פרשת השבוע דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים. וירא – תשע"ט התגלות אלוהית והכנסת אורחים – פרשת וירא הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת השבוע 'וירא' פותחת בתיאור התגלות אלוהית שחווה אברהם אבינו: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א). מי שיצפה לקרוא את תיאור ההתגלות, יתאכזב, שכן מיד בפסוק שלאחר מכן הסיפור עובר לתאר אירוע שונה: "ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו" (שם שם, ב). אברהם רואה לנגד עיניו שלושה עוברי דרך – שלאחר מכן מתברר שהם שלושה מלאכים שבאו לבשר לאברהם ולשרה על הולדת יצחק, אך כעת אברהם איננו יודע זאת ורואה בהם בני-אדם, עוברי דרך בלבד - וחש שהדאגה לשלומם ולהאכילם מוטלת עליו. הוא ניצב בפני דילמה: האם להתרכז בחווית ההתגלות ולהתעלם מן האורחים, או לנטוש את החוויה האישית הנעלה ולעסוק במעשי החסד של הכנסת האורחים? קריאה לך לך– תשע"ט זירת מאבק או סימפוניה הרמונית – פרשת לך-לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בסיומה של פרשת השבוע שעבר, פרשת 'נח', פגשנו את הדמות המרכזית בסיפורי הראשית של עם ישראל: אברהם אבינו. בפרשת השבוע הנוכחי 'לך-לך' ובשבועות הבאים, נקרא בתורה על חייו של אברהם, על האירועים הבולטים שאליהם היה שותף ועל המסרים העולים מסיפורים אלו. מעניין לגלות כי סיפור חייו של אברהם מתחיל להיכתב בתורה מן האמצע. אנו פוגשים לראשונה באברהם כשהוא בן שבעים וחמש! מה עבר עליו קודם לכן? שאלה זו חשובה לא רק מבחינה היסטורית אלא יש לה גם היבט החשוב להבנת הסיפור: אם בגיל שבעים וחמש אלוהים פונה אל אברהם ומורה לו "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך", ובעצם מטיל עליו את המשימה להקים את עם ישראל, אין לנו ספק שאברהם היה ראוי לכך, ואם כן חשוב לנו לגלות מה היו המעשים שעשה אברהם, ההחלטות שקיבל, הדילמות שבפניהן עמד – כדי לגלות מה הביא אותו להיות ראוי לבחירה האלוהית. קריאה נח– תשע"ט התשובה לשאלה שאסור לשאול – פרשת נח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שתי הפרשיות הראשונות בתורה, 'בראשית' ו'נח', מהוות כעין הקדמה לסיפור המרכזי של התורה. עיקרה של התורה הוא סיפור של משפחה ושל עם, של אבות ואמהות, של שבטים שהיו בגלות ויצאו ממנה, קיבלו את חוקי האלוקים וצעדו אל עבר הארץ המובטחת. אך שתי הפרשיות הראשונות אינן עוסקות בעם ישראל, אלא בתשתית של הקיום האנושי. הן פרשיות אוניברסליות שמביעות עמדה ביסודות הבסיסיים ביותר: רעיון הבריאה; העולם טוב או רע; עבודה ומנוחה; זוגיות; האדם מול החטא; החטא ועונשו ועוד. משכך, לא נהיה מופתעים למצוא בפרשת השבוע 'נח' את התשובה לאחת השאלות הקשות, שאלה שאינה מטרידה כמעט אף אדם, ובכל זאת – אם האנושות הייתה מאמצת את התשובה שהתורה מעניקה לשאלה זו, הסבל שהיה נחסך היה כה רב. השאלה היא: למה אסור לרצוח קריאה בראשית– תשע"ט כיצד לאכול את פרי עת הדעת? – פרשת בראשית הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שוב חוזרים אנו ל'בראשית', אל תחילת כל ההתחלות, אל הסיפורים המופלאים המתארים את יסודותיו של הקיום. לאחר שהסתיימו החגיגות המרוממות של חג הסוכות, אנו פותחים שוב את התורה ומתחילים מנקודת ההתחלה: בריאת העולם; סיפור החטא בגן עדן; סכסוך האחים קין והבל. הבה נתמקד בסיפור המכונן של החטא בגן העדן. אנו קוראים תיאור של גן נפלא, שבו עצים נפלאים ונהרות המשקים אותם. אידיליה במיטבה. במרכזו של הגן ניצבים שני עצים מיוחדים: עץ החיים ועץ הדעת. אלוהים אוסר על אדם וחווה לאכול מפירותיו של עץ הדעת, אך לאחר שהנחש מפתה את האישה היא אוכלת מהפרי האסור ולאחריה גוררת גם את האדם לאכול ממנו. חטא זה מביא עונשים על שלושת המעורבים בסיפור: אדם, חווה והנחש. בנוסף, מגורשים אדם וחווה מגן עדן ועוברים לחיות מחוצה לו. קריאה שמחת תורה– תשע"ט סיום והתחלה – תורה ללא הפסקה – שמחת תורה הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בתום שבעת ימי חג הסוכות אנו חוגגים יום נוסף של 'יום טוב' - חג העומד בפני עצמו. השם המקורי של חג זה הוא 'שמיני עצרת'. כך הוא מכונה בתורה וכך אנו מזכירים אותו בתפילות החג. אך בימינו חג זה מוכר יותר בשם 'שמחת תורה' (בחו"ל אכן שני שמות אלו קיימים בנפרד, כאשר ביום אחד חוגגים את 'שמיני עצרת' ולמחרת את 'שמחת תורה'; אך בישראל חוגגים באותו יום את שניהם). מה פשר השם 'שמחת תורה'? אחת התקנות העתיקות ביותר בתולדות העם היהודי, היא תקנת 'קריאת התורה'. בכל שבת, בשעת התפילה בבית הכנסת, מוציאים את ספר התורה מארון הקודש וקוראים בו קטע מן התורה, שבמשך השנים קיבל את השם 'פרשת השבוע'. קרוב לאלפיים שנה נוהג העם היהודי לסדר את 'קריאת התורה' במעגל שנתי, כך שבכל שנה מסיימים את הפרשה האחרונה בתורה – 'וזאת הברכה' - ביום "שמחת תורה"; ובו ביום מתחילים לקרוא מחדש את התורה מ'בראשית'. על פי סדר זה, בכל שנה מסיים העם כולו את חמשת חומשי התורה, ובכך רוכש לעצמו בסיס איתן לחייו האישיים והלאומיים. קריאה האזינו– תשע"ט התורה המצמיחה – פרשת האזינו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושיםרובה של פרשת 'האזינו' הוא שירה, שנאמרה על-ידי משה רבינו בימיו האחרונים, ומתארת את "מעגל החיים" הקבוע של העם היהודי: בחירה, חטא, עונש ושיבה. אלוהים בחר בעם ישראל והעניק לו תורה – סט הדרכות ותובנות שאמור להנחות את חייו של העם ושל היחיד; בתקופה מסוימת העם זנח את דרך התורה ופנה אל תרבויות אחרות שקסמו לו; התגובה האלוהית הייתה עונש – במושגיה של שירת 'האזינו' מדבר בהגלייה מארץ ישראל; לאחר שנים רבות שב העם למולדתו ועתיד לזכות בה לחסד אלוהי. בפתיחתה של שירה זו, הקדים משה מספר מילים אודות ההשפעה ההרצויה שתהיה לדבריו בהמשך: קריאה סוכות– תשע"ט חיים בחסד – סוכות הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שבעת ימי חג הסוכות, שיתחילו בערבו של יום ראשון הקרוב, מהווים את אחת מפסגותיה של השנה היהודית. בשבעה ימים אלו אנו מעתיקים את מרכז הכובד הביתי שלנו מן הבית אל הסוכה. למעשה, אנו עוזבים "דירת קבע" ועוברים לדור ב"דירת עראי", סוכה - מבנה שהמאפיין המרכזי והחשוב שלו הוא דווקא ארעיותו. בית איננו קירות, רצפה ותקרה בלבד. בית הוא מקור לביטחון, לתחושת מוגנות, ליציבות. לפי הגדרתו של מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקני נודע, הבית מהווה "משכנה של אהבה". הביטוי השגור "להרגיש בבית" מייצג היטב את מגוון הרגשות החיוביים שהמושג 'בית' מעורר בנו. קריאה יום כיפור – תשע"ט לגלות את הטוב – יום הכיפורים תשע"טהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לקראת הגיענו אל היום המקודש ביותר