלמד ולימד יותר ממשה, אך התורה מוצאת לנכון לשבח אותו על תכונת הענווה שניחון בה: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב, ג). כל אדם שלומד תורה, ראוי שיצטייד בידיעה חשובה זו: התורה היא השער, והיא השער הנכון והראוי, לעולם של יראת שמיים, מידות מתוקנות, יושר וענווה.

 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

30/04/2020

הכנה לבר מצווה בלמידה מהבית

הכנה לבר מצווה בלמידה מהבית

גם בימים אלה ממשיכים את הפעילות של תוכנית שחק  ומאפשרים לנערים ולמשפחות ללמוד ולהתכונן לקראת בר המצווה באמצעות ZOOM או סקייפ.

12/04/2020

ברכת הכהנים המסורתית תתקיים במתכונת מצומצמת

ברכת הכהנים המסורתית תתקיים במתכונת מצומצמת

זמני ברכת כהנים ותפילת שחרית
ביום ראשון, ג' דחוה"מ פסח, י"ח ניסן תש"פ (12/04/20)
תפילת שחרית:  8:30
תפילת עמידה :8:50
ברכת כהנים – שחרית: 9:00
תפילת מוסף: 9:35     
תפילת עמידה: 9:30
ברכת כהנים – מוסף: 9:40

10/04/2020

מביאים את הכותל המערבי הביתה

מביאים את הכותל המערבי הביתה

לרגל המצב החלטנו, ב‘קרן למורשת הכותל המערבי ‘, לאפשר לכם להגיע לכותל המערבי ולאתרי התיירות שלנו – גם כשאתם בבית! מאחלים לכם הנאה רבה ו…נתראה בירושלים 🙂

08/04/2020

תפילות בשידור חי ברחבת הכותל המערבי

תפילות בשידור חי ברחבת הכותל המערבי

הממשלה החריגה אמש את הכותל המערבי ואיפשרה לקיים את שלושת התפילות ברחבת הכותל המערבי, ובהתאם לנוהלי משרד הבריאות. תפילות אלו יועברו בשידור חי לזיכוי הרבים.