פרשת השבוע

דבר תורה שבועי של רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ לפי פרשת השבוע. דברי התורה כתובים בשפה קולחת ונוגעים בתכנים המעניינים את הקהל הרחב.
אנו מזמינים אתכם לחזור ולבקר באתר בכל שבוע על מנת לקרוא את פרשת השבוע הרלוונטית ואת דבר התורה מפי הרב.

  • כותל המערבי

    וישלח – תשע"ט

    תמנע – מחיר הדחייה – פרשת וישלח
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת 'וישלח' פורשת בפנינו את חייו של יעקב אבינו בשבע עשרה השנים שמלידת יוסף ועד מכירת יוסף על-ידי אחיו לעבדות. אנו קוראים על המסע שערך יעקב עם נשותיו ומשפחתו המורחבת מחרן לארץ כנען; על המאבק המסתורי של יעקב עם המלאך שבסיומו זכה יעקב לשם נוסף – 'ישראל'; על המפגש המורכב שבין האחים-היריבים יעקב ועשיו שהסתיים להפתעתינו בשלום; על הסיפור האומלל של דינה בת יעקב שנחטפה ונאנסה על ידי שכם, ועל מבצע החילוץ שערכו שמעון ולוי אחיה; על מסעו של יעקב משכם לחברון, ועל מותה של רחל, האישה האהובה, בלידת בנימין וקבורתה על אם הדרך. בסיום הפרשה, מופיע פרק המתאר את "תולדות עשיו" ומפרט את צאצאיו ואת המלכים שמלכו באדום, ארץ מגוריהם של עשיו ומשפחתו.
    מדוע תולדות עשיו אמורים לעניין את לומד התנ"ך? הפרשנים הציעו לכך מגוון נימוקים. אנו נסתפק בכך שהתורה מעמידה את "תולדות עשיו" אל מול "תולדות יעקב", כשתולדותיו של עשיו מסוכמים בפרק אחד, ואילו תולדותיו של יעקב משתרעים לפחות על עשרה פרקים, ואנו נבין על ידי כך את היחס והטבעת החותם שבין שרשרת הדורות של יעקב לתולדותיו של עשיו.

    קריאה
  • כותל המערבי

    תולדות– תשע"ט

    יצחק – האב המתפלל - פרשת תולדות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בשבוע שעבר סיימנו לקרוא על חייהם של אברהם ושרה. בפרשת השבוע 'תולדות' אנו עוברים לקרוא על הדור השני של האבות והאמהות: יצחק ורבקה. כל קורא בפרשות אלו מבחין מיד בשתי תופעות הפוכות. מחד, לכל אב ולכל אם ישנו אופי מיוחד ומסלול חיים ייחודי שמביא לידי ביטוי את התרומה הייחודית שלו או שלה לכינונו של העם היהודי. כך, אברהם מייצג את החסד ואת האמונה; יצחק מייצג את הביטחון וההשתקעות בארץ, וכדומה. מאידך, ישנם קווים מקבילים החוזרים על עצמם בשלושת הדורות הללו. לדוגמא, כולם מתמודדים עם רעב. והדוגמא השנייה שפותחת את פרשת השבוע: בכל דור ישנה התמודדות עם עקרות. שרה, רבקה ורחל עקרות, וזוכות בילדים רק לאחר שנים ארוכות.

    קריאה
  • כותל המערבי

    ויצא – תשע"ט

    הבטחה ותקווה – פרשת ויצא
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות זעמו של עשיו אחיו, יעקב נוטש את בית הוריו ויוצא אל בית קרוביו שבחרן. יציאה זו לוותה במשבר לא פשוט. העתיד של יעקב כממשיך דרך אברהם ויצחק בארץ ישראל (באותם ימים: ארץ כנען) לוטה בערפל. יעקב יוצא לדרך חדשה שסופה אינו ידוע.

    בלילה עוצר יעקב מדרכו ופונה ללון על אם הדרך. שם, בחלום הלילה, הוא חווה התגלות אלוקית. בחלומו הנבואי הוא רואה סולם המוצב על הארץ וראשו מגיע עד לשמים, ועליו עולים ויורדים מלאכים, ואלוקים מתגלה אליