מאת: הרב שמואל רבינוביץ

עקב - תשע"ט

איך צריכה המציאות להיראות? – פרשת עקב
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

נאומיו של משה רבינו לפני פרידתו מן העם שאותו הוביל ארבעים שנה במדבר, ממשיכים ללוות אותנו עד היום באמצעות קריאת התורה בכל שבת. ספר 'דברים' ממשיך להדהד באוזנינו אלפי שנים לאחר שמשה עמד לפני העם והדריך אותם, הזהיר מפני הסכנות הרוחניות והעניק עצות להצלחה. אחד הדברים שאנו קוראים בפרשת השבוע ומלווה אותנו באופן עקבי, זו ה'ברכה' שאנו מברכים את א-לוהים.

כך אומר משה לעם ישראל:

"כי ה' א-לוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות... ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש... ואכלת ושבעת, וברכת את ה' א-לוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך."
(דברים ח, ז-י)

משה מתאר למאזיניו את הארץ המובטחת כארץ שופעת טוב, והיא אכן כזו. התוצאה של תיאור זה, היא שכאשר אנו אוכלים ונהנים מפירותיה של הארץ, עלינו לברך את א-לוהים על השפע הטוב שהעניק לנו.

ברכה זו היא 'ברכת המזון' – הברכה אותה מברכים לאחר אכילת פת. חכמי ישראל ראו בברכה זו עיקרון הבא ללמד על כל תחומי החיים ותיקנו ברכות כמעט על כל מצב בחייו של האדם. כאשר יהודי קם בבוקר הוא מברך סדרת ברכות; 
לפני כל מאכל – ברכה; שמיעת רעם, ראיית ברק, מפגש עם הים, עם ההרים, עם הקשת – מזמנים לנו ברכות; כאשר נולד ילד – ברכה; חתונה – גם היא סיבה לברכה; ואפילו כאשר חלילה נפטר קרוב משפחה – גם אז מברכים ברכה.
למעשה, כמאה ברכות יהודי מאמין מברך ביום.

מאה הברכות היומיות אופפות את חייו של היהודי המאמין ומשפיעות על תפיסת עולמו ועל יחסו אל המציאות המשתנה, ואף המאתגרת לפעמים.

מה משמעותה של הברכה?
הלוא איננו מאחלים לא-לוהים הצלחה! כאשר אנו אומרים "ברוך אתה ה' ", אנו מתכוונים לומר שא-לוהים הוא מקור כל הברכות, מקור כל המצבים שבהם אנו נתקלים ואיתם אנו נדרשים להתמודד.
אנו רגילים לחשוב על א-לוהים כעל שלמות נשגבת, טוב מוחלט ונצחי. לעומת זאת, המציאות שבתוכה אנו חיים איננה שלמה, ולא תמיד היא נראית טובה במיוחד. האמירה הרואה בא-לוהים את מקור כל המציאות, טוענת טענה על המציאות, טענה שניתן להגדירה רדיקלית. המציאות כולה נובעת מן הטוב המוחלט!

האם אנו מתכוונים לומר שאין סבל בעולם?
לצערנו קיים סבל ועלינו מוטל למעט אותו ולרפא אותו במידת האפשר. בכך אנו ממלאים את חובתינו ללכת בדרכיו של א-לוהים ולהשפיע טוב. גם רוע ישנו בעולם, וגם מולו אנו נדרשים להתמודד ולגבור עליו. הברכה אינה מבקשת לבטל את החוויות האנושיות המצביעות על סבל ועל רוע וחטא. אך הברכה מתכוונת להציע מבט נוסף, עליון יותר, כוללני, שממנו אנו שואבים את הכוח לרפא את הסבל ולגבור על הרוע.
אדם שאת יומו מלוות מאה אמירות "ברוך אתה ה' ", המצביעות על המציאות כנובעת מן הטוב המוחלט, הוא אדם שאיננו מוכן להשלים עם הסבל ועם הרוע. האומץ להילחם בעד הצדק, נגד אפלייה, נגד העוול ובעד הטוב – נובע מאותה תפיסה שיוצרת פער בלתי ניתן לעיכול: מצד אחד א-לוהים הוא מקור המציאות כולה, ומצד שני המציאות איננה נראית כפי שהיינו מתארים לעצמנו שהיא צריכה להיראות. זהו פער שאי אפשר להשלים עימו, ומכוחה של אמונה זו אנו נדחפים לצמצם את הפער ולהפוך את המציאות לטובה וצודקת יותר.


חזרה לעמודי פרשת השבוע

24/06/2020

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

בין הפריטים שנמצאו:

מחסניות מלאות בכדורים, כידון וחלקי רובה נוספים "סליק" תחמושת ירדני נחשף היום בחפירות רשות העתיקות מתחת ללובי של אתר מנהרות הכותל המערבי.

התחמושת הוסתרה בקרקעיתו של בור מים מתקופת המנדט הבריטי

החפירות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל. חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום ובדקו את הפריטים. לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "במהלך חפירת בור המים חיכתה לנו הפתעה: כעשר מחסניות מלאות של מקלעי ברן וחלקים מרובה לי אנפילד הבריטי. לרוב אנחנו מוצאים בחפירות ממצאים עתיקים מלפני אלף או אלפיים שנה, אבל הפעם, זכינו לדרישת שלום שהוקפאה בזמן, בת 53 שנים. ככל הנראה, זהו מצבור נשק שהוטמן במכוון על ידי חיילי הליגיון הירדני במהלך מלחמת ששת-הימים, אולי בזמן שצה"ל שחרר את העיר העתיקה. בור המים שחפרנו שימש את מבני המגורים של שכונת המוגרבים שהיתה בנויה באזור רחבת הכותל של היום", הוסיף מוניקנדם-גבעון. אסף פרץ מרשות העתיקות, שזיהה את התחמושת, סיפר כי "מדובר בתחמושת שיוצרה בבריטניה במפעלי Greenwood and Batley LTD, שנמצא בלידס, יורקשייר. לפי הסימנים על כרכוב (החלק האחורי) הכדורים, התחמושת יוצרה בשנת 1956 והגיעה לידי הליגיון הירדני". חשיפת סליק התחמושת למקלעי ברן, מתאימה לשני מקלעים אחרים שנמצאו לפני כעשר שנים בבור מים אחר ברחבת הכותל המערבי, בחפירתה של ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות." הוסיף פרץ. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי: "בצד החשיפות המפוארות של עמנו מתקופת בית שני, אנו שמחים על מציאת שרידים גם מהמלחמה של הדור האחרון להשבת ליבו של העם היהודי להתרפק על אבני הכותל המערבי. הגילוי מזכה אותנו בעלי הנס- להכיר בניסיו של בורא עולם במקום הזה." לפני כחודש, פרסמו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי כי בחפירה הארכיאולוגית נחשפה מערכת תת קרקעית מסקרנת חצובה בסלע מימי בית שני, למרגלותיו של מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה.

16/06/2020

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

במסגרת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל, הגיעו רעייתו הגב' מריה גרבוסקי ובנו מר קונסטנטינו מיטסוטקיס לביקור ולתפילה אישית בכותל המערבי.
ביקור זה הינו ביקור רשמי ראשון מאז התפרצות נגיף הקורונה.

11/06/2020

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום דמי רישום סימליים בלבד (10 שקלים למשתתף / משפחה).

07/06/2020

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בתפילה בכותל המערבי ובפגישה עם רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ. השרה ביקרה בחפירות החדשות שנחשפו לאחרונה עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב.