פרשת השבוע

דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.
פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים.

  • כותל המערבי

    שמחת תורה– תשע"ט

    סיום והתחלה – תורה ללא הפסקה – שמחת תורה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בתום שבעת ימי חג הסוכות אנו חוגגים יום נוסף של 'יום טוב' - חג העומד בפני עצמו. השם המקורי של חג זה הוא 'שמיני עצרת'. כך הוא מכונה בתורה וכך אנו מזכירים אותו בתפילות החג. אך בימינו חג זה מוכר יותר בשם 'שמחת תורה' (בחו"ל אכן שני שמות אלו קיימים בנפרד, כאשר ביום אחד חוגגים את 'שמיני עצרת' ולמחרת את 'שמחת תורה'; אך בישראל חוגגים באותו יום את שניהם).

    מה פשר השם 'שמחת תורה'? אחת התקנות העתיקות ביותר בתולדות העם היהודי, היא תקנת 'קריאת התורה'. בכל שבת, בשעת התפילה בבית הכנסת, מוציאים את ספר התורה מארון הקודש וקוראים בו קטע מן התורה, שבמשך השנים קיבל את השם 'פרשת השבוע'. קרוב לאלפיים שנה נוהג העם היהודי לסדר את 'קריאת התורה' במעגל שנתי, כך שבכל שנה מסיימים את הפרשה האחרונה בתורה – 'וזאת הברכה' - ביום "שמחת תורה"; ובו ביום מתחילים לקרוא מחדש את התורה מ'בראשית'. על פי סדר זה, בכל שנה מסיים העם כולו את חמשת חומשי התורה, ובכך רוכש לעצמו בסיס איתן לחייו האישיים והלאומיים.

    קריאה
  • כותל המערבי

    האזינו– תשע"ט

    התורה המצמיחה – פרשת האזינו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
    רובה של פרשת 'האזינו' הוא שירה, שנאמרה על-ידי משה רבינו בימיו האחרונים, ומתארת את "מעגל החיים" הקבוע של העם היהודי: בחירה, חטא, עונש ושיבה. אלוהים בחר בעם ישראל והעניק לו תורה – סט הדרכות ותובנות שאמור להנחות את חייו של העם ושל היחיד; בתקופה מסוימת העם זנח את דרך התורה ופנה אל תרבויות אחרות שקסמו לו; התגובה האלוהית הייתה עונש – במושגיה של שירת 'האזינו' מדבר בהגלייה מארץ ישראל; לאחר שנים רבות שב העם למולדתו ועתיד לזכות בה לחסד אלוהי.
    בפתיחתה של שירה זו, הקדים משה מספר מילים אודות ההשפעה ההרצויה שתהיה לדבריו בהמשך:

    קריאה
  • כותל המערבי

    סוכות– תשע"ט

    חיים בחסד – סוכות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    שבעת ימי חג הסוכות, שיתחילו בערבו של יום ראשון הקרוב, מהווים את אחת מפסגותיה של השנה היהודית. בשבעה ימים אלו אנו מעתיקים את מרכז הכובד הביתי שלנו מן הבית אל הסוכה. למעשה, אנו עוזבים "דירת קבע" ועוברים לדור ב"דירת עראי", סוכה - מבנה שהמאפיין המרכזי והחשוב שלו הוא דווקא ארעיותו.

    בית איננו קירות, רצפה ותקרה בלבד. בית הוא מקור לביטחון, לתחושת מוגנות, ליציבות. לפי הגדרתו של מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקני נודע, הבית מהווה "משכנה של אהבה". הביטוי השגור "להרגיש בבית" מייצג היטב את מגוון הרגשות החיוביים שהמושג 'בית' מעורר בנו.

    קריאה
  • כותל המערבי

    יום כיפור – תשע"ט

    לגלות את הטוב – יום הכיפורים תשע"ט
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    לקראת הגיענו אל היום המקודש ביותר בשנה – יום הכיפורים, שבו אנו צמים, מיטהרים ומתפללים, מן הראוי להתבונן במהותו של יום גדול זה ובמשמעותו במעגל השנה היהודי. כיצד אמור יום כיפור להשפיע על חייו של האדם לאורך השנה כולה? מה אנו יכולים לקחת מיום כיפור, משהו שילווה אותנו בכל השנה ויקדם אותנו במסע האישי שלנו?

    ישנה אמירה החוזרת על עצמה ביום כיפור פעמים רבות. שוב ושוב אנו חוזרים ואומרים אותה ביחד, כפנייה כלפי אלוהים וכקריאה אל עצמנו. אמירה זו מכונה: שלוש עשרה מידות הרחמים.

