פרשת השבוע

• 

  כי תצא – תשע"ח

  איך נכנעים ליצר הרע? – פרשת כי תצא
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

  
  אדם הפותח את התנ"ך, מבקש למצוא בו רעיונות נעלים ועקרונות מוסריים ודתיים מרוממים. ואכן, התנ"ך מהווה מקור השראה והדרכה, מזה אלפי שנים, לבני אדם רבים, יהודים ושאינם יהודים. אולם לעיתים הדרך לאותם עקרונות נעלים עוברת דרך המציאות, שהיא פחות מרוממת ונעלה. התנ"ך נדרש לטפל במציאות אנושית, שלפעמים היא אף מכוערת למדי, ולהורות כיצד על האדם לנהוג במציאות זו.

  
  דבר זה איננו מקרי. התנ"ך איננו ספר פילוסופי, אלא ספר קיומי העוסק בחיי היום-יום של בני האדם, ואם לחיים הללו יש צדדים אפלים ומכוערים, גם בהם על התנ"ך לעסוק.

  
  הבה נעיין בפרשה קצרה מתוך פרשת השבוע 'כי-תצא', העוסקת במציאות לא-סימפטית בעליל: שבויות מלחמה.
  

  קריאה

• 

  שופטים – תשע"ח

  עיצוב תפקידו של המלך – פרשת שופטים
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  
  פרשת 'שופטים' עוסקת בהרחבה ברשויות החוק השונות במדינה היהודית: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. חשוב להבחין, כי הרשות המחוקקת שבה עוסקת פרשה זו, מחולקת לשתי רשויות שונות: רשות מחוקקת הלכתית – בית הדין הגדול בירושלים, ורשות מחוקקת אזרחית – המלך.

  
  כבר בתורה, המלכות-המונרכיה מהווה סוגיה מורכבת ובעייתית. סגנון הכתובים מלמד על כך בבירור:

  
  "כי תבוא אל הארץ... ואמרת 'אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי' – שום תשים עליך מלך."
  (דברים יז, יד-טו)

  
  המלוכה מוצגת כאן כרצון של העם המבקש לחקות את סדרי השלטון של שכניו. למרות זאת, דורות של פרשנים נחלקו האם ההוראה "שום תשים עליך מלך" היא מצווה או שהיא הוראה התלויה ברצון העם. לא נבוא עתה להכריע במחלוקת זו, אלא נבקש להתבונן ביחסה של התורה אל המלך, שלטונו וכוחו הפוליטי.
  

  קריאה

• 

  ראה – תשע"ח

  היהדות והמאבק כנגד הפחד – פרשת ראה
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  
  נאומו הארוך של משה, שאת חלקו נקרא השבוע בפרשת 'ראה', מכוון להורות לעם הנכנס לארץ ישראל את הדרך שבה עליהם ללכת בכל תחומי החיים: בתחום האישי ובתחום הציבורי, המשפטי והחברתי, המוסרי והפולחני. בכל נושא מתייחד עם ישראל במנהגיו וחוקיו, המכוונים כולם ליצירת חברת מופת ערכית שתשמש כסמל ודוגמא עבור האנושות כולה.

  
  אחד הנושאים שמשה רואה לנכון להנחות בו את העם המאזין לדבריו, הוא נושא מקומות הפולחן, וליתר דיוק: מקום הפולחן. משה יודע מה הנוהג המקובל בקרב יושבי הארץ, והוא מביע דאגה שהעם הנכנס לארץ יאמץ את המנהגים הללו – כפי שאכן היה בתקופות מסוימות לאחר מכן – ולפיכך, לאחר תיאור הפולחן האלילי המתקיים באותו זמן: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן", הוא מזהיר את העם:

  
  "לא תעשון כן לה' אלוהיכם! כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם... והבאתם שמה... [את הקרבנות מהצומח ומן החי] ואכלתם שם לפני ה' אלוהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם."

