פרשת השבוע

דבר תורה שבועי מפי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. דברי התורה המתקשרים ישירות לפרשת השבוע, מתקבלים על הקהל הרחב כתכנים הכתובים בשפה קולחת ונוגעים בעניין רב, ולמעשה בכל פרשת שבוע העולה לאתר, מגיעים מתעניינים רבים לקרוא, ללמוד ולהתחבר לפירושים של הרב. רבים יעידו כי פרשת השבוע מחדדת את המחשבות שלנו ופותחת קו מחשבה חדש.
פרשת השבוע הינה חלק מהפעילות שלנו, בין מגוון האירועים וסיוע לציבור, הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם בכל שבוע לקרוא ולהתעניין בתכני פרשת השבוע המשתנים.

  • כותל המערבי

    במדבר - תשע"ט

    דור מצטרף לדור – פרשת במדבר
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    ספר 'במדבר' פותח בתיאור מחנה ישראל החונה במדבר. לכאורה, נושא שולי. עם ישראל יצא ממצרים, שוחרר מעול העבדות, ועתה הוא בדרכו אל הארץ המובטחת – ארץ ישראל. האם ישנה חשיבות לדרך? האם ישנה משמעות לסדר של המחנה הזמני שבמדבר? אם התורה טורחת לפרט את צורת המחנה וסדריו, דבר זה בא לרמוז לנו על לקחים שניתן להפיק מתיאור זה, מסרים שיילמדו ויעצבו דורות של יהודים.
    הבה נקרא את פסוק הכותרת של תיאור המחנה:

    "איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, מנגד, סביב לאוהל-מועד יחנו."

    (במדבר ב, ב)

    קריאה
  • כותל המערבי

    בחוקותי - תשע"ט

    האינסטינקט היהודי – פרשת בחוקותי
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    חלקה הראשון של פרשת השבוע, פרשת 'בחוקותי', מתאר כריתת ברית בין א-לוהים ועם ישראל, ברית שנכרתה בהר סיני. לדעת כמה מן הפרשנים, ברית זו נכרתה בסמוך ל'מעמד הר סיני', כפי שמתואר בספר שמות, כלומר: מיד עם קבלת התורה.

    סגנונה של הברית הוא: "אם תנהגו באופן חיובי – תקבלו שכר; ואם תנהגו חלילה באופן שלילי – תקבלו עונש". וזהו השכר המובטח:

    "ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד... והפריתי אתכם והרביתי אתכם... ונתתי משכני בתוככם."

    (ויקרא כו, ד-יא)

    קריאה
  • כותל המערבי

    בהר- תשע"ט

    צדקה לכבוד האדם – פרשת בהר
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    בפרשת 'בהר' אנו פוגשים את אחת המצוות החשובות ביותר, אולי המצווה המאפיינת את העם היהודי יותר מכל: מצוות צדקה.

    "כי ימוך אחיך ומטה ידו עימך – והחזקת בו! גר ותושב – וחי עימך."

    (ויקרא כה, לה)

    קריאה
  • כותל המערבי

    אמור- תשע"ט

    גדול כבוד הבריות– פרשת קדושים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות לכוהנים: נאסר עליהם להתקרב לגופת אדם מת, קירבה היוצרת על פי מושגי התורה – 'טומאה'. איסור זה תקף לכל גופת מת, מלבד רשימה מצומצמת של שבעה קרובים: אב, אם, אח, אחות, אשה, בן ובת, שלהם מצוווים הכוהנים להיטמא. לעומת זאת, ל'כוהן-הגדול', שקדושתו יתירה על קדושת שאר הכוהנים, אסור להיטמא אפילו לקרובי משפחתו.

    קריאה
  • כותל המערבי

    קדושים – תשע"ט

    מיהו השופט ומהו הצדק– פרשת קדושים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    רשימת המצוות הפותחת את פרשת 'קדושים', כוללת בתוכה מצוות ש'בין אדם למקום' ומצוות ש'בין אדם לחברו' – כולן תחת הכותרת "קדושים תהיו כי קדוש אני".

    כמה מן המצוות הללו מופנות אל השופטים:

    "לא תעשו עוול במשפט: לא תישא פני דל, ולא תהדר פני גדול – בצדק תשפוט עמיתך."

    (ויקרא יט, טו)

    קריאה
  • כותל המערבי

    מצורע – תשע"ט

    החיים כמֶסֶר – פרשת מצורע
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    פרשת השבוע 'מצורע' מתארת את תהליך ההיטהרות והשיבה לקהילה של המצורע שגופו לקה בצרעת, המתפרשת כעונש על התנהגות חברתית לקויה. בנוסף, מתארת פרשה זו את תהליך ההיטהרות של 'טמאים' נוספים, וכן שני מינים נוספים של 'צרעת': נגעי בגדים ונגעי בתים – כתמים המופיעים על בגדים או על קירות הבית, ואינם כתמי עובש וכדומה אלא סוג של 'נגע' שמתפרש גם הוא כעונש על התנהגות חברתית לקויה.

    הרמב"ם מציין כי נגעי הבגדים והבתים אינם תופעה טבעית, ומבאר את הסוגים השונים של ה'צרעת' כתהליך חינוכי שמטרתו להתריע ולהזהיר מפני דיבור 'לשון הרע':

    "וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה 'צרעת'... - אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירם מלשון הרע; שהמספר בלשון הרע משתנים קירות ביתו...; ואם עמד ברשעו... משתנים הבגדים שעליו...; ואם עמד ברשעו... משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו, עד שלא יתעסק בשיחת רשעים, שהיא הליצנות ולשון הרע"

    (משנה תורה, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת פרק טז הלכה י)

    קריאה
  • כותל המערבי

    תזריע -החודש- תשע"ט

    יהודי בהווה, בעבר ובעתיד
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים

    אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'. מדובר בקטע קצר מספר 'שמות', קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן.

    קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת.

    קריאה
  • כותל המערבי

    שמיני - תשע"ט

    כשרות ואהבה – פרשת שמיני
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    פרשת 'שמיני' אותה אנו קוראים השבוע, מתארת בתחילתה את חנוכת המשכן – המקדש הזמני - במדבר. לאחר מבצע איסוף התרומות הנרחב ומלאכת היצירה והבניין המורכבות, הגיעה לחנוך אותו. כהמשך לכך אנו קוראים על כמה הלכות שנלמדו ביום הקמת המשכן. לאחר מכן עוברת התורה לעסוק בנושא אחר, נושא שאינו שייך, לכאורה, למשכן והקמתו: כשרות המזון. בפירוט רב אנו קוראים על הבהמות, החיות, העופות, הדגים והשרצים האסורים באכילה ועל אלו המותרים באכילה.

    אם אין קשר בין כשרות המזון ובין המקדש, עלינו לתמוה מדוע נכתבו הלכות אלו בספר ויקרא שהוא "תורת כוהנים"?

    קריאה
  • כותל המערבי

    צו - תשע"ט

    לא אוכלים את החיים! – פרשת צו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת 'צו' ממשיכה את העיסוק בקורבנות השונים שהוקרבו בבית המקדש. תוך כדי דיון ארוך ומפורט בהלכות הקורבנות, נכתב האיסור החמור על אכילת דם חיות, בהמות ועופות:

    "וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה; כל נפש אשר תאכל כל דם – ונכרתה הנפש ההיא מעמיה."
    (ויקרא ז, כו-כז)

    בטעמו של איסור אכילת דם דנו הפרשנים וההוגים רבות. למעשה, איסור זה נכתב מספר פעמים בתורה, ככאשר בכמה מן המקומות ניתן לו טעם: "כי נפש הבשר בדם היא" (ויקרא יז, יא); "כי נפש כל בשר דמו בנפשו" (שם שם, יד); "כי הדם הוא הנפש" (דברים יב, כג). הפרשנים שדנו בטעם האיסור לאכול דם, ביקשו לבאר פסוקים אלו ולחשוף את משמעותם.

    קריאה
  • כותל המערבי

    פורים – תשע"ט

    חגיגה עממית ורצון חופשי – פורים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ובבוקרו, מספרת על נס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה כשהעם היהודי נחלץ ממזימה שטנית: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית (לדעת מרבית החוקרים, זהו המלך הפרסי המכונה ביוונית 'כסרכסיס'), זעם על אחד ממנהיגי היהודים, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד.

    אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם: שנים מספר קודם לכן, נלקחה אסתר, בת אחיו של מרדכי, אל ארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה לשמש כאשתו המלכה. באמצעות תחבולה מסוכנת, הצליחה אסתר לסכל את עצתו של המן, וזו התהפכה על ראשו כשהמלך אחשוורוש ציווה לתלות את המן על העץ שהכין עבור מרדכי. לזכר נס זה, אנו חוגגים את יום הפורים בארבע מצוות: קריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.

    קריאה

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל