דבר תורה

עקב - תשע"ט

איך צריכה המציאות להיראות? – פרשת עקב
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

נאומיו של משה רבינו לפני פרידתו מן העם שאותו הוביל ארבעים שנה במדבר, ממשיכים ללוות אותנו עד היום באמצעות קריאת התורה בכל שבת. ספר 'דברים' ממשיך להדהד באוזנינו אלפי שנים לאחר שמשה עמד לפני העם והדריך אותם, הזהיר מפני הסכנות הרוחניות והעניק עצות להצלחה. אחד הדברים שאנו קוראים בפרשת השבוע ומלווה אותנו באופן עקבי, זו ה'ברכה' שאנו מברכים את א-לוהים.

כך אומר משה לעם ישראל:

"כי ה' א-לוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות... ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש... ואכלת ושבעת, וברכת את ה' א-לוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך."
(דברים ח, ז-י)

משה מתאר למאזיניו את הארץ המובטחת כארץ שופעת טוב, והיא אכן כזו. התוצאה של תיאור זה, היא שכאשר אנו אוכלים ונהנים מפירותיה של הארץ, עלינו לברך את א-לוהים על השפע הטוב שהעניק לנו.

ברכה זו היא 'ברכת המזון' – הברכה אותה מברכים לאחר אכילת פת. חכמי ישראל ראו בברכה זו עיקרון הבא ללמד על כל תחומי החיים ותיקנו ברכות כמעט על כל מצב בחייו של האדם. כאשר יהודי קם בבוקר הוא מברך סדרת ברכות; 
לפני כל מאכל – ברכה; שמיעת רעם, ראיית ברק, מפגש עם הים, עם ההרים, עם הקשת – מזמנים לנו ברכות; כאשר נולד ילד – ברכה; חתונה – גם היא סיבה לברכה; ואפילו כאשר חלילה נפטר קרוב משפחה – גם אז מברכים ברכה.
למעשה, כמאה ברכות יהודי מאמין מברך ביום.

מאה הברכות היומיות אופפות את חייו של היהודי המאמין ומשפיעות על תפיסת עולמו ועל יחסו אל המציאות המשתנה, ואף המאתגרת לפעמים.

מה משמעותה של הברכה?
הלוא איננו מאחלים לא-לוהים הצלחה! כאשר אנו אומרים "ברוך אתה ה' ", אנו מתכוונים לומר שא-לוהים הוא מקור כל הברכות, מקור כל המצבים שבהם אנו נתקלים ואיתם אנו נדרשים להתמודד.
אנו רגילים לחשוב על א-לוהים כעל שלמות נשגבת, טוב מוחלט ונצחי. לעומת זאת, המציאות שבתוכה אנו חיים איננה שלמה, ולא תמיד היא נראית טובה במיוחד. האמירה הרואה בא-לוהים את מקור כל המציאות, טוענת טענה על המציאות, טענה שניתן להגדירה רדיקלית. המציאות כולה נובעת מן הטוב המוחלט!

האם אנו מתכוונים לומר שאין סבל בעולם?
לצערנו קיים סבל ועלינו מוטל למעט אותו ולרפא אותו במידת האפשר. בכך אנו ממלאים את חובתינו ללכת בדרכיו של א-לוהים ולהשפיע טוב. גם רוע ישנו בעולם, וגם מולו אנו נדרשים להתמודד ולגבור עליו. הברכה אינה מבקשת לבטל את החוויות האנושיות המצביעות על סבל ועל רוע וחטא. אך הברכה מתכוונת להציע מבט נוסף, עליון יותר, כוללני, שממנו אנו שואבים את הכוח לרפא את הסבל ולגבור על הרוע.
אדם שאת יומו מלוות מאה אמירות "ברוך אתה ה' ", המצביעות על המציאות כנובעת מן הטוב המוחלט, הוא אדם שאיננו מוכן להשלים עם הסבל ועם הרוע. האומץ להילחם בעד הצדק, נגד אפלייה, נגד העוול ובעד הטוב – נובע מאותה תפיסה שיוצרת פער בלתי ניתן לעיכול: מצד אחד א-לוהים הוא מקור המציאות כולה, ומצד שני המציאות איננה נראית כפי שהיינו מתארים לעצמנו שהיא צריכה להיראות. זהו פער שאי אפשר להשלים עימו, ומכוחה של אמונה זו אנו נדחפים לצמצם את הפער ולהפוך את המציאות לטובה וצודקת יותר.


חזרה לעמודי פרשת השבוע

05/12/2019

הדלקת נרות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה תש"פ

כמידי שנה יודלקו מידי ערב נרות החנוכה ברחבת הכותל המערבי, האתר הסמוך ביותר למקום נס פח השמן. הנרות יודלקו בחנוכיה מפוארת תרומת הנדיב ג'ורג ראהר מארה"ב.

03/12/2019

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

מפגש זיכרון בין הצנחנים ששחררו את הכותל למשפחות הנופלים

100 צנחנים ובני משפחותיהם במפגש זיכרון בין הלוחמים ששיחררו את הכותל המערבי ותלו עליו את דגל ישראל.

02/12/2019

הבוקר ברחבת הכותל בר מצוה מרגשת

הבוקר ברחבת הכותל בר מצוה מרגשת

11 שנים אחרי הפיגוע הנורא בבית חב"ד במומבאי הגיע מוישי הולצברג יחד עם סבו ובני משפחה להניח תפילין בכותל המערבי לכבוד בר המצווה. ההתרגשות הגדולה, הזיכרון, השמחה והעצב התערבבו יחדיו במעמד המרגש הזה. מזל טוב!

29/11/2019

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי

ראש חודש כסלו ברחבת הכותל המערבי הבוקר, יום שישי א' ר"ח כסלו הגיעו לכותל למעלה מאלפיים חמש מאות מתפללות ומתפללים אורתודוקסים, וכ- 30 נשים מקבוצת נשות הכותל.