  
  ושוב:

  
  "והיה המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו... [את הקרבנות השונים] ושמחתם לפני ה' אלוהיכם – אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם."
  (דברים יב, ב-יב)
  

  קריאה

• 

  עקב – תשע"ח

  מי עשה אותך מוצלח כל כך? – פרשת עקב
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

  
  בפרשת 'עקב' אותה נקרא בשבת הקרובה, אנו ממשיכים להאזין לנאומו של משה רבינו, הנישא בפני עם ישראל החונה בפתחה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר.

  
  במהלך הנאום, מתייחס משה לשינוי תנאי המחייה שבין המדבר להתיישבות בארץ ישראל, ועומד על היתרונות ועל הסיכונים העומדים בפני העם בעקבות כך:

  
  "כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה... הישמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך... פן תאכל ושבעת, ובתים טובים תבנה וישבת... וכסף וזהב ירבה לך... ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך... ואמרת בלבבך 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את כל החייל הזה'. וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל!"
  (דברים ח, ז-יח)

  
  במילים אלו מזהיר משה את העם מפני חטא הגאווה הרובץ לפתחו של המצליחן. בתקופת שהותם במדבר, לא עמד העם בפני ניסיון זה. לא הייתה להם האפשרות לבנות בתים או לאגור הון, ועתה, עם כניסתם לארץ ישראל, הם עשויים לעמוד בפני מצב חדש, אליו לא הורגלו: ההצלחה והרווחה עלולה לגרום להם לשכוח מהיכן באו, ומי נתן להם את 'החיים הטובים'. מפני כך מזהיר אותם משה ומצווה עליהם לזכור כי את הבתים, היבול, הכסף והזהב הם קיבלו מאלוהים, ואל להם לתת להצלחה להשכיח מהם זאת.

  
  אך אם נדייק בדבריו של משה, נגלה בהם מורכבות תיאולוגית לא צפוייה. משה אומר: "וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל". הוא איננו אומר: "וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך חייל".
  

  קריאה

• 

  ואתחנן – תשע"ח

  אמונה ומעשה – פרשת ואתחנן
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  
  בפרשת השבוע 'ואתחנן' אנו מאזינים לנאומיו של משה רבינו, המנהיג שהוציא את העם ממצרים והוביל אותם במסע הנדודים במדבר, ימים ספורים לפני פרידתו מן העם. בנאומיו הארוכים, הזהיר משה את העם שוב ושוב שלא יתפתו להיטמע בתרבות העמים היושבים בארץ כנען (שמה הקדום של ארץ ישראל). כרקע לאזהרות אלו, מזכיר משה לעם את 'מעמד הר סיני' שבו חווה העם כולו התגלות אלוהית חד-פעמית, ושמע את 'עשרת הדברות' – עשר המצוות היסודיות של התורה. משה אינו חוסך במילים, ומפרט לעם את עשרת הדברות.

  
  אך כאן אנו, הקוראים, מופתעים. 'עשרת הדברות' שנאמרו בהר סיני, נכתבו בספר שמות בתיאור המעמד, ונכתבו שוב בפרשתינו כפי שנאמרו מפי משה. למרבה הפלא, 'עשרת הדברות' אינן זהות. ישנם שינויים בין הכתוב בספר שמות ובין הכתוב בספר דברים. רוב השינויים הם מזעריים, אך שינוי אחד הוא רב משמעות, ועליו אנו מבקשים לעמוד ולהתבונן בו.
  

  קריאה

• 

  דברים – תשע"ח

  אהבת ישראל ותורה – פרשת דברים

  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  

   

  בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את ספר 'דברים', החמישי והאחרון מחמשת חומשי התורה. רובו של ספר דברים מתאר סדרת נאומים שנאם משה רבינו בפני העם, ערב פרידתו מהם, על סף כניסתם לארץ ישראל.
  הנאום הראשון פותח בתיאור המקום שבו נשא משה את נאומו הראשון:
  "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל – בעבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי-זהב."
  (דברים א, א)
  לכאורה, רשימה של מקומות שמטרתה לתאר במדויק את המקום שבו נשא משה את הנאום שנכתב לאחר מכן. אך פרשן התורה הנודע, רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11), פירש רשימת מקומות זו כרומזת על היבט נוסף של תוכחה לבני ישראל, וכתב, שהיות והנאום שנשא משה היה מורכב מתוכחות שהוכיח את העם על כשלונותיו בארבעים שנות המסע במדבר, הזכיר משה את המקומות שבהם נכשל העם. ומדוע לא הזכיר זאת במפורש?
  

