מאת: הרב שמואל רבינוביץ

החיים במלכותו של א-לוהים - ראש השנה תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג את 'ראש השנה' – שני ימי חג הפותחים את השנה החדשה בלוח השנה העברי. המצווה המאפיינת יותר מכל את 'ראש השנה', היא התקיעה בשופר. יהודים רבים, גם כאלו שאינם מרבים לפקוד את בית הכנסת, משתדלים לבוא ב'ראש השנה' כדי לשמוע את תקיעת השופר המהדהדת. על שם מצווה מרכזית זו, נקרא החג בתורה: 'יום תרועה'.

לצד התקיעה בשופר, תיקנו חכמי ישראל את סדר התפילות המיוחדות של החג, שבמרכזן שלוש ברכות: מלכויות, זיכרונות ושופרות. שלוש ברכות אלו מלוות את התקיעה בשופר ומבארות את התוכן הרוחני שהתקיעה בשופר מסמלת עבורנו, שאנו נקראים להתבונן בו ולחוות אותו בראש השנה.

ברכת 'מלכויות' מלמדת אותנו כי התקיעה מסמלת את מלכות ה'. בפתחה של שנה חדשה אנו ממליכים את א-לוהים על העולם, ומכריזים על כך באמצעות תקיעה בשופר. לרגל השנה החדשה א-לוהים מתגלה שוב בעולם, ובעוצמה נוספת. גילוי שמתרחש על ידינו, כאשר אנו מביאים את אורו אל ליבנו ומכירים במלכותו. מלכות היא מושג זר לרוב האנושות במאה ה-21, אך משמעותו המקורית של תפקיד המלוכה הוא לנהל את העם ולדאוג לטובתו. גם אנו מכירים בכך שא-לוהים הוא מקור הטוב והשפע, האהבה והחמלה, והיא היא המלכתו של א-לוהים על העולם.

למלכותו של א-לוהים יש השלכות נוספות. לא-לוהים יש ערכים ועקרונות שהוא דוגל בהם. 'להמליך את א-לוהים על העולם' זו גם ההכרה בכך שהוא לעולם לא ייתן לרוע לנצח. לכן 'ראש השנה' הוא גם יום של דין. ביום זה אנו עושים חשבון נפש ומבטיחים שאנו משרתים את הטוב ולא, חלילה, את הצד ההפוך.

ברכת 'זיכרונות' מביעה עיקרון זה: א-לוהים שופט את האנושות כולה, מפני שהוא מתעניין בה ורוצה להבטיח שהיא תצעד בדרך ישרה.

במשפט ניתן לזכות אך ניתן גם להפסיד, וההפסד עלול להיות כואב. מה, אם כן, עלינו לעשות? כיצד נזכה בדין? על כך אנו משיבים במילותיה של ברכת 'זיכרונות':

"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך! כי דורשיך לעולם לא ייכשלו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך"
(מתוך תפילת מוסף לראש השנה)

התגובה שלנו כיהודים מאמינים היא: ביטחון. אנו זוכרים ויודעים את טובו של א-לוהים, את הברית שכרת עִם עַם ישראל, ובשם הברית הזו אנו חוגגים את תחילתה של השנה החדשה. בספר ההלכה 'ארבעה טורים', שחיבר גדול הפוסקים במאה ה-14, רבי יעקב בן אשר (גרמניה 1269 – ספרד 1343), הוא מתאר את ההכנות ל'ראש השנה' בפליאה:

"איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיו של א-לוהיה!... שמנהגו של עולם, אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים... לפי שאינו יודע איך ייצא דינו; אבל ישראל אינן כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים... ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, לפי שיודעים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס"
(ארבעה טורים, אורח חיים סימן תקפא)

אנו מאמינים שא-לוהים שופט את האנושות כולה בראש השנה, וכגודל ההזדהות שלנו עם המגמה הא-לוהית כך גודל הביטחון שלנו שנזכה בדין וניכתב לשנה טובה ומאושרת.

ראש השנה הוא הזדמנות לכל אחת ואחד מאיתנו, לבחור בטוב, בדרכו של א-לוהים; להכיר בטובו, במלכותו ולבטוח בו.

אנו מייחלים ומתפללים, שהשנה הקרובה תביא בכנפיה שפע של אור ואושר לעולם, אמת וצדק, חסד וחמלה. שנזכה בשנה זו להיות נאמנים לאמת ולטוב. ששנה זו תהיה שנה טובה ומתוקה, מבורכת ומלאת אהבה, ושנזכה בה לגאולה השלמה.

חזרה לעמודי פרשת השבוע

21/10/2020

איש הכותל

איש הכותל

לזכרו של עובד הכותל יהושע רחמים (רחמימי) ז"ל

21/10/2020

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

מעמד הסליחות המרכזי האחרון בנוכחות הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו.
צילום: אנשיל בעק.

20/10/2020

עצרת תפילה וזעקה

עצרת תפילה וזעקה

הרבנות הראשית לישראל בעצרת תפילה וזעקה לרגל המצב הבריאותי המורכב בצל הקורונה ובהתאם להנחיות,
בהשתתפות הגאון  רבי שלום כהן, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר חברי מועצת חכמי התורה, חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, שר הפנים הרב אריה דרעי וראש עיריית ירושלים מר משה לאון, ביום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.


צילום: אריה לייב אברמס.

20/10/2020

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

בחפירות המתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות לקראת הכשרת אתר חדש ומרתק במנהרות הכותל המערבי,
נחשף היום רימון יד בשרידים של בור ספיגה מתקופת המנדט הבריטי.
חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום וטיפלו ברימון.