פרשת השבוע

דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.
פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים.

  • hakotel

    נשא – תשע"ח

    שותפות מלאה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת השבוע 'נשא' אנו קוראים על היום החגיגי שבו הוקם המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו במדבר ועד הקמת המקדש הקבוע בירושלים - לאחר שהוא והכלים המוצבים בו נבנו מנדבת לבו של העם. ביום הקמת המשכן, הביאו שנים עשר נשיאי השבטים קרבנות ותרומות מיוחדות, שבהם חנכו את המשכן, ולאחר מכן נכנס משה רבינו אל המשכן.
    בשלב זה מופיע פסוק שאיננו עוסק באותו יום בלבד, אלא מתאר את האופן שבו זכה משה מדי פעם להתגלות אלוהית שבה שמע ציוויים אלוהיים, שנכתבו לאחר מכן בתורה ומוכרים לנו כ"מצוות":
    "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו, וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים, וידבר אליו."
    (במדבר ז, פט)

    קריאה
  • hakotel

    בחוקותי – תשע"ח

    מעצור מוסרי לחוויה הדתית
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
    מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.

    קריאה
  • hakotel

    בהר – תשע"ח

    אמונה ונתינה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת 'בהר' עוסקת באחת המצוות המתקיימות בארץ ישראל: מצוות השמיטה. בכל שנה שביעית על החקלאי בארץ ישראל להשבית את שדותיו – "ושבתה הארץ שבת לה' ".
    הנימוק לשביתת האדמה עולה מן הפרשה בבירור:
    "אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען [- שמה הקדום של ארץ ישראל], להיות לכם לאלוהים."
    (ויקרא כה, לח)
    הארץ איננה שייכת לאדם, וגם לא לעם כולו. הארץ שייכת לאלוהים שהחליט בטובו לתת אותה לנו. כדי שלא נשכח זאת ולא נחיה בתחושה שהארץ "מגיעה לנו", מורה לנו אלוהים לזנוח את הבעלות על האדמה בכל שנה שביעית, למשך שנה אחת. בשנה זו אין לבעלות על הקרקע שום משמעות. האדם מפנים את התובנה כי הקיום שלו איננו עצמאי, אלא תלוי בחסדו וטובו של אלוהים. את תובנה זו הוא מעבד במשך שבע השנים הבאות, עד שנת השמיטה הבאה.

    קריאה
  • hakotel

    אמור – תשע"ח

    הגרות - הצטרפות לעם היהודי
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע 'אמור', עוסקת במגוון נושאים: דיני טומאה וטהרה והלכות נוספות הנוגעות לכוהנים ולכשרות הקרבנות שבמקדש; רשימת מועדי ישראל והלכותיהם; הלכות של סדרי העבודה במקדש; סיפור קצר על מריבה שהובילה לגידוף שם שמים; ולבסוף, רשימה קצרה של הלכות "משפטיות" שבין אדם לחברו – דין הרוצח ודין ההורג את בהמת הזולת, דין הפוצע את חברו ודין הפוצע את בהמת הזולת.
    בסיומה של רשימת הלכות קצרה זו מופיע פסוק שמגלה את אחד מעקרונות הצדק של היהדות:
    "משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה, כי אני ה' אלוהיכם."
    (ויקרא כד, כב)

    קריאה
  • hakotel

    אחרי מות קדושים – תשע"ח

    תורת חיים גם בזוגיות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות הנקראות ברוב השנים יחד: 'אחרי מות' ו'קדושים'. צירוף שתי הפרשיות נובע מתוכנן הקרוב זה לזה, כשפרשת קדושים' בחלקה מהווה המשך ישיר לפרשת 'אחרי מות'. כך, לדוגמא, העונש על מעשי 'גילוי עריות' נכתב בפרשת קדושים, כאשר האזהרות על מעשים אלו נכתבו בפרשת 'אחרי מות'.
    בתחילתה של רשימת האיסורים על גילוי עריות – יחסים אינטימיים בתוך המשפחה – מופיע הפסוק הבא המכוון אותנו אל ההבנה הנכונה של מצוות התורה בכלל, ושל איסורי העריות בפרט:
    "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותה האדם – וחי בהם."
    (ויקרא יח, ה)

    קריאה
  • hakotel

    שביעי של פסח – תשע"ח

    גאולה כתהליך
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    היום החותם את שבעת ימי הפסח מכונה "שביעי של פסח". הוא מתייחד מחמשת הימים שלפניו בכך שהוא "יום טוב" - יום חג האסור בעשיית מלאכה כיומו הראשון של חג הפסח. ביום זה נהגו ישראל לקרוא בבתי הכנסת את פרשת "קריעת ים סוף" ואת השירה שנאמרה אחריה, לזכר הנס המופלא שהתרחש בליל החג, בו נקרע הים לפני אבותינו שזה עתה יצאו ממצרים, והם עברו "בתוך הים – ביבשה", בעוד אדוניהם המצריים שרדפו אחריהם, טבעו במים.
    מאורע מיוחד זה של "קריעת ים סוף", מלבד היותו נס גלוי, וחריגה מוחלטת מחוקי הטבע שהראתה לעם כולו את יכולתו הבלתי-מוגבלת של אלוהים ואת רצונו הנחוש להושיע אותם מיד משעבדיהם המצרים, היה גם נקודת מפנה ביחס של העבדים המשוחררים אל מצבם הקיומי.

    קריאה
  • hakotel

    חג פסח – תשע"ח

    נאמנות ורגישות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג – ליל הסדר – אכילת המצה היא חובה מן התורה.

    קריאה
  • KOTEL

    פרשת צו – תשע"ח

    חטא חוסר-המודעות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע 'צו', ממשיכה לעסוק בהלכות הקרבנות השונים שהוקרבו במקדש. אחד הקרבנות שאת פירוט הלכותיו אנו מוצאים בפרשה, הוא קרבן 'חַטָאת'. מהו קרבן חטאת? על פי החלוקה הבסיסית של הקרבנות השונים, ישנם שלושה סוגי קרבנות: קרבן 'עוֹלָה' שהאדם מביא למזבח כיוזמה וולנטרית, קרבן זה איננו נאכל על ידי האדם אלא מוקרב כולו על המזבח; קרבנות 'חטאת' ו'אָשָם' שאותם מביא האדם כדי לכפר על חטאים שונים שחטא, קרבנות אלו נאכלים בחלקם על ידי הכוהנים ומוקרבים בחלקם על המזבח; וקרבן חגיגי המכונה 'שְלָמִים' שחלקו מוקרב על המזבח, חלקו נאכל על ידי הכוהנים וחלק נוסף נאכל על ידי המקריב ואנשים נוספים שהוא מזמין לסעודת הקרבן.
     
     

    קריאה
  • KOTEL

    פרשת ויקרא – תשע"ח

    אנושיות בקומה הראשונה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה חומשי התורה: ספר 'ויקרא'. ספר זה מכונה גם 'תורת כוהנים', מפני שעיקרו עוסק בהלכות עבודת הכוהנים במקדש, שאחד המוקדים המרכזיים שלה הוא הקרבת קרבנות.
    אצל רבים מתפרש מושג ה'קרבן' כוויתור על נכס כלשהו לטובת האל, מה שמכונה לעיתים 'פולחן חליפין' – האדם מעניק לאל בעלי חיים או דברי מאכל ובאמצעות וויתור זה הוא משכך את כעסו ומרצה את פניו. ביהדות, פירוש זה נדחה מסיבה פשוטה: אלוהים בורא-הכל, וכל-יכול איננו זקוק לדבר; הוא גם לא מבקש מבני האדם שיוותרו עבורו או יפסידו בשבילו. הפירוש היהודי למושג 'הקרבן' הוא: התקרבות. באמצעות הקרבת הקרבן, האדם (יהודי ושאינו יהודי) מתקרב אל אלוהים. הקרבן הוא ביטוי של מערכת יחסים קרובה, אינטימית, של האדם ואלוהיו.

    קריאה
  • KOTEL

    פרשת ויקהל פקודי – תשע"ח

    בין חזון לביצוע
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי', הנקראות ברוב השנים בשבת אחת, מתארות במפורט את מלאכת הקמת ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל כ-500 שנים, עד להקמת המקדש במקומו הקבוע בירושלים. מלאכה זו מפורטת כבר בפרשיות אותן קראנו לפני שבועות ספורים 'תרומה' ו'תצווה', שם פורטו ההוראות לבניית המשכן: אלו חומרים נדרשים לשם כך, מה תהיינה המידות המדויקות של המשכן והכלים המוצבים בתוכו, כיצד ייראו בגדי הכוהנים המשרתים במשכן ועוד. למעשה, השבוע אנו חוזרים שוב על אותן הוראות מפורטות, לא כתיאור ההוראות אלא כתיאור הביצוע המעשי, ושוב אנו קוראים מאלו חומרים נעשו המשכן וכליו, מה היו המידות המדויקות שלהם, כיצד נראו בגדי הכוהנים ועוד פרטים רבים הסובבים כולם סביב ביצוע ההוראות המדויקות.

    קריאה

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.

תרומה לכותל המערבי

כותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל