מאת: הרב שמואל רבינוביץ

מגמה אחת, דרכים מגוונות

תצוה – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים לעסוק בהכנות לקראת בניית ה'משכן' – המקדש הזמני של עם ישראל. בפירוט נרחב מתארת התורה את בגדי הכוהנים, בהם הם אמורים לשרת במשכן. אחד הבגדים הייחודיים לכוהן הגדול הוא 'חושן המשפט' – אותו נושא הכוהן על ליבו. בבגד זה נקבעו שתים עשרה אבנים יקרות שעליהן נחרתו שמות שנים עשר שבטי ישראל:

"אודם, פיטדה וברקת – הטור האחד; והטור השני: נופך, ספיר ויהלום; והטור השלישי: לשם, שבו ואחלמה; והטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה... והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל, שתים עשרה על שמותם, פיתוחי חותם – איש על שמו תהיינה לשני־עשר שבט."
(שמות כח, יז-כא)

 

היינו יכולים לחשוב כי האבנים המייצגות את השבטים השונים בעם, תהיינה זהות זו לזו. כדי לבטא את חתירתנו למטרה אחת משותפת! אך במכוון נבחרו שתים עשרה אבנים שונות, שתשמשנה סמלים לשבטים השונים זה מזה באופיים ובעיסוקיהם. עיקרון זה, אותו למדנו לקראת סיום ספר בראשית, מברכותיו המגוונות של יעקב אבינו לבניו, בא עתה לידי ביטוי ב'חושן המשפט'.

הכוהן הגדול מתחייב לשאת על ליבו ולייצג נאמנה את העם כולו, על גווניו השונים ותתי הקבוצות שבו.

אך אבנים יקרות אלו אינן האבנים היחידות הקבועות בבגדי הכוהן הגדול, ואף לא האבנים היחידות שעליהן חרותים שמות שנים עשר שבטי ישראל! על כתפיו, נושא הכהן הגדול שתי אבנים נוספות, שעל כל אחת מהן חרותים שמותיהם של שישה שבטים:

"ולקחת את שתי אבני שוהם, ופיתחת עליהם שמות בני ישראל: שישה משמותם על האבן האחת, ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית... ושמת את שתי האבנים על כיתפות האפוד, אבני זיכרון לבני ישראל. ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון."
(שם שם, ט-יב)

ההבדל בין שתי האבנים שעל הכתפיים ובין שתים עשרה האבנים שעל הלב, מזמין הסבר. מדוע באבנים שעל הכתפיים חרותים כל השבטים יחד על שתי אבנים זהות, ואילו באבנים שעל הלב חרות כל שבט לעצמו על אבן נפרדת וייחודית?

האבנים שעל כתפיו של הכוהן הגדול מבטאות את העם המשרת לפני א-לוקים. כאשר הכוהן מייצג את העם לפני א-לוקים, הוא מציג יחידה אחת שמכוונת למטרה המוגדרת של עם ישראל - עם הנושא תפקיד אחראי בתולדות האנושות, והכוהן הגדול משרת במקדש כנציג העם כולו. ככזה הוא מייצג את הפן האחדותי של העם החותר למטרה נעלה ומשותפת.

גם באבנים שעל ליבו של הכוהן קיים היבט זה של "זיכרון לפני ה' ", אך זיכרון זה נושא אופי מורכב:

"ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד."
(שם שם, ל)

הוי אומר, הנושא העיקרי אותו מייצגות אבנים אלו הוא "משפט בני ישראל". כדי שהכוהן הגדול יוכל לייצג את המקדש אל מול העם, הוא איננו יכול להתייחס אל העם כיחידה אחת. הוא חייב להכיר בעובדה שהעם מורכב מגוונים שונים. האבנים השונות מזכירות לו בכל עת, כי העם מורכב משבטים, מקבוצות ותתי קבוצות, שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים ודרכים מגוונות כיצד להביע את הטוב ואת המגמה המשותפת.

אם כן, מלמדת אותנו הפרשה: הנהגה ראוייה מכירה בשוני שבין הקבוצות השונות בעם. אך קבוצות שונות עלולות להיפרד זו מזו. ניכור וזרות, שלא לומר שנאה והסתה, יכולים להשתלט על השיח הציבורי. דבר זה לא יקרה אם העם כולו, על גווניו השונים, יעמוד מול הא-לוקים כיחידה אחת, למען מגמה אחת הבאה לידי ביטוי בדרכים מגוונות.

 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

24/06/2020

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

סליק ירדני ממלחמת ששת הימים נחשף ליד הכותל המערבי

בין הפריטים שנמצאו:

מחסניות מלאות בכדורים, כידון וחלקי רובה נוספים "סליק" תחמושת ירדני נחשף היום בחפירות רשות העתיקות מתחת ללובי של אתר מנהרות הכותל המערבי.

התחמושת הוסתרה בקרקעיתו של בור מים מתקופת המנדט הבריטי

החפירות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור הקלאסי של מנהרות הכותל. חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום ובדקו את הפריטים. לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "במהלך חפירת בור המים חיכתה לנו הפתעה: כעשר מחסניות מלאות של מקלעי ברן וחלקים מרובה לי אנפילד הבריטי. לרוב אנחנו מוצאים בחפירות ממצאים עתיקים מלפני אלף או אלפיים שנה, אבל הפעם, זכינו לדרישת שלום שהוקפאה בזמן, בת 53 שנים. ככל הנראה, זהו מצבור נשק שהוטמן במכוון על ידי חיילי הליגיון הירדני במהלך מלחמת ששת-הימים, אולי בזמן שצה"ל שחרר את העיר העתיקה. בור המים שחפרנו שימש את מבני המגורים של שכונת המוגרבים שהיתה בנויה באזור רחבת הכותל של היום", הוסיף מוניקנדם-גבעון. אסף פרץ מרשות העתיקות, שזיהה את התחמושת, סיפר כי "מדובר בתחמושת שיוצרה בבריטניה במפעלי Greenwood and Batley LTD, שנמצא בלידס, יורקשייר. לפי הסימנים על כרכוב (החלק האחורי) הכדורים, התחמושת יוצרה בשנת 1956 והגיעה לידי הליגיון הירדני". חשיפת סליק התחמושת למקלעי ברן, מתאימה לשני מקלעים אחרים שנמצאו לפני כעשר שנים בבור מים אחר ברחבת הכותל המערבי, בחפירתה של ד"ר שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות." הוסיף פרץ. מהקרן למורשת הכותל המערבי נמסר כי: "בצד החשיפות המפוארות של עמנו מתקופת בית שני, אנו שמחים על מציאת שרידים גם מהמלחמה של הדור האחרון להשבת ליבו של העם היהודי להתרפק על אבני הכותל המערבי. הגילוי מזכה אותנו בעלי הנס- להכיר בניסיו של בורא עולם במקום הזה." לפני כחודש, פרסמו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי כי בחפירה הארכיאולוגית נחשפה מערכת תת קרקעית מסקרנת חצובה בסלע מימי בית שני, למרגלותיו של מבנה ציבור מרשים בן 1400 שנה.

16/06/2020

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

ביקור רשמי ראשון בכותל המערבי בצל הקורונה

במסגרת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל, הגיעו רעייתו הגב' מריה גרבוסקי ובנו מר קונסטנטינו מיטסוטקיס לביקור ולתפילה אישית בכותל המערבי.
ביקור זה הינו ביקור רשמי ראשון מאז התפרצות נגיף הקורונה.

11/06/2020

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

מנהרות הכותל אצלכם בבית!

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום דמי רישום סימליים בלבד (10 שקלים למשתתף / משפחה).

07/06/2020

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בכותל המערבי

שרת התפוצות הגב' עומר ינקלביץ בתפילה בכותל המערבי ובפגישה עם רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ. השרה ביקרה בחפירות החדשות שנחשפו לאחרונה עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב.