דבר תורה

וילך – תש"פ

היסודות הראשוניים של התשובה – פרשת וילך

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

הפרשיות האחרונות של ספר דברים, שהן המסיימות את חמשת חומשי התורה, עומדות כולן בסימן פרידת משה מעם ישראל. משה, המנהיג הראשון של העם, שהוציא את העם ממצרים והנהיגו בארבעים שנות הנדודים במדבר, נפרד מן העם בגבולה המזרחי של ארץ ישראל, ומעביר את שרביט ההנהגה לתלמידו, יהושע בן נון.

פרידה זו הייתה מורכבת. היו בה ברכות, מצוות, אזהרות והדרכות. בין השאר, כתב משה את ספר התורה והעניק אותו לכוהנים, כאשר הוא מצווה אותם להניח את ספר התורה בתוך 'קודש הקודשים' שבמשכן, ולאחר מכן בבית המקדש.

תפקיד נוסף היה לספר התורה, פחות מוכר אך לא פחות חשוב. אנו קוראים עליו בפרשת השבוע 'וילך'. אחת לשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה, היה העם כולו עולה לבית המקדש בחג הסוכות, ושם היה נערך מעמד 'הקהל', שבמרכזו היה המלך קורא בתורה פרשיות נבחרות:

"מקץ שבע שנים... בחג הסוכות, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם... למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את ה' א-לוהיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת."

(דברים לא, י-יב)

היה זה איפוא מעמד של חזרה בתשובה המונית. אנשים שהחיים סחפו אותם לכיוונים שונים, לא בהכרח רצויים, שמעו את קריאת התורה מפי המלך וחישבו את מסלול חייהם מחדש – לחיים ערכיים ורוחניים יותר.

הרב שלמה אפרים איש לונטשיץ, מחבר הפירוש 'כלי יקר' על התורה (מזרח אירופה, 1540–1619), הבחין בתאריך הכפול שבו נערך מעמד 'הקהל': חג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה. הדבר איננו יכול להיות מקרי. לדבריו, שנת השמיטה וחג הסוכות מהווים רקע מתאים למעמד התשובה של 'הקהל'.

בחברה חקלאית, שנת השמיטה מהווה מהפך חברתי בלתי נתפס. בשנה זו אין עשירים ואין עניים, אין בעלי קרקעות ואנשים שאינם בעלי קרקעות. היבול הוא הפקר, וכל אדם מורשה ליטול לביתו מן השדה לפי צרכיו ולא יותר. אם כן, אומר בעל 'כלי יקר', בשנת השמיטה גם אין מריבות, שהרי המריבות ומהחלוקות נובעות מפערי מעמדות ומסכסוכים כלכליים. בשנת השמיטה "הכל שווים, וזה באמת עניין השלום".

גם חג הסוכות, שבו יוצאים כולם מבתיהם ודרים במשך שבעה ימים בסוכה – דירת ארעי, משווה בין המעמדות השונים בחברה. מסיבה זו נקראת הסוכה "סוכת שלום". גם ארבעת המינים שאנו נוטלים בחג הסוכות, מסמלים את האחדות בין חלקי העם על רבדיו הרוחניים.

כדי לחזור בתשובה, מסכם ה'כלי יקר', דרושה הכנה, ומצוות 'הקהל' מלמדת אותנו מה היא ההכנה הראויה – השלום בין איש לרעהו.

לא במקרה, פרשת 'וילך' נקראת מדי שנה בשבת שבין ראש השנה ליום כיפור. שבת זו מכונה "שבת שובה" על שם דברי הנביא הושע הנקראים ב'הפטרה': "שובה ישראל עד ה' א-לוהיך!".

ימים אלו שמראש השנה ועד יום כיפור מכונים "עשרת ימי תשובה", מפני שבהם אנו עוסקים בנושא התשובה. שנה חדשה מתחילה וזו הזדמנות לחשבון נפש. לא הלקאה עצמית, אלא מבט מפוכח המעוניין לברר: היכן אנו עומדים בחיים, במה אנו באמת מעוניינים, איזה מזון רוחני אנו מעניקים לנפש שלנו והאם מעשינו תואמים את הערכים שבהם אנו מאמינים.

מעמד 'הקהל' מזכיר לנו את היסודות הראשוניים של התשובה: תיקון חברתי, חסד וחמלה, מבט על הזולת ושלום. כשנפנה את מירב מאמצינו לעשיית טוב, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, נזכה בעזרת ה' לשנה טובה ומבורכת.

 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

05/12/2019

הדלקת נרות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה תש"פ

כמידי שנה יודלקו מידי ערב נרות החנוכה ברחבת הכותל המערבי, האתר הסמוך ביותר למקום נס פח השמן. הנרות יודלקו בחנוכיה מפוארת תרומת הנדיב ג'ורג ראהר מארה"ב.

03/12/2019

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

100 צנחנים ובני משפחותיהם במפגש זיכרון בין הלוחמים ששיחררו את הכותל המערבי ותלו עליו את דגל ישראל.

02/12/2019

הבוקר ברחבת הכותל בר מצוה מרגשת

הבוקר ברחבת הכותל בר מצוה מרגשת

11 שנים אחרי הפיגוע הנורא בבית חב"ד במומבאי הגיע מוישי הולצברג יחד עם סבו ובני משפחה להניח תפילין בכותל המערבי לכבוד בר המצווה. ההתרגשות הגדולה, הזיכרון, השמחה והעצב התערבבו יחדיו במעמד המרגש הזה. מזל טוב!

29/11/2019

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי הבוקר, יום שישי א' ר"ח כסלו הגיעו לכותל למעלה מאלפיים חמש מאות מתפללות ומתפללים אורתודוקסים, וכ- 30 נשים מקבוצת נשות הכותל.