    סיפורן של שלוש עשרה מידות הרחמים מסופר בספר שמות. חודשים ספורים לאחר היציאה ממצרים, חווה העם מאורע בסדר-גודל חד פעמי בהיסטוריה: התגלות פומבית של אלוהים לעיני העם כולו. מאורע זה המוכר בשם 'מעמד הר סיני', היווה את ראשיתה של נתינת התורה. בהתגלות של 'מעמד הר סיני' נאמרו 'עשרת הדיברות', ולאחר מכן עלה משה לבדו אל הר סיני ושהה בו במשך ארבעים יום, שבהם קיבל את התורה על מנת להנחילה לעם הממתין בתחתית ההר.

    קריאה
  • כותל המערבי

    ראש השנה – תשע"ט

    להתפלל בלי מילים – ראש השנה תשע"ט
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג כולנו את 'ראש-השנה' – שני ימי חג (ימים שני ושלישי) המציינים את תחילת השנה החדשה בלוח השנה היהודי. הכינוי 'ראש-השנה' מקורו בספר יחזקאל, שם הוא מתייחס לחודש תשרי כולו – החודש הראשון בשנה. בתורה, מכונה חג זה: 'יום תרועה', על שם המצווה המרכזית שאנו מקיימים בחג זה: התקיעה בשופר.

    משמעותה של התקיעה בשופר היא כפולה: יש בה מימד של מאורע חגיגי המצוין באמצעות תרועה; ויש בה אות של התרעה ואזהרה. שני פנים אלו מבטאים את שני התכנים המרכזיים של ראש השנה המתואר בספרות חז"ל, מחד יום שבו אנו מביעים נאמנות לאלוהים, לערכיו ולמצוותיו, ומאידך יום שבו אנו עומדים למשפט ובו נקבע גורלנו לשנה הקרובה.

    אך ישנה משמעות נוספת לתקיעה בשופר, שעולה מפסוקי מזמור התהלים אותו אומרם בראש השנה לאחר סיום התפילה, ושאותו היו משוררים בבית המקדש בירושלים – בראש השנה.

    קריאה
  • כותל המערבי

    כי תבוא – תשע"ח

    תורה לכל אדם – פרשת כי תבוא
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    נאומו הארוך של משה רבינו, שחלקים ממנו נקרא בפרשת השבוע 'כי-תבוא', עוסק בהדרכה נבואית מפורטת לקראת כניסתו של העם לארץ ישראל. המעבר מחברה הנודדת במדבר אל הקמת מדינה ממוסדת, דרש הכנה ומוכנות רבה מצד העם. משה שידע זאת, טרח להדריך את העם ולהורות לו כיצד ינהג במגוון תחומים.

    בשלב מסוים אנו קוראים את דברי משה לעם המאזין:

    "הסכת ושמע ישראל, היום הזה נהיית לעם לה' אלוהיך; ושמעת בקול ה' אלוהיך ועשית את מצוותיו ואת חוקיו אשר אנוכי מצווך היום."
    (דברים כז, ט-י)

    פרשנים רבים דנו בשאלות שמעלים פסוקים אלו: מהו "היום הזה" שעליו דיבר משה? ומה התרחש בו שהביא את משה לאמירה המפתיעה "היום הזה נהיית לעם"? כמו גם מהי המשמעות של 'היות לעם לאלוהים'? אנו נבקש לעיין בתשובתו של פרשן התורה הדגול, רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11), שכדרכו השלים את הסיפור תוך שימוש בהקשרים מקראיים רחבים.

    קריאה
  • כותל המערבי

    כי תצא – תשע"ח

    איך נכנעים ליצר הרע? – פרשת כי תצא
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    אדם הפותח את התנ"ך, מבקש למצוא בו רעיונות נעלים ועקרונות מוסריים ודתיים מרוממים. ואכן, התנ"ך מהווה מקור השראה והדרכה, מזה אלפי שנים, לבני אדם רבים, יהודים ושאינם יהודים. אולם לעיתים הדרך לאותם עקרונות נעלים עוברת דרך המציאות, שהיא פחות מרוממת ונעלה. התנ"ך נדרש לטפל במציאות אנושית, שלפעמים היא אף מכוערת למדי, ולהורות כיצד על האדם לנהוג במציאות זו.

    דבר זה איננו מקרי. התנ"ך איננו ספר פילוסופי, אלא ספר קיומי העוסק בחיי היום-יום של בני האדם, ואם לחיים הללו יש צדדים אפלים ומכוערים, גם בהם על התנ"ך לעסוק.

    הבה נעיין בפרשה קצרה מתוך פרשת השבוע 'כי-תצא', העוסקת במציאות לא-סימפטית בעליל: שבויות מלחמה.

    קריאה
  • כותל המערבי

    שופטים – תשע"ח

    עיצוב תפקידו של המלך – פרשת שופטים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    פרשת 'שופטים' עוסקת בהרחבה ברשויות החוק השונות במדינה היהודית: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. חשוב להבחין, כי הרשות המחוקקת שבה עוסקת פרשה זו, מחולקת לשתי רשויות שונות: רשות מחוקקת הלכתית – בית הדין הגדול בירושלים, ורשות מחוקקת אזרחית – המלך.

    כבר בתורה, המלכות-המונרכיה מהווה סוגיה מורכבת ובעייתית. סגנון הכתובים מלמד על כך בבירור:

    "כי תבוא אל הארץ... ואמרת 'אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי' – שום תשים עליך מלך."
    (דברים יז, יד-טו)

    המלוכה מוצגת כאן כרצון של העם המבקש לחקות את סדרי השלטון של שכניו. למרות זאת, דורות של פרשנים נחלקו האם ההוראה "שום תשים עליך מלך" היא מצווה או שהיא הוראה התלויה ברצון העם. לא נבוא עתה להכריע במחלוקת זו, אלא נבקש להתבונן ביחסה של התורה אל המלך, שלטונו וכוחו הפוליטי.

    קריאה
  • כותל המערבי

    ראה – תשע"ח

    היהדות והמאבק כנגד הפחד – פרשת ראה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    נאומו הארוך של משה, שאת חלקו נקרא השבוע בפרשת 'ראה', מכוון להורות לעם הנכנס לארץ ישראל את הדרך שבה עליהם ללכת בכל תחומי החיים: בתחום האישי ובתחום הציבורי, המשפטי והחברתי, המוסרי והפולחני. בכל נושא מתייחד עם ישראל במנהגיו וחוקיו, המכוונים כולם ליצירת חברת מופת ערכית שתשמש כסמל ודוגמא עבור האנושות כולה.

    אחד הנושאים שמשה רואה לנכון להנחות בו את העם המאזין לדבריו, הוא נושא מקומות הפולחן, וליתר דיוק: מקום הפולחן. משה יודע מה הנוהג המקובל בקרב יושבי הארץ, והוא מביע דאגה שהעם הנכנס לארץ יאמץ את המנהגים הללו – כפי שאכן היה בתקופות מסוימות לאחר מכן – ולפיכך, לאחר תיאור הפולחן האלילי המתקיים באותו זמן: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן", הוא מזהיר את העם:

    "לא תעשון כן לה' אלוהיכם! כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם... והבאתם שמה... [את הקרבנות מהצומח ומן החי] ואכלתם שם לפני ה' אלוהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם."

    ושוב:

    "והיה המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו... [את הקרבנות השונים] ושמחתם לפני ה' אלוהיכם – אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם."
    (דברים יב, ב-יב)

    קריאה
  • כותל המערבי

    עקב – תשע"ח

    מי עשה אותך מוצלח כל כך? – פרשת עקב
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת 'עקב' אותה נקרא בשבת הקרובה, אנו ממשיכים להאזין לנאומו של משה רבינו, הנישא בפני עם ישראל החונה בפתחה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר.

    במהלך הנאום, מתייחס משה לשינוי תנאי המחייה שבין המדבר להתיישבות בארץ ישראל, ועומד על היתרונות ועל הסיכונים העומדים בפני העם בעקבות כך:

    "כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה... הישמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך... פן תאכל ושבעת, ובתים טובים תבנה וישבת... וכסף וזהב ירבה לך... ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך... ואמרת בלבבך 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את כל החייל הזה'. וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל!"
    (דברים ח, ז-יח)

    במילים אלו מזהיר משה את העם מפני חטא הגאווה הרובץ לפתחו של המצליחן. בתקופת שהותם במדבר, לא עמד העם בפני ניסיון זה. לא הייתה להם האפשרות לבנות בתים או לאגור הון, ועתה, עם כניסתם לארץ ישראל, הם עשויים לעמוד בפני מצב חדש, אליו לא הורגלו: ההצלחה והרווחה עלולה לגרום להם לשכוח מהיכן באו, ומי נתן להם את 'החיים הטובים'. מפני כך מזהיר אותם משה ומצווה עליהם לזכור כי את הבתים, היבול, הכסף והזהב הם קיבלו מאלוהים, ואל להם לתת להצלחה להשכיח מהם זאת.

    אך אם נדייק בדבריו של משה, נגלה בהם מורכבות תיאולוגית לא צפוייה. משה אומר: "וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל". הוא איננו אומר: "וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך חייל".

    קריאה

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל