דבר תורה

ויגש – תשע"ט

מבחן האחווה – פרשת ויגש
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בפרשה הקודמת 'מקץ' קראנו כיצד יוסף מאשים את אחיו שוב ושוב – על לא עוול בכפם – בריגול, בגניבה, בשקר. הוא מאיים עליהם בעבדות ומושיב אותם במאסר. הקורא השטחי מסוגל לחשוב שיוסף מבקש לנקום באחיו על מה שהם עוללו לו – הם השליכו אותו לבור ומכרו אותו לעבדות. אך מפרשת השבוע 'ויגש' אנו לומדים כי יוסף מחל לאחיו בלב שלם על מעשיהם. יוסף אף מנחם את אחיו ומרגיע אותם, כשהוא שוטח בפניהם את האמונה הגדולה שלפיה הוא מנהל את חייו:

"אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם... לא אתם שלחתם אותי, הנה, כי הא-לוהים"
(בראשית מה, ה-ח)

מדוע, אם כן, התעלל יוסף באחיו ולא גילה להם מיד כי הוא יוסף אחיהם וכי הוא מוחל להם על מה שעשו לו? מה ביקש יוסף להרוויח בהתנהגות זו, ומה אנו אמורים ללמוד ממנה?


ומה גרם ליוסף להישבר ולפרוץ בבכי כשהוא מגלה לאחיו את זהותו?

יוסף היה אדם שחווה עוול נורא. אחיו מכרו אותו לעבדות. למכירה זו יש שתי משמעויות: האחת היא בפן האישי. טבעי שיוסף נפגע ובעקבות כך ישנא את אחיו וינקום בהם. היינו מסוגלים להזדהות איתו אילו היה נוהג כך. אבל יש למכירת יוסף פן נוסף, אובייקטיבי יותר. עצם המעשה של מכירת אח הוא נורא. קשה למצוא מילים לתאר חוסר אחווה שמגיע לרמה כזו שאחים מוכנים להפקיר את אחיהם לגורל כה אכזרי.

יש כאן בעיה קשה שהאחים צריכים לתקן.


אכן, יוסף מחל לאחיו בלב שלם, אבל זה נוגע רק לפן האישי, לפגיעה הספציפית והאישית שהם פגעו בו. אך גם לאחר המחילה יוסף לא מוכן להשלים עם אחיו עד שהוא מוודא שהם תיקנו את בעיית האחווה. הוא מוכן להיות אח שלהם, אבל הוא דורש גם מהם להתנהג כפי שאחים אמורים להתנהג.


לשם כך הוא מוביל מהלך שלם של הפחדות ואיומים, במטרה להעמיד לפניו את האחים יחד עם בנימין. ואז, הוא גורר אותם לסיטואציה קשה: הוא מעליל על בנימין את גניבת הגביע, ומצפה לראות כיצד יגיבו האחים. עשרים ושתיים שנים לאחר שהם כשלו במבחן האחווה הוא מעמיד אותם במבחן נוסף של אחווה. כיצד הם ינהגו עכשיו? האם יפקירו גם את בנימין לעבדות במצרים?
במבחן הזה הם עומדים. יהודה ניגש ליוסף ונאבק למען חירותו של בנימין. הוא מוכן לשחרר אותו בכל מחיר, אפילו במחיר הגבוה ביותר: יהודה מביע נכונות להיות עבד במקום בנימין!


עכשיו, רק עכשיו, יוסף יכול לתת דרור לרגשותיו, לפרוץ בבכי קולני ולומר לאחיו ההמומים "אני יוסף".


יוסף יכול היה לגלות לאחיו את זהותו מיד כאשר ירדו למצרים, אך אז הוא לא היה מוביל אותם אל התיקון. אילו היה יוסף נוהג כך, היחסים בין האחים היו עוברים שינוי קוסמטי בלבד. יוסף ביקש לבחון האם אכן התחולל שינוי אמיתי באישיותם, ולשם כך נאלץ להעמידם במבחן-אחווה נוסף. רק כשנוכח לראות שהאחים מתנהגים כלפי בנימין כפי שאחים צריכים להתנהג, רק כאשר הוברר כי הבעיה טופלה משורשה – רק אז גילה יוסף לאחיו את זהותו והתפייס עימהם.


מבחני אחווה ניצבים בפני כל אדם. לכל אחד ואחת יש משפחה, וברגעים מסוימים אנו ניצבים בפני השאלות: כמה אני מוכן להתאמץ בשביל אח שלי? האם אני דואג מספיק לקרובי משפחתי? האם אני מקדיש זמן, כח, מחשבה, כדי לסייע לאח, לאחות, להורים?


פרשת השבוע מלמדת אותנו כי גם אם נכשלנו בעבר במבחני האחווה, אין זה אומר דבר על העתיד. תמיד יהיה מבחן נוסף שבו נוכל להצליח.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

29/12/2019

הדלקת נרות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה תש"פ

כמידי שנה יודלקו מידי ערב נרות החנוכה ברחבת הכותל המערבי, האתר הסמוך ביותר למקום נס פח השמן. הנרות יודלקו בחנוכיה מפוארת

11/12/2019

אאורל ומרים מיכאלסקו מגשים חלום ומגיע לתפילה בכותל המערבי

אאורל ומרים מיכאלסקו מגשים חלום ומגיע לתפילה בכותל המערבי

50 שנות נישואין וחלום אחד להגיע לכותל.
בעזרת עזר מציון והקרן למורשת הכותל החלום הפך למציאות למרות הנסיעה הארוכה מהצפון ומצבם הבריאותי המורכב.
יחד איתם הזלנו לא מעט דמעות של התרגשות.

08/12/2019

ביקור נשיא גואטמלה הנבחר בכותל המערבי

ביקור נשיא גואטמלה הנבחר בכותל המערבי

נשיא גואטמלה הנבחר אלחנדרו גיאמטי, הגיע הבוקר (א) לביקור בכותל המערבי ערב כניסתו לתפקיד נשיא גואטמלה.

03/12/2019

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

100 צנחנים ובני משפחותיהם במפגש זיכרון בין הלוחמים ששיחררו את הכותל המערבי ותלו עליו את דגל ישראל.