מאת: הרב שמואל רבינוביץ

שופטים - תשע"ט

בית הדין ובית המקדש – פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבוע שעבר קראנו את פרשת 'ראה', שבה למדנו על חשיבותו של "המקום אשר יבחר ה' " – המקדש – אשר רק בו מותר להקריב קורבנות, אליו יש לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ובו יש לאכול את המעשר מיבול השדה.

רוב פרשת 'ראה' עסקה בהיבטים השונים של אותו מקום מיוחד: "המקום אשר יבחר ה' ". בשבוע הנוכחי אנו קוראים את פרשת 'שופטים', העוסקת בסדרי השלטון הראויים בישראל: מערכת המשפט, החקיקה, המלוכה, השיטור ועוד, ולפתע אנו נתקלים שוב באותו מקום – "המקום אשר יבחר ה' ":

"כי יפלא ממך דבר למשפט... דברי ריבות בשעריך, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' א-לוהיך בו, ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך."

(דברים יז, ח-י)

מתברר, כי במדינה היהודית שקווי המתאר שלה משורטטים בתורה, 'בית הדין העליון' אליו מגיעים סכסוכים משפטיים סבוכים, נמצא במקום מיוחד מאוד: בבית המקדש!
ואכן, כאשר המשנה מתארת את מבנה בית המקדש, חלק ממנו הוא בית הדין, שבתקופות מסוימות כונה 'סנהדרין' (מושג השאול מן השפה היוונית):

"שש לשכות היו בעזרה [שבבית המקדש], שלוש בצפון ושלוש בדרום. שבצפון... ושבדרום: לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית... לשכת הגזית – שם הייתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה."
(משנה, מסכת תמיד פרק ה)

במשנה אחרת אנו לומדים כי בשטחו של הר הבית, שבמרכזו היה בנוי בית המקדש, שכנו שלושה בתי דין:
"שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית... בית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל."
(משנה, מסכת סנהדרין פרק יא)

בית המקדש, אם כן, על פי הכתוב בפרשת השבוע ועל פי המתואר במשניות, היה מרכז משפטי לא פחות ממה שהיה מרכז פולחני שבו הקריבו קורבנות. עובדה היסטורית זו, הקושרת בין בית המקדש ובית הדין, מלמדת אותנו הן על אופיו של בית המקדש והן על אופיו של בית הדין.

אנו רגילים לראות את החקיקה המשפטית כנוהג חברתי גרידא. בכדי להסתדר ביניהם, בני אדם חייבים לחוקק חוקים ולשפוט על פי חוקים אלו. אך היהדות מביטה על התחום המשפטי כעל עניין דתי השייך במהותו אל בית המקדש. הצדק מקורו אצל בורא העולם, ולפיכך נדרשים החוקים להיות חוקי צדק, והשופטים עוסקים במימוש של עקרונות הצדק הא-לוהי בחיי האדם. בפתיחת ספר דברים (א, יז) נאמר: "כי המשפט לא-לוהים הוא", ועל פי הפרשנות של הרמב"ן על אתר, כוונת הדברים היא שהשופט האמיתי בכל סכסוך הוא א-לוהים, והשופטים אינם אלא ממלאי מקומו!

מאידך, הקשר בין בית הדין לבית המקדש הוא גם לכיוון ההפוך. ללא עשיית משפט, בחברה נטולת צדק – אין כל ערך לבית המקדש. כך לימדו אותנו הנביאים החוזרים שוב ושוב על המסר הנוקב. אם נפנה להאזין לדבריו של ישעיהו: "למה לי רוב זבחיכם, יאמר ה'!... מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי!... רחצו! היזכו!... חידלו הרע!... דירשו משפט!" (ישעיהו א, יא-יז); או אם נקשיב לתוחכתו של ירמיהו: "הגנוב, רצוח ונאוף... ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה... ואמרתם 'ניצלנו'?!" (ירמיהו ז, ט-יא). עשיית המשפט והצדק היא, ורק היא, מאפשרת את העבודה בבית המקדש!

נמצא כי בית המקדש הוא שמעניק תוקף לבית הדין; ובית הדין השופט צדק הוא שמאפשר את העבודה במקדש!
אכן, היהדות שוללת הפרדה בין ערכי הצדק והמשפט ובין ערכי הקדושה ועבודת ה'. אדרבה, השילוב בין עשיית חברתית צודקת ובין הקרבת הקורבנות במקדש – זהו המצב האידאלי אליו מכוונת אותנו התורה.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

24/06/2020

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

בין הפריטים שנמצאו:

מחסניות מלאות בכדורים, כידון וחלקי רובה נוספים "סליק" תחמושת ירדני נחשף היום בחפירות רשות העתיקות מתחת ללובי של אתר מנהרות הכותל המערבי.

התחמושת הוסתרה בקרקעיתו של בור מים מתקופת המנדט הבריטי

החפירות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל. חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום ובדקו את הפריטים. לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "במהלך חפירת בור המים חיכתה לנו הפתעה: כעשר מחסניות מלאות של מקלעי ברן וחלקים מרובה לי אנפילד הבריטי. לרוב אנחנו מוצאים בחפירות ממצאים עתיקים מלפני אלף או אלפיים שנה, אבל הפעם, זכינו לדרישת שלום שהוקפאה בזמן, בת 53 שנים. ככל הנראה, זהו מצבור נשק שהוטמן במכוון על ידי חיילי הליגיון הירדני במהלך מלחמת ששת-הימים, אולי בזמן שצה"ל שחרר את העיר העתיקה. בור המים שחפרנו שימש את מבני המגורים של שכונת המוגרבים שהיתה בנויה באזור רחבת הכותל של היום", הוסיף מוניקנדם-גבעון. אסף פרץ מרשות העתיקות, שזיהה את התחמושת, סיפר כי "מדובר בתחמושת שיוצרה בבריטניה במפעלי Greenwood and Batley LTD, שנמצא בלידס, יורקשייר. לפי הסימנים על כרכוב (החלק האחורי) הכדורים, התחמושת יוצרה בשנת 1956 והגיעה לידי הליגיון הירדני". חשיפת סליק התחמושת למקלעי ברן, מתאימה לשני מקלעים אחרים שנמצאו לפני כעשר שנים בבור מים אחר ברחבת הכותל המערבי, בחפירתה של ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות." הוסיף פרץ. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי: "בצד החשיפות המפוארות של עמנו מתקופת בית שני, אנו שמחים על מציאת שרידים גם מהמלחמה של הדור האחרון להשבת ליבו של העם היהודי להתרפק על אבני הכותל המערבי. הגילוי מזכה אותנו בעלי הנס- להכיר בניסיו של בורא עולם במקום הזה." לפני כחודש, פרסמו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי כי בחפירה הארכיאולוגית נחשפה מערכת תת קרקעית מסקרנת חצובה בסלע מימי בית שני, למרגלותיו של מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה.

16/06/2020

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

במסגרת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל, הגיעו רעייתו הגב' מריה גרבוסקי ובנו מר קונסטנטינו מיטסוטקיס לביקור ולתפילה אישית בכותל המערבי.
ביקור זה הינו ביקור רשמי ראשון מאז התפרצות נגיף הקורונה.

11/06/2020

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום דמי רישום סימליים בלבד (10 שקלים למשתתף / משפחה).

07/06/2020

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בתפילה בכותל המערבי ובפגישה עם רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ. השרה ביקרה בחפירות החדשות שנחשפו לאחרונה עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב.