פרשת השבוע

אחרי מות קדושים – תשע"ח

תורת חיים גם בזוגיות

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות הנקראות ברוב השנים יחד: 'אחרי מות' ו'קדושים'. צירוף שתי הפרשיות נובע מתוכנן הקרוב זה לזה, כשפרשת קדושים' בחלקה מהווה המשך ישיר לפרשת 'אחרי מות'. כך, לדוגמא, העונש על מעשי 'גילוי עריות' נכתב בפרשת קדושים, כאשר האזהרות על מעשים אלו נכתבו בפרשת 'אחרי מות'.
בתחילתה של רשימת האיסורים על גילוי עריות – יחסים אינטימיים בתוך המשפחה – מופיע הפסוק הבא המכוון אותנו אל ההבנה הנכונה של מצוות התורה בכלל, ושל איסורי העריות בפרט:
"ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותה האדם – וחי בהם."
(ויקרא יח, ה)

שביעי של פסח – תשע"ח

גאולה כתהליך

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

היום החותם את שבעת ימי הפסח מכונה "שביעי של פסח". הוא מתייחד מחמשת הימים שלפניו בכך שהוא "יום טוב" - יום חג האסור בעשיית מלאכה כיומו הראשון של חג הפסח. ביום זה נהגו ישראל לקרוא בבתי הכנסת את פרשת "קריעת ים סוף" ואת השירה שנאמרה אחריה, לזכר הנס המופלא שהתרחש בליל החג, בו נקרע הים לפני אבותינו שזה עתה יצאו ממצרים, והם עברו "בתוך הים – ביבשה", בעוד אדוניהם המצריים שרדפו אחריהם, טבעו במים.
מאורע מיוחד זה של "קריעת ים סוף", מלבד היותו נס גלוי, וחריגה מוחלטת מחוקי הטבע שהראתה לעם כולו את יכולתו הבלתי-מוגבלת של אלוהים ואת רצונו הנחוש להושיע אותם מיד משעבדיהם המצרים, היה גם נקודת מפנה ביחס של העבדים המשוחררים אל מצבם הקיומי.

חג פסח – תשע"ח

נאמנות ורגישות

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג – ליל הסדר – אכילת המצה היא חובה מן התורה.

פרשת צו – תשע"ח

חטא חוסר-המודעות

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'צו', ממשיכה לעסוק בהלכות הקרבנות השונים שהוקרבו במקדש. אחד הקרבנות שאת פירוט הלכותיו אנו מוצאים בפרשה, הוא קרבן 'חַטָאת'. מהו קרבן חטאת? על פי החלוקה הבסיסית של הקרבנות השונים, ישנם שלושה סוגי קרבנות: קרבן 'עוֹלָה' שהאדם מביא למזבח כיוזמה וולנטרית, קרבן זה איננו נאכל על ידי האדם אלא מוקרב כולו על המזבח; קרבנות 'חטאת' ו'אָשָם' שאותם מביא האדם כדי לכפר על חטאים שונים שחטא, קרבנות אלו נאכלים בחלקם על ידי הכוהנים ומוקרבים בחלקם על המזבח; וקרבן חגיגי המכונה 'שְלָמִים' שחלקו מוקרב על המזבח, חלקו נאכל על ידי הכוהנים וחלק נוסף נאכל על ידי המקריב ואנשים נוספים שהוא מזמין לסעודת הקרבן.

פרשת ויקרא – תשע"ח

אנושיות בקומה הראשונה
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה חומשי התורה: ספר 'ויקרא'. ספר זה מכונה גם 'תורת כוהנים', מפני שעיקרו עוסק בהלכות עבודת הכוהנים במקדש, שאחד המוקדים המרכזיים שלה הוא הקרבת קרבנות.

אצל רבים מתפרש מושג ה'קרבן' כוויתור על נכס כלשהו לטובת האל, מה שמכונה לעיתים 'פולחן חליפין' – האדם מעניק לאל בעלי חיים או דברי מאכל ובאמצעות וויתור זה הוא משכך את כעסו ומרצה את פניו. ביהדות, פירוש זה נדחה מסיבה פשוטה: אלוהים בורא-הכל, וכל-יכול איננו זקוק לדבר; הוא גם לא מבקש מבני האדם שיוותרו עבורו או יפסידו בשבילו. הפירוש היהודי למושג 'הקרבן' הוא: התקרבות. באמצעות הקרבת הקרבן, האדם (יהודי ושאינו יהודי) מתקרב אל אלוהים. הקרבן הוא ביטוי של מערכת יחסים קרובה, אינטימית, של האדם ואלוהיו.

פרשת ויקהל פקודי – תשע"ח

בין חזון לביצוע
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי', הנקראות ברוב השנים בשבת אחת, מתארות במפורט את מלאכת הקמת ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל כ-500 שנים, עד להקמת המקדש במקומו הקבוע בירושלים. מלאכה זו מפורטת כבר בפרשיות אותן קראנו לפני שבועות ספורים 'תרומה' ו'תצווה', שם פורטו ההוראות לבניית המשכן: אלו חומרים נדרשים לשם כך, מה תהיינה המידות המדויקות של המשכן והכלים המוצבים בתוכו, כיצד ייראו בגדי הכוהנים המשרתים במשכן ועוד. למעשה, השבוע אנו חוזרים שוב על אותן הוראות מפורטות, לא כתיאור ההוראות אלא כתיאור הביצוע המעשי, ושוב אנו קוראים מאלו חומרים נעשו המשכן וכליו, מה היו המידות המדויקות שלהם, כיצד נראו בגדי הכוהנים ועוד פרטים רבים הסובבים כולם סביב ביצוע ההוראות המדויקות.

פורים – תשע"ח

בין מלכות האדם למלכות ה'

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ולמחרת בבוקר, מספרת על הנס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה ובו ניצל העם היהודי מהשמדה המונית. הנה תקציר הסיפור: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית, כעס על מנהיג העם היהודי, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד. אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם. זמן מה קודם לכן, אסתר, בת אחיו של מרדכי, נלקחה לארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה למלכת האימפריה, ובאמצעות תחבולה מסוכנת היא הצליחה לסכל את עצתו של המן.

פרשת כי תשא – תשע"ח

היכן קיימת הקדושה?
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע 'כי-תשא' אנו קוראים על אירוע מצער שהתרחש בראשית דרכו של העם היהודי: חטא העגל. ארבעים יום בלבד לאחר 'מעמד הר סיני' שבו עמד העם למרגלות ההר והיה עד להתגלות אלוהית פומבית, התפתה העם לעשות עגל ולעבוד עבודת אלילים, כפי שהורגל לראות את שכניו המצריים במאות השנים הקודמות.

פרשת תצווה – תשע"ח

תפקידה ומעמדה של הכהונה בישראל

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'תצוה' עוסקת במעמד הכהונה בעם ישראל. חלק ניכר מן הפרשה מתמקד בבגדי הכהונה ומתאר אותם לפרטי פרטים; חלק אחר בפרשה עוסק בתהליך של הקדשת אהרן ובניו להיות הכהנים בבית המקדש.

פרשת תרומה – תשע"ח

נוכחות אלוהית ופרשנות אנושית
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע, 'תרומה', אנו קוראים את הציווי "ויקחו לי תרומה... ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כשלאחר מכן מופיע פירוט רחב כיצד יש לבנות את המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודי המדבר ובארץ ישראל עד בניית המקדש בירושלים – ואיך יוצרים את הכלים שבתוכו: ארון ללוחות הברית, שולחן, מנורה ומזבח.