פרשת השבוע

דבר תורה שבועי של רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ לפי פרשת השבוע. דברי התורה כתובים בשפה קולחת ונוגעים בתכנים המעניינים את הקהל הרחב.
אנו מזמינים אתכם לחזור ולבקר באתר בכל שבוע על מנת לקרוא את פרשת השבוע הרלוונטית ואת דבר התורה מפי הרב.

  • כותל המערבי

    פנחס – תשע"ח


    תקווה אישית מול תקווה לאומית – פרשת פנחס
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת השבוע 'פנחס' אנו קוראים על עם ישראל החונה ב'ערבות מואב', בפתחה של ארץ ישראל, ומתכונן להיכנס אל הארץ המיוחלת, שהדרך אליה ארכה ארבעים שנה. אחת ההכנות עליה נצטוו מנהיגי העם, משה רבינו ואלעזר בן אהרן - שמוּנה לכהונה לאחר מות אביו – הייתה לערוך מפקד ולמנות את העם, במטרה לסדר מראש את חלוקת הארץ לשנים-עשר השבטים המרכיבים את העם.

    מיד לאחר סיום המפקד, אנו קוראים את הפסוקים הבאים:

    "ויאמר ה' אל משה: עלה אל הר הָעֲבָרִים הזה, וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל; וראית אותה ונאספת אל עמיך גם אתה, כאשר נאסף אהרן אחיך."
    (במדבר כז, יב-יג)

    קריאה
  • כותל המערבי

    בלק – תשע"ח

    ניצחון יום-יומי – פרשת בלק
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    הסיפור אותו מספרת פרשת השבוע, חריג בנוף המקראי. הוא עוסק בקוסם אלילי – בלעם - ובניסיונותיו להמיט על עם ישראל אסון באמצעות כוחו המאגי, ניסיונות שכמובן לא צלחו. לפני שנתעמק במשמעות דבריו של אותו קוסם, הבה נפנה לסיפור עצמו.

    ובכן, עם ישראל עומד לקראת סיום המסע ממצרים לארץ ישראל. בקרבת הגבול המזרחי-דרומי של ארץ ישראל, שוכנת ארץ מואב, ועם ישראל מתקרב אליה, מה שמעלה חשש כבד בלבם של המואבים. הם חוששים שעם ישראל יכבוש את ארצם, ויודעים שמאבק צבאי איננו הדרך המובטחת והמוצלחת להתמודד מול עם ישראל לאור הניצחון בעבר מול עמלק, ופונים למאבק מסוג אחר: מאבק בין כוחות עליונים, מאגיים.

    קריאה
  • כותל המערבי

    חוקת – תשע"ח

    מי יכול לחטוא? – פרשת חוקת
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
    בפרשת השבוע 'חוקת' נקרא סיפור קצר, המתאר את העם החונה במדבר ומשווע למים. הצמא הכבד הביא את העם לידי תלונה כלפי משה ואהרן, שני האחים המנהיגים: "למה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם... אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון, ומים אין לשתות?!" (במדבר כ, ד-ה).
    משה ואהרן לא הגיבו לתלונה שהושמעה כלפיהם, אך אלוהים הגיב, ובדרך עניינית לחלוטין. הוא הורה למשה ואהרן לצאת אל העם – "קח את המטה... ודיברתם אל הסלע לעיניהם, ונתן מימיו" (שם שם, ח). הפלא ופלא. הסלע הצחיח יוציא שפע של מים! ואכן, כך עשו משה ואהרן. הם הקהילו את העם, היכו את הסלע פעמיים, ומיד - "ויצאו מים רבים" (שם שם, יא).

    קריאה
  • כותל אנשים

    קורח – תשע"ח

    הדרך הארוכה אל היעד – פרשת קרח
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת השבוע נקרא על המרד שהנהיג קורח, אחד מנכבדי שבט לוי, כנגד משה ואהרן. מרד זה, שנעטף על ידי מנהיגיו בכסות אידאולוגית, התברר עד מהרה כרצון לשלטון ועוצמה, והסתיים כאשר נס התחולל לעיני העם כולו: האדמה נפתחה ומנהיגי המרד נבלעו בתוכה.
    הסיום המזעזע לא נעשה בידי אדם, אלא בידי אלוהים. מפני שהמרד לא היה מכוון כנגד אדם כזה או אחר, אלא כנגד הקביעה האלוהית בנוגע להנהגת העם בדרכו לארץ ישראל. המינוי של משה רבינו כמנהיג לא נעשה בידי אדם, בטח לא על ידי משה עצמו. כך גם המינוי של אהרן לכהונה. מנהיגי המרד ידעו זאת היטב, ובכוונתם היה להשתחרר מהנהגתו של משה תוך כדי שחרור מן הייעוד האלוהי – להיכנס לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית על אדני המוסר וערכי התורה.

