מאת: הרב שמואל רבינוביץ

משפטים – תשע"ט

מה יש לתורה לומר על עבדות? – פרשת משפטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
פרשת השבוע 'משפטים' פותחת בדיני העבד. לכאורה, העבדות נעלמה מעולמנו, ולימוד דיני העבד יכול לקומם את האדם המודרני הרואה בעבדות תופעה פסולה מעיקרה. אך מבט נכון על דיני העבד שבתורה, מלמד כי אדרבה, קו ישר נמתח בין דברי התורה ובין תחושתו של האדם הרואה בעבדות תופעה אנטי מוסרית. ניתן אף לומר כי תחושה זו היא הגשמת מגמתה של התורה בהלכות אלו: צמצום העבדות עד לביטולה.

מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני התורה כי עשרת הדיברות משתקפים בקובץ המצוות שבפרשת משפטים. כל אחד מן הפרשנים, מבקש למצוא היכן רמוזים הדיברות בפרשת משפטים, וכן בכיוון הנגדי - לאיזה דיבר רומזת כל הלכה שבפרשת משפטים.

אחד מחשובי הפרשנים במאה ה-15, היה דון יצחק אברבנאל, אדם מלומד ורחב אופקים שלצד היותו חכם בתורה, כיהן גם כשר אוצר בשלוש מדינות. אברבנאל שותף גם הוא לחיפוש ההקבלות בין עשרת הדיברות להלכות שבפרשת משפטים. על הלכות העבד הוא כותב כי הן מקבילות לדיבר השישי "לא תרצח":


"כשיקנה אותו לעבדות בהשתעבדו בו כל ימיו... זו היא רציחה בחיים, כי כמו שתיאר הכתוב [את] הצדקה בשם 'חיים'... ככה ייחס [את] ההשתעבדות שהיא הפך הצדקה – לרציחה."


התורה אכן רואה בעבדות תופעה בעייתית. על העבד היהודי מצהירה התורה: "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, לא יימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה, מב). גם העבדות שהתורה מאפשרת איננה עבדות במובנה הסטנדרטי. עבד עברי אינו אלא שכיר לזמן ארוך, אך לא רכוש של האדון, שכן הוא עבד ה'; ואילו עבדותו של אינו יהודי גם היא איננה מותירה אותו נטול זכויות אדם.


למעשה, אם נתבונן בדיני העבד האמורים בפרשת משפטים, נמצא כי הם באו רק להיטיב עם מצבו ומעמדו של העבד: עבד יהודי ("עבד עברי") משתחרר באופן אוטומטי לאחר שש שנות עבדות; גם אם הוא בוחר מרצונו להישאר בבית האדון, הוא משתחרר בשנת היובל. את השפחה היהודיה ("אמה עבריה") חייב האדון להוציא לחופשי אם הגיעה לגיל בגרות, אלא אם כן, הוא או בנו, נשאו אותה לאישה עם הזכויות המלאות שיש לאישה חוקית; אדון המכה עבד שאיננו יהודי ("עבד כנעני"), חייב בעונש מוות; אדון שמפיל שן או פוגע בעין עבדו – העבד יוצא לחופשי, דבר המנוגד לנהוג בעולם העתיק להטיל מום בגוף העבד.


בפרשיות אחרות בתורה אנו לומדים הלכות נוספות שמטרתן להיטיב עם מצבו ומעמדו של העבד. זאת עלינו להבין, כי בעת העתיקה העבדות הייתה תופעה נפוצה עד שברומא היו העבדים כ-30% מהאוכלוסיה, ובספרטה היו על כל בן-חורין שבעה עבדים (!). מובן מאליו שכאשר יש עבדים לרוב, ערך חייו של העבד הופך להיות זול. העבד הופך לחפץ הניתן להחלפה בקלות. אך דיני העבדות בתורה אינם מאפשרים מצב שכזה. היות וכל אדם נברא ב"צלם א-לוהים", לעולם לא יהפוך אדם לחפץ. קדושתו של האדם נשמרת גם כשהוא במעמד של עבד, וקדושה זו גם הובילה את האנושות כולה, לאמץ את מגמתה של התורה ולבטל את מוסד העבדות.


יחד עם זאת, אל לנו לשכוח כי בחלקים לא מעטים של העולם, עדיין מתקיימת עבדות. על פי הערכות, כ-21 מליון בני אדם נמצאים במעמד של "עובדי כפיה". זוהי עבדות מודרנית, ועלינו, הצועדים לאורם של ערכי התורה, להיזהר מתמיכה – ישרה או עקיפה – בהתנהלות אנטי-מוסרית זו.


חזרה לעמודי פרשת השבוע

21/10/2020

איש הכותל

איש הכותל

לזכרו של עובד הכותל יהושע רחמים (רחמימי) ז"ל

21/10/2020

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

מעמד הסליחות המרכזי האחרון בנוכחות הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו.
צילום: אנשיל בעק.

20/10/2020

עצרת תפילה וזעקה

עצרת תפילה וזעקה

הרבנות הראשית לישראל בעצרת תפילה וזעקה לרגל המצב הבריאותי המורכב בצל הקורונה ובהתאם להנחיות,
בהשתתפות הגאון  רבי שלום כהן, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר חברי מועצת חכמי התורה, חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, שר הפנים הרב אריה דרעי וראש עיריית ירושלים מר משה לאון, ביום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.


צילום: אריה לייב אברמס.

20/10/2020

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

בחפירות המתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות לקראת הכשרת אתר חדש ומרתק במנהרות הכותל המערבי,
נחשף היום רימון יד בשרידים של בור ספיגה מתקופת המנדט הבריטי.
חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום וטיפלו ברימון.