הפרשה

ואתחנן - תשע"ט

ישר וטוב בלבו של האדם- פרשת "ואתחנן"
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי המקומות הקדושים

השבוע נקרא את סוף הנאום הראשון של משה בספר 'דברים', ואת תחילתו של הנאום השני. נאום זה שנפתח בתיאור 'מעמד הר סיני' וחזרה על 'עשרת הדיברות', ממשיך ב'שמע ישראל' ועובר להדרכות על ההתנהגות הרצויה של העם לאחר שייפרד מן המנהיג, משה, וייכנס לארץ כנען בהנהגתו של יהושע בן נון.

אחד הדברים היפים והמרתקים ביהדות, זו פעולת ה'דרשה' של חכמי ישראל. כאשר למדו חכמים את הדרכותיו של משה לעם ישראל, הם לא ראו בהן הדרכות היפות לשעתן בלבד, אלא מצאו בהן תכנים רבים ומגוונים, מסרים וערכים, היפים לדורות. כך לדוגמא, דרשו חכמים את הפסוק הבא:

"שמור תשמרון את מצוות ה' א-לוהיכם ועדותיו וחוקיו אשר ציווך; ועשית הישר והטוב בעיני ה', למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך."
(דברים ו, יח)

לכאורה מדובר בהדרכה שמעניק משה לעם העומד להיכנס לארץ כנען, אך חכמים שאלו: מהו "ישר" ומהו "טוב", ומה ההבדל ביניהם?

כותב על כך פרשן התורה הנודע, רמב"ן (רבי משה בן נחמן, ספרד, המאה ה-13) את הדברים הבאים:
"לרבותינו [יש] בזה מדרש יפה, אמרו: 'זו פשרה ולפנים משורת הדין'."
בהמשך דבריו מסביר רמב"ן את משמעותה של דרשה זו.
התורה עוסקת רבות, כידוע, במצוות שבין אדם לחברו, מצוות חברתיות כמו איסור לשון הרע, איסור נקמה, נתינת צדקה, כבוד לקשישים ועוד. אך אין דרך לתאר את כל הסיטואציות האפשריות שבין האדם לזולתו, ולהעניק הדרכה מדויקת כיצד יש לנהוג בכל מצב. לפיכך ניתן ציווי כללי לעשות את "הישר והטוב", מתוך הנחה שיש בלבו של האדם את היכולת להבין מהו ישר ומהו טוב, ולכוון למעשה הרצוי.
פשרה, הנהגה 'לפנים משורת הדין', ואפילו דיבור בנחת ונימוסים – כל אלו נכנסים תחת הקטגוריה 'ישר וטוב' אליה מבקשת התורה לכוון אותנו.

ההיצמדות למצוות המפורשות בתורה, תוך התעלמות מן ההרחבה הנדרשת, היא התעלמות מרוח הדברים. אנו נדרשים לפתח רגש חי של חמלה, רגישות, אהבה לזולת, כבוד לאחר וכבוד עצמי. אין זו דרישה קלה; אנו נקראים להיות אנשים נעלים, שמאמצים תפיסת עולם של 'ישר וטוב' ומקרינה על כל ההיבט החברתי של חיינו.
בתלמוד הבבלי נאמר על כך משפט חריף, בעל משמעות היסטורית:
"לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין."
(תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא, דף ל)

ירושלים של ימי הבית השני הייתה מפולגת ומסוכסכת בין קבוצות שונות, עד כדי שפיכות דמים. אך התלמוד מצביע על שורש הבעיה: כאשר אנשים מקפידים על 'דין תורה' ואינם מתגמשים ומתפשרים, כאשר אין הבנה שחיים הדדים דורשים הליכה לקראת הזולת – זהו השורש לפילוג העמוק, וזוהי הסיבה לחורבנה של ירושלים.

זה עתה התאבלנו על חורבן ירושלים בצום 'תשעה באב', ועלינו להפנים את הדרך שבה נהיה ראויים לבניינה של ירושלים ולגאולה השלמה – באמצעות אימוץ אורח חיים חומל ומכיל, שמאמץ את רוח מצוות התורה ומקפיד על חיים של 'לפנים משורת הדין'.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

אתרי הכותל

במתחם הכותל המערבי מספר אתרי תיירות ייחודים, אשר מעניקים מבט מיוחד על תולדותיה של ירושלים ועל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו.
הצטרפו לרבבות שכבר ביקרו באתרי הכותל ותיהנו מחוויה מעצימה שלא תישכח במהרה.

לכל אתרי הכותל