    קריאה
  • menora

    שלח – תשע"ח

    זיכרון בארגז הכלים – פרשת שלח
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בסיומה של פרשת השבוע 'שלח', לאחר הסיפור הארוך על המרגלים שיצאו לתור את ארץ כנען – היא ארץ ישראל – והאירועים הדרמטיים שהתרחשו בעקבות דיווחם השגוי, מופיעה מצוות לבישת 'ציצית':
    "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם... וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים לאלוהיכם."
    (במדבר טו, לח-מ)
     

    קריאה
  • menora

    בהעלותך – תשע"ח

    מנוס לחופש – פרשת בהעלותך
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    במרכזה של פרשת השבוע 'בהעלותך', מופיעים שני פסוקים המתארים את נסיעת 'ארון הברית' – הארון שבו היו מונחים שני 'לוחות הברית' שניתנו בסיני, ועליהם חקוקים 'עשרת הדברות' - לפני עם ישראל במדבר. ארון הברית מתואר בפסוקים אלו באופן המוכר לנו מספרים אחרים בתנ"ך, כנוכחות אלוהית המגינה על העם מפני אויביו:
    "ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה: 'קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך'; ובנוחו יאמר: 'שובה ה' רבבות אלפי ישראל'."
    (במדבר י, לה-לו)

     

    קריאה
  • hakotel

    נשא – תשע"ח

    שותפות מלאה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת השבוע 'נשא' אנו קוראים על היום החגיגי שבו הוקם המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו במדבר ועד הקמת המקדש הקבוע בירושלים - לאחר שהוא והכלים המוצבים בו נבנו מנדבת לבו של העם. ביום הקמת המשכן, הביאו שנים עשר נשיאי השבטים קרבנות ותרומות מיוחדות, שבהם חנכו את המשכן, ולאחר מכן נכנס משה רבינו אל המשכן.
    בשלב זה מופיע פסוק שאיננו עוסק באותו יום בלבד, אלא מתאר את האופן שבו זכה משה מדי פעם להתגלות אלוהית שבה שמע ציוויים אלוהיים, שנכתבו לאחר מכן בתורה ומוכרים לנו כ"מצוות":
    "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו, וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים, וידבר אליו."
    (במדבר ז, פט)

    קריאה
  • hakotel

    בחוקותי – תשע"ח

    מעצור מוסרי לחוויה הדתית
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
    מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.

    קריאה
  • hakotel

    בהר – תשע"ח

    אמונה ונתינה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת 'בהר' עוסקת באחת המצוות המתקיימות בארץ ישראל: מצוות השמיטה. בכל שנה שביעית על החקלאי בארץ ישראל להשבית את שדותיו – "ושבתה הארץ שבת לה' ".
    הנימוק לשביתת האדמה עולה מן הפרשה בבירור:
    "אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען [- שמה הקדום של ארץ ישראל], להיות לכם לאלוהים."
    (ויקרא כה, לח)
    הארץ איננה שייכת לאדם, וגם לא לעם כולו. הארץ שייכת לאלוהים שהחליט בטובו לתת אותה לנו. כדי שלא נשכח זאת ולא נחיה בתחושה שהארץ "מגיעה לנו", מורה לנו אלוהים לזנוח את הבעלות על האדמה בכל שנה שביעית, למשך שנה אחת. בשנה זו אין לבעלות על הקרקע שום משמעות. האדם מפנים את התובנה כי הקיום שלו איננו עצמאי, אלא תלוי בחסדו וטובו של אלוהים. את תובנה זו הוא מעבד במשך שבע השנים הבאות, עד שנת השמיטה הבאה.

    קריאה
  • hakotel

    אמור – תשע"ח

    הגרות - הצטרפות לעם היהודי
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע 'אמור', עוסקת במגוון נושאים: דיני טומאה וטהרה והלכות נוספות הנוגעות לכוהנים ולכשרות הקרבנות שבמקדש; רשימת מועדי ישראל והלכותיהם; הלכות של סדרי העבודה במקדש; סיפור קצר על מריבה שהובילה לגידוף שם שמים; ולבסוף, רשימה קצרה של הלכות "משפטיות" שבין אדם לחברו – דין הרוצח ודין ההורג את בהמת הזולת, דין הפוצע את חברו ודין הפוצע את בהמת הזולת.
    בסיומה של רשימת הלכות קצרה זו מופיע פסוק שמגלה את אחד מעקרונות הצדק של היהדות:
    "משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה, כי אני ה' אלוהיכם."
    (ויקרא כד, כב)

    קריאה

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל