מאת: הרב שמואל רבינוביץ

מה שהכעס עושה לנו

פרשת מטות מסעי

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לקראת סיום ספר 'במדבר', אנו קוראים על עם ישראל העושה את דרכו אל הארץ המובטחת והמיוחלת, ארץ כנען – היא ארץ ישראל. ארבעים שנה של נדודים עומדות להסתיים. היינו שמחים לקרוא על כניסה חגיגית לארץ, אך ההיסטוריה לא נענתה לציפיותינו. הכניסה לארץ מלווה במלחמות, והשבוע אנו קוראים על המלחמה שנערכה מול חמשת מלכי מדיין.

 

בשוליה של מלחמה זו אנו לומדים כמה חוקים הנוגעים לדיני טהרה וכשרות הכלים: כיצד ניתן לטהר כלי שנטמא וכדומה. חוקים אלו מעשיים גם בימינו, כאשר קיים צורך להכשיר כלי שבושלו בו מאכלים האסורים באכילה על פי חוקי הכשרות.

והנה פרט מעניין: בשונה משאר חוקי התורה שנאמרו על ידי משה רבינו, חוקים אלו לא נאמרו על ידו. משה נצטווה עליהם, אך מי שהורה לעם לנהוג בהם היה אלעזר הכהן, בנו של אהרון:

"ויאמר אלעזר הכוהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה: זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' את משה..."

(במדבר לא, כא)

מדוע משה שתק ונתן לאלעזר לתפוס את מקומו? חז"ל במדרש ההלכה משיבים על כך תשובה שלא היינו מעזים לומר בעצמנו. הבה נצטט את דבריהם:

"משה רבינו - לפי שבא לכלל כעס בא לכלל טעות"

(ספרי במדבר, פרשת מטות פיסקא קנז)

מספר פסוקים לפני ההוראה ההלכתית שנאמרה על ידי אלעזר הכהן, קראנו: "ויקצוף משה על פקודי החייל... הבאים מצבא המלחמה" (במדבר שם, יד). התוצאה, על פי המדרש, הייתה מיידית: משה שכח את ההוראה ההלכתית המתאימה לסיטואציה ואלעזר נאלץ לתפוס את מקומו של משה. בהמשך דבריהם מונים חכמי המדרש מקומות נוספים שבהם כעס משה וכתוצאה מכך בא לידי טעות בהלכה או במעשה.

אחד מפרשני המקרא היהודיים הקדומים, רבי יהודה אבן בלעם (ספרד, 1000-1070), מקשר בין סיפור זה לסיפור על אלישע הנביא המסופר בספר 'מלכים' ב', שם מסופר על מלחמה איזורית שניהלו יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ועימהם מלך אדום, מול מישע מלך מואב. בשלב מסויים, כאשר צבאות ישראל ויהודה נקלעו למצב של מצוקה, פנו המלכים אל אלישע הנביא שהתלווה לצבא. אלישע הגיב בתחילה בזעם: "ויאמר אלישע אל מלך ישראל: מה לי וָלָךְ? לֵךְ אל נביאי אביך ואל נביאי אימך!" כשהוא רומז לעבודה זרה שהתקיימה באותם ימים בממלכת ישראל. לאחר מכן נעתר אלישע לבקשת המלכים והורה: "ועתה קחו לי מנגן", ומייד "והיה כנגן המנגן, ותהי עליו יד ה' ".

לשם מה נזקק אלישע לאדם שינגן לפניו? רש"י משיב על כך במילים קצרות: "מפני הכעס נסתלקה שכינה ממנו." (רש"י למלכים ב' ג, טו). שוב אנו פוגשים בענק־רוח הכועס, ואפילו כעס מוצדק, אך כתוצאה מן הכעס הוא איננו מצליח לשוב למעלתו הרוחנית. מי שהסביר זאת במילים קצרות היה הרלב"ג (ר' לוי בן גרשום, פרשן ואסטרונום, פרובאנס, המאה ה-14). הוא כותב בהתייחסותו לסיפור אלישע:

"להודיע שראוי להרחיק מידת הכעס, כי הכעס מכבה אור השכל."

אנו נקראים ללמוד מגדולי האומה, מהצלחותיהם וגם מכישלונותיהם. אך יש להודות שאין לנו צורך להרחיק עד משה רבינו במאה ה-14 לפנה"ס או עד אלישע הנביא במאה ה-9 לפנה"ס. אנו מכירים היטב כיצד הכעס משפיע עלינו לרעה, אנו מודעים היטב לנזקים שהכעס מחולל לנו. כמה מערכות יחסים ניזוקו כתוצאה מתגובה בלתי נשלטת ברגע של כעס. כמה סיכסוכים היו נפתרים אילו אנשים היו נוהגים באיפוק ולא מאפשרים לכעס לשלוט בהם.

כן, אנו יכולים. אנו מסוגלים לגבור על הכעס, לשלוט בו ולנהל אותו.

 

 

חזרה לעמודי פרשת השבוע

21/10/2020

איש הכותל

איש הכותל

לזכרו של עובד הכותל יהושע רחמים (רחמימי) ז"ל

21/10/2020

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

יום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

מעמד הסליחות המרכזי האחרון בנוכחות הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיום הוא יום פטירתו.
צילום: אנשיל בעק.

20/10/2020

עצרת תפילה וזעקה

עצרת תפילה וזעקה

הרבנות הראשית לישראל בעצרת תפילה וזעקה לרגל המצב הבריאותי המורכב בצל הקורונה ובהתאם להנחיות,
בהשתתפות הגאון  רבי שלום כהן, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר חברי מועצת חכמי התורה, חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, שר הפנים הרב אריה דרעי וראש עיריית ירושלים מר משה לאון, ביום פטירת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.


צילום: אריה לייב אברמס.

20/10/2020

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

נחשף רימון יד, בחפירה מתחת ללובי של אתרי מנהרות הכותל המערבי

בחפירות המתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות לקראת הכשרת אתר חדש ומרתק במנהרות הכותל המערבי,
נחשף היום רימון יד בשרידים של בור ספיגה מתקופת המנדט הבריטי.
חבלני משטרת ישראל הגיעו למקום וטיפלו ברימון.