מאת: הרב שמואל רבינוביץ

ויגש – תשע"ט

מבחן האחווה – פרשת ויגש
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בפרשה הקודמת 'מקץ' קראנו כיצד יוסף מאשים את אחיו שוב ושוב – על לא עוול בכפם – בריגול, בגניבה, בשקר. הוא מאיים עליהם בעבדות ומושיב אותם במאסר. הקורא השטחי מסוגל לחשוב שיוסף מבקש לנקום באחיו על מה שהם עוללו לו – הם השליכו אותו לבור ומכרו אותו לעבדות. אך מפרשת השבוע 'ויגש' אנו לומדים כי יוסף מחל לאחיו בלב שלם על מעשיהם. יוסף אף מנחם את אחיו ומרגיע אותם, כשהוא שוטח בפניהם את האמונה הגדולה שלפיה הוא מנהל את חייו:

"אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם... לא אתם שלחתם אותי, הנה, כי הא-לוהים"
(בראשית מה, ה-ח)

מדוע, אם כן, התעלל יוסף באחיו ולא גילה להם מיד כי הוא יוסף אחיהם וכי הוא מוחל להם על מה שעשו לו? מה ביקש יוסף להרוויח בהתנהגות זו, ומה אנו אמורים ללמוד ממנה?


ומה גרם ליוסף להישבר ולפרוץ בבכי כשהוא מגלה לאחיו את זהותו?

יוסף היה אדם שחווה עוול נורא. אחיו מכרו אותו לעבדות. למכירה זו יש שתי משמעויות: האחת היא בפן האישי. טבעי שיוסף נפגע ובעקבות כך ישנא את אחיו וינקום בהם. היינו מסוגלים להזדהות איתו אילו היה נוהג כך. אבל יש למכירת יוסף פן נוסף, אובייקטיבי יותר. עצם המעשה של מכירת אח הוא נורא. קשה למצוא מילים לתאר חוסר אחווה שמגיע לרמה כזו שאחים מוכנים להפקיר את אחיהם לגורל כה אכזרי.

יש כאן בעיה קשה שהאחים צריכים לתקן.


אכן, יוסף מחל לאחיו בלב שלם, אבל זה נוגע רק לפן האישי, לפגיעה הספציפית והאישית שהם פגעו בו. אך גם לאחר המחילה יוסף לא מוכן להשלים עם אחיו עד שהוא מוודא שהם תיקנו את בעיית האחווה. הוא מוכן להיות אח שלהם, אבל הוא דורש גם מהם להתנהג כפי שאחים אמורים להתנהג.


לשם כך הוא מוביל מהלך שלם של הפחדות ואיומים, במטרה להעמיד לפניו את האחים יחד עם בנימין. ואז, הוא גורר אותם לסיטואציה קשה: הוא מעליל על בנימין את גניבת הגביע, ומצפה לראות כיצד יגיבו האחים. עשרים ושתיים שנים לאחר שהם כשלו במבחן האחווה הוא מעמיד אותם במבחן נוסף של אחווה. כיצד הם ינהגו עכשיו? האם יפקירו גם את בנימין לעבדות במצרים?
במבחן הזה הם עומדים. יהודה ניגש ליוסף ונאבק למען חירותו של בנימין. הוא מוכן לשחרר אותו בכל מחיר, אפילו במחיר הגבוה ביותר: יהודה מביע נכונות להיות עבד במקום בנימין!


עכשיו, רק עכשיו, יוסף יכול לתת דרור לרגשותיו, לפרוץ בבכי קולני ולומר לאחיו ההמומים "אני יוסף".


יוסף יכול היה לגלות לאחיו את זהותו מיד כאשר ירדו למצרים, אך אז הוא לא היה מוביל אותם אל התיקון. אילו היה יוסף נוהג כך, היחסים בין האחים היו עוברים שינוי קוסמטי בלבד. יוסף ביקש לבחון האם אכן התחולל שינוי אמיתי באישיותם, ולשם כך נאלץ להעמידם במבחן-אחווה נוסף. רק כשנוכח לראות שהאחים מתנהגים כלפי בנימין כפי שאחים צריכים להתנהג, רק כאשר הוברר כי הבעיה טופלה משורשה – רק אז גילה יוסף לאחיו את זהותו והתפייס עימהם.


מבחני אחווה ניצבים בפני כל אדם. לכל אחד ואחת יש משפחה, וברגעים מסוימים אנו ניצבים בפני השאלות: כמה אני מוכן להתאמץ בשביל אח שלי? האם אני דואג מספיק לקרובי משפחתי? האם אני מקדיש זמן, כח, מחשבה, כדי לסייע לאח, לאחות, להורים?


פרשת השבוע מלמדת אותנו כי גם אם נכשלנו בעבר במבחני האחווה, אין זה אומר דבר על העתיד. תמיד יהיה מבחן נוסף שבו נוכל להצליח.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

21/10/2020

איש הכותל

איש הכותל

לזכרו של עובד הכותל יהושע רחמים (רחמימי) ז"ל

21/10/2020

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

מעמד הסליחות המרכזי האחרון בנוכחות הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו.
צילום: אנשיל בעק.

20/10/2020

עצרת תפילה וזעקה

עצרת תפילה וזעקה

הרבנות הראשית לישראל בעצרת תפילה וזעקה לרגל המצב הבריאותי המורכב בצל הקורונה ובהתאם להנחיות,
בהשתתפות הגאון  רבי שלום כהן, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר חברי מועצת חכמי התורה, חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, שר הפנים הרב אריה דרעי וראש עיריית ירושלים מר משה לאון, ביום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.


צילום: אריה לייב אברמס.

20/10/2020

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

בחפירות המתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות לקראת הכשרת אתר חדש ומרתק במנהרות הכותל המערבי,
נחשף היום רימון יד בשרידים של בור ספיגה מתקופת המנדט הבריטי.
חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום וטיפלו ברימון.