פרשת השבוע דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים. תזריע -החודש- תשע"ט יהודי בהווה, בעבר ובעתידהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'. מדובר בקטע קצר מספר 'שמות', קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן. קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת. קריאה שמיני - תשע"ט כשרות ואהבה – פרשת שמיני הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת 'שמיני' אותה אנו קוראים השבוע, מתארת בתחילתה את חנוכת המשכן – המקדש הזמני - במדבר. לאחר מבצע איסוף התרומות הנרחב ומלאכת היצירה והבניין המורכבות, הגיעה לחנוך אותו. כהמשך לכך אנו קוראים על כמה הלכות שנלמדו ביום הקמת המשכן. לאחר מכן עוברת התורה לעסוק בנושא אחר, נושא שאינו שייך, לכאורה, למשכן והקמתו: כשרות המזון. בפירוט רב אנו קוראים על הבהמות, החיות, העופות, הדגים והשרצים האסורים באכילה ועל אלו המותרים באכילה. אם אין קשר בין כשרות המזון ובין המקדש, עלינו לתמוה מדוע נכתבו הלכות אלו בספר ויקרא שהוא "תורת כוהנים"? קריאה צו - תשע"ט לא אוכלים את החיים! – פרשת צו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת 'צו' ממשיכה את העיסוק בקורבנות השונים שהוקרבו בבית המקדש. תוך כדי דיון ארוך ומפורט בהלכות הקורבנות, נכתב האיסור החמור על אכילת דם חיות, בהמות ועופות: "וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה; כל נפש אשר תאכל כל דם – ונכרתה הנפש ההיא מעמיה."(ויקרא ז, כו-כז) בטעמו של איסור אכילת דם דנו הפרשנים וההוגים רבות. למעשה, איסור זה נכתב מספר פעמים בתורה, ככאשר בכמה מן המקומות ניתן לו טעם: "כי נפש הבשר בדם היא" (ויקרא יז, יא); "כי נפש כל בשר דמו בנפשו" (שם שם, יד); "כי הדם הוא הנפש" (דברים יב, כג). הפרשנים שדנו בטעם האיסור לאכול דם, ביקשו לבאר פסוקים אלו ולחשוף את משמעותם. קריאה פורים – תשע"ט חגיגה עממית ורצון חופשי – פורים הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ובבוקרו, מספרת על נס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה כשהעם היהודי נחלץ ממזימה שטנית: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית (לדעת מרבית החוקרים, זהו המלך הפרסי המכונה ביוונית 'כסרכסיס'), זעם על אחד ממנהיגי היהודים, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד. אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם: שנים מספר קודם לכן, נלקחה אסתר, בת אחיו של מרדכי, אל ארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה לשמש כאשתו המלכה. באמצעות תחבולה מסוכנת, הצליחה אסתר לסכל את עצתו של המן, וזו התהפכה על ראשו כשהמלך אחשוורוש ציווה לתלות את המן על העץ שהכין עבור מרדכי. לזכר נס זה, אנו חוגגים את יום הפורים בארבע מצוות: קריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. קריאה ויקרא – תשע"ט האם יש תחליף למקדש? – פרשת ויקרא הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת זו נתחיל לקרוא את ספר 'ויקרא', הספר שקיבל את הכינוי "תורת כוהנים". כינוי זה מיטיב לבאר את מהותו של הספר העוסק בעיקר בהלכות המקדש, הקורבנות, טומאה וטהרה. למעשה, רוב הספר עוסק בתחומים שכבר שנים רבות אינם מעשיים. המקדש חרב כבר אלפיים שנה, מעמד הכהונה כמעט ואינו משמעותי כתוצאה מחורבן המקדש, וגם דיני טומאה וטהרה בחלקם אינם אפשריים. ספר זה מצייר בעינינו תמונה אחרת מזו שאנו מכירים, מציאות שבה העם מאוחד סביב המקדש והקרבת הקורבנות. קריאה פקודי – תשע"ט עקביות, התמדה, שינוי – פרשת פקודי הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת 'פקודי'. בפרשה זו נחתום את נושא המשכן – המקדש הזמני, ונקרא את תיאור בניית המשכן והצבת הכלים בתוכו. למעשה, ספר שמות נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: הנושא הראשון הוא מצרים, שעיקרו הוא הגלות והעבדות בפרך, עשר המכות ויציאת מצרים; הנושא השני הוא האירועים סביב הר סיני, שבמרכזם האירוע המשמעותי של 'מעמד הר סיני' ושמיעת 'עשרת הדיברות'; והנושא השלישי הוא המשכן – הציווי המפורט על בניית המשכן, יצירת כלי המשכן המורכבים, אריגת בגדי הכהונה, ולבסוף הביצוע המדויק. האם קיים קשר בין שלושה נושאים מרכזיים אלו? האם מדובר בתהליך הדרגתי כלשהו המוביל לעבר יעד מוגדר? ננסה לברר זאת באמצעות שימת לב ללשונות המדויקים של התורה המכוונים אותנו להבנה מעמיקה של היעד שעודנו רלוונטי לכל אחד ואחת גם בימינו. קריאה ויקהל – תשע"ט מי יבנה את המשכן? – פרשת ויקהל הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'ויקהל' אנו קוראים את תיאור הביצוע של המגבית עבור בניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל בנדודיהם עד בניית המקדש הקבוע בירושלים. הקריאה לתרום עבור בניית המשכן הופנתה כלפי העם כולו – גברים ונשים כאחד – ואכן ההיענות הייתה מרשימה: "ויבואו כל איש אשר נְשָׂאוֹ ליבו, וכל אשר נדבה רוחו אותו, הביאו... ויבואו האנשים על [=עם] הנשים, כל נדיב לב הביאו... וכל איש אשר הניף תנופת זהב... וכל איש אשר נמצא איתו... כל מרים תרומת כסף ונחושת... וכל אשר נמצא איתו עצי שיטים... וכל אישה חכמת לב... וכל הנשים אשר נשא ליבן אותן בחוכמה..."(שמות לה, כא-כו) קריאה כי תשא – תשע"ט למי ניתנת החוכמה? – פרשת כי תשא הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושיםבפרשת השבוע 'כי-תשא', מסתיים הדיבור הארוך של א-לוהים עם משה, התגלות שהתרחשה על הר סיני וארכה ארבעים יום, ובמהלכה קיבל משה את ההוראות המפורטות לבניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו עד לבניית המקדש בירושלים - והכלים המוצבים בתוכו. הפירוט הנרחב של ההוראות הגיע עד לשמותיהם של האומנים שהופקדו על הביצוע: בצלאל ואהליאב, ולצידם "חכמי לב" נוספים. על אותם אומנים שהצטרפו לבצלאל ואהליאב, נאמר כך: "ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה, ועשו את כל אשר ציוויתיך."(שמות לא, ו) החוכמה שבלבו של האדם היא מתנת א-לוהים, ולפיכך נדרש האדם להשתמש בחוכמה זו למטרות חיוביות – במקרה שלנו: עשיית המשכן. קריאה תצווה – תשע"ט מתינות מול עצלות – פרשת תצוה הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשה זו שאנו קוראים השבוע, פרשת 'תצוה', עוסקת בעיקר בתחום מעניין ומפתיע: עיצוב הביגוד של הכוהנים בבית המקדש. באריכות ובפירוט יורדת התורה לפרטי הפרטים של לבוש הכוהנים, החל ממספרם המדויק של הבגדים אותם צריכים הכוהנים ללבוש בשעת עבודתם בבית המקדש, דרך חומרי הגלם מהם ייעשה כל בגד, ועד הצורה המדויקת שבה צריכים הכוהנים ללבוש את הבגדים. פירוט נרחב זה אינו מקרי. במשך אלפי שנים עסקו חכמי ישראל בביאור המשמעות של כל פרט מבגדי הכהונה – מעבר למשמעות הפשוטה של אופן עשיית הבגדים – מתוך אמונה שאין מילה אחת בתורה שנכתבה לחינם או "במקרה". עיסוק זה מלמד אותנו משהו על ערכה הנצחי של התורה ועל המסרים החבויים בה, גם אם אינם גלויים למתבונן במבט ראשון. ננסה גם אנו להתבונן מעט ולהפיק לקחים עבורנו, בני האדם החיים כאלפיים שנה לאחר חורבן בית המקדש וסיום העבודה בו. קריאה תרומה – תשע"ט שלושה כתרים ועוד אחד – פרשת תרומה הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת 'תרומה' אותה נקרא השבוע, עוסקת בתוכנית הקמת ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו – והכלים שבתוכו. תוכנית זו מוצעת בפירוט רב, ובכך היא 'מזמינה' את חכמי המדרש למצוא בה רמזים והדרכות לחיים. באחד המסרים אותם הוציאו חכמי המדרש מפרשת השבוע, נבקש לעסוק. בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך ארבעה כלים אלו עוטרו בזֵר זהב – מעין כתר - בחלקם העליון: הארון, המזבח והשולחן. הזֵר נועד לפאר את הכלים ולשוות להם מראה מלכותי. חכמי המדרש התבוננו בשלושה כלים אלו וגילו כי כל אחד מהם מסמל היבט לאומי חשוב של עם ישראל: קריאה 12345678910
דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים.
בת מצווה בכותל חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת. כל הפרטים על בת מצווה בכותל
מצלמות הכותל התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל לצפייה במצלמות הכותל