בשנה – יום הכיפורים, שבו אנו צמים, מיטהרים ומתפללים, מן הראוי להתבונן במהותו של יום גדול זה ובמשמעותו במעגל השנה היהודי. כיצד אמור יום כיפור להשפיע על חייו של האדם לאורך השנה כולה? מה אנו יכולים לקחת מיום כיפור, משהו שילווה אותנו בכל השנה ויקדם אותנו במסע האישי שלנו? ישנה אמירה החוזרת על עצמה ביום כיפור פעמים רבות. שוב ושוב אנו חוזרים ואומרים אותה ביחד, כפנייה כלפי אלוהים וכקריאה אל עצמנו. אמירה זו מכונה: שלוש עשרה מידות הרחמים. סיפורן של שלוש עשרה מידות הרחמים מסופר בספר שמות. חודשים ספורים לאחר היציאה ממצרים, חווה העם מאורע בסדר-גודל חד פעמי בהיסטוריה: התגלות פומבית של אלוהים לעיני העם כולו. מאורע זה המוכר בשם 'מעמד הר סיני', היווה את ראשיתה של נתינת התורה. בהתגלות של 'מעמד הר סיני' נאמרו 'עשרת הדיברות', ולאחר מכן עלה משה לבדו אל הר סיני ושהה בו במשך ארבעים יום, שבהם קיבל את התורה על מנת להנחילה לעם הממתין בתחתית ההר. קריאה ראש השנה – תשע"ט להתפלל בלי מילים – ראש השנה תשע"טהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג כולנו את 'ראש-השנה' – שני ימי חג (ימים שני ושלישי) המציינים את תחילת השנה החדשה בלוח השנה היהודי. הכינוי 'ראש-השנה' מקורו בספר יחזקאל, שם הוא מתייחס לחודש תשרי כולו – החודש הראשון בשנה. בתורה, מכונה חג זה: 'יום תרועה', על שם המצווה המרכזית שאנו מקיימים בחג זה: התקיעה בשופר.משמעותה של התקיעה בשופר היא כפולה: יש בה מימד של מאורע חגיגי המצוין באמצעות תרועה; ויש בה אות של התרעה ואזהרה. שני פנים אלו מבטאים את שני התכנים המרכזיים של ראש השנה המתואר בספרות חז"ל, מחד יום שבו אנו מביעים נאמנות לאלוהים, לערכיו ולמצוותיו, ומאידך יום שבו אנו עומדים למשפט ובו נקבע גורלנו לשנה הקרובה.אך ישנה משמעות נוספת לתקיעה בשופר, שעולה מפסוקי מזמור התהלים אותו אומרם בראש השנה לאחר סיום התפילה, ושאותו היו משוררים בבית המקדש בירושלים – בראש השנה. קריאה כי תבוא – תשע"ח תורה לכל אדם – פרשת כי תבואהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושיםנאומו הארוך של משה רבינו, שחלקים ממנו נקרא בפרשת השבוע 'כי-תבוא', עוסק בהדרכה נבואית מפורטת לקראת כניסתו של העם לארץ ישראל. המעבר מחברה הנודדת במדבר אל הקמת מדינה ממוסדת, דרש הכנה ומוכנות רבה מצד העם. משה שידע זאת, טרח להדריך את העם ולהורות לו כיצד ינהג במגוון תחומים. בשלב מסוים אנו קוראים את דברי משה לעם המאזין: "הסכת ושמע ישראל, היום הזה נהיית לעם לה' אלוהיך; ושמעת בקול ה' אלוהיך ועשית את מצוותיו ואת חוקיו אשר אנוכי מצווך היום."(דברים כז, ט-י) פרשנים רבים דנו בשאלות שמעלים פסוקים אלו: מהו "היום הזה" שעליו דיבר משה? ומה התרחש בו שהביא את משה לאמירה המפתיעה "היום הזה נהיית לעם"? כמו גם מהי המשמעות של 'היות לעם לאלוהים'? אנו נבקש לעיין בתשובתו של פרשן התורה הדגול, רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11), שכדרכו השלים את הסיפור תוך שימוש בהקשרים מקראיים רחבים. קריאה 12345678910
דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים.
בת מצווה בכותל חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת. כל הפרטים על בת מצווה בכותל
מצלמות הכותל התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל לצפייה במצלמות הכותל