מאת: הרב שמואל רבינוביץ

שופטים - תשע"ט

בית הדין ובית המקדש – פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבוע שעבר קראנו את פרשת 'ראה', שבה למדנו על חשיבותו של "המקום אשר יבחר ה' " – המקדש – אשר רק בו מותר להקריב קורבנות, אליו יש לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ובו יש לאכול את המעשר מיבול השדה.

רוב פרשת 'ראה' עסקה בהיבטים השונים של אותו מקום מיוחד: "המקום אשר יבחר ה' ". בשבוע הנוכחי אנו קוראים את פרשת 'שופטים', העוסקת בסדרי השלטון הראויים בישראל: מערכת המשפט, החקיקה, המלוכה, השיטור ועוד, ולפתע אנו נתקלים שוב באותו מקום – "המקום אשר יבחר ה' ":

"כי יפלא ממך דבר למשפט... דברי ריבות בשעריך, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' א-לוהיך בו, ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך."

(דברים יז, ח-י)

מתברר, כי במדינה היהודית שקווי המתאר שלה משורטטים בתורה, 'בית הדין העליון' אליו מגיעים סכסוכים משפטיים סבוכים, נמצא במקום מיוחד מאוד: בבית המקדש!
ואכן, כאשר המשנה מתארת את מבנה בית המקדש, חלק ממנו הוא בית הדין, שבתקופות מסוימות כונה 'סנהדרין' (מושג השאול מן השפה היוונית):

"שש לשכות היו בעזרה [שבבית המקדש], שלוש בצפון ושלוש בדרום. שבצפון... ושבדרום: לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית... לשכת הגזית – שם הייתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה."
(משנה, מסכת תמיד פרק ה)

במשנה אחרת אנו לומדים כי בשטחו של הר הבית, שבמרכזו היה בנוי בית המקדש, שכנו שלושה בתי דין:
"שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית... בית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל."
(משנה, מסכת סנהדרין פרק יא)

בית המקדש, אם כן, על פי הכתוב בפרשת השבוע ועל פי המתואר במשניות, היה מרכז משפטי לא פחות ממה שהיה מרכז פולחני שבו הקריבו קורבנות. עובדה היסטורית זו, הקושרת בין בית המקדש ובית הדין, מלמדת אותנו הן על אופיו של בית המקדש והן על אופיו של בית הדין.

אנו רגילים לראות את החקיקה המשפטית כנוהג חברתי גרידא. בכדי להסתדר ביניהם, בני אדם חייבים לחוקק חוקים ולשפוט על פי חוקים אלו. אך היהדות מביטה על התחום המשפטי כעל עניין דתי השייך במהותו אל בית המקדש. הצדק מקורו אצל בורא העולם, ולפיכך נדרשים החוקים להיות חוקי צדק, והשופטים עוסקים במימוש של עקרונות הצדק הא-לוהי בחיי האדם. בפתיחת ספר דברים (א, יז) נאמר: "כי המשפט לא-לוהים הוא", ועל פי הפרשנות של הרמב"ן על אתר, כוונת הדברים היא שהשופט האמיתי בכל סכסוך הוא א-לוהים, והשופטים אינם אלא ממלאי מקומו!

מאידך, הקשר בין בית הדין לבית המקדש הוא גם לכיוון ההפוך. ללא עשיית משפט, בחברה נטולת צדק – אין כל ערך לבית המקדש. כך לימדו אותנו הנביאים החוזרים שוב ושוב על המסר הנוקב. אם נפנה להאזין לדבריו של ישעיהו: "למה לי רוב זבחיכם, יאמר ה'!... מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי!... רחצו! היזכו!... חידלו הרע!... דירשו משפט!" (ישעיהו א, יא-יז); או אם נקשיב לתוחכתו של ירמיהו: "הגנוב, רצוח ונאוף... ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה... ואמרתם 'ניצלנו'?!" (ירמיהו ז, ט-יא). עשיית המשפט והצדק היא, ורק היא, מאפשרת את העבודה בבית המקדש!

נמצא כי בית המקדש הוא שמעניק תוקף לבית הדין; ובית הדין השופט צדק הוא שמאפשר את העבודה במקדש!
אכן, היהדות שוללת הפרדה בין ערכי הצדק והמשפט ובין ערכי הקדושה ועבודת ה'. אדרבה, השילוב בין עשיית חברתית צודקת ובין הקרבת הקורבנות במקדש – זהו המצב האידאלי אליו מכוונת אותנו התורה.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

21/10/2020

איש הכותל

איש הכותל

לזכרו של עובד הכותל יהושע רחמים (רחמימי) ז"ל

21/10/2020

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

מעמד הסליחות המרכזי האחרון בנוכחות הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו.
צילום: אנשיל בעק.

20/10/2020

עצרת תפילה וזעקה

עצרת תפילה וזעקה

הרבנות הראשית לישראל בעצרת תפילה וזעקה לרגל המצב הבריאותי המורכב בצל הקורונה ובהתאם להנחיות,
בהשתתפות הגאון  רבי שלום כהן, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר חברי מועצת חכמי התורה, חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, שר הפנים הרב אריה דרעי וראש עיריית ירושלים מר משה לאון, ביום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.


צילום: אריה לייב אברמס.

20/10/2020

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

בחפירות המתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות לקראת הכשרת אתר חדש ומרתק במנהרות הכותל המערבי,
נחשף היום רימון יד בשרידים של בור ספיגה מתקופת המנדט הבריטי.
חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום וטיפלו ברימון.