  קריאה

• 

  מטות – מסעי – תשע"ח

  
  תפקידו של השופט היהודי – פרשת מטות – מסעי
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  
  בפרשת 'מסעי' החותמת את ספר 'במדבר', אנו ממשיכים לקרוא על הלכות מסוימות שנאמרו כהכנה לקראת הכניסה לארץ ישראל. העם חונה ב'ערבות מואב', מצדו המזרחי של נהר הירדן, וממתין לכניסה הצפויה בקרוב, ובינתיים ניתנות להם מצוות שמטרתן להסדיר את החיים הציבוריים בארץ אליה הם עתידים להיכנס ובה הם אמורים להקים מדינה יהודית.
  

  קריאה

• 

  פנחס – תשע"ח

  
  תקווה אישית מול תקווה לאומית – פרשת פנחס
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  
  בפרשת השבוע 'פנחס' אנו קוראים על עם ישראל החונה ב'ערבות מואב', בפתחה של ארץ ישראל, ומתכונן להיכנס אל הארץ המיוחלת, שהדרך אליה ארכה ארבעים שנה. אחת ההכנות עליה נצטוו מנהיגי העם, משה רבינו ואלעזר בן אהרן - שמוּנה לכהונה לאחר מות אביו – הייתה לערוך מפקד ולמנות את העם, במטרה לסדר מראש את חלוקת הארץ לשנים-עשר השבטים המרכיבים את העם.

  
  מיד לאחר סיום המפקד, אנו קוראים את הפסוקים הבאים:

  
  "ויאמר ה' אל משה: עלה אל הר הָעֲבָרִים הזה, וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל; וראית אותה ונאספת אל עמיך גם אתה, כאשר נאסף אהרן אחיך."
  (במדבר כז, יב-יג)
  

  קריאה

• 

  בלק – תשע"ח

  ניצחון יום-יומי – פרשת בלק
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  
  הסיפור אותו מספרת פרשת השבוע, חריג בנוף המקראי. הוא עוסק בקוסם אלילי – בלעם - ובניסיונותיו להמיט על עם ישראל אסון באמצעות כוחו המאגי, ניסיונות שכמובן לא צלחו. לפני שנתעמק במשמעות דבריו של אותו קוסם, הבה נפנה לסיפור עצמו.

  
  ובכן, עם ישראל עומד לקראת סיום המסע ממצרים לארץ ישראל. בקרבת הגבול המזרחי-דרומי של ארץ ישראל, שוכנת ארץ מואב, ועם ישראל מתקרב אליה, מה שמעלה חשש כבד בלבם של המואבים. הם חוששים שעם ישראל יכבוש את ארצם, ויודעים שמאבק צבאי איננו הדרך המובטחת והמוצלחת להתמודד מול עם ישראל לאור הניצחון בעבר מול עמלק, ופונים למאבק מסוג אחר: מאבק בין כוחות עליונים, מאגיים.
  

  קריאה

• 

  חוקת – תשע"ח

  מי יכול לחטוא? – פרשת חוקת
  הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
  בפרשת השבוע 'חוקת' נקרא סיפור קצר, המתאר את העם החונה במדבר ומשווע למים. הצמא הכבד הביא את העם לידי תלונה כלפי משה ואהרן, שני האחים המנהיגים: "למה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם... אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון, ומים אין לשתות?!" (במדבר כ, ד-ה).
  משה ואהרן לא הגיבו לתלונה שהושמעה כלפיהם, אך אלוהים הגיב, ובדרך עניינית לחלוטין. הוא הורה למשה ואהרן לצאת אל העם – "קח את המטה... ודיברתם אל הסלע לעיניהם, ונתן מימיו" (שם שם, ח). הפלא ופלא. הסלע הצחיח יוציא שפע של מים! ואכן, כך עשו משה ואהרן. הם הקהילו את העם, היכו את הסלע פעמיים, ומיד - "ויצאו מים רבים" (שם שם, יא).
  

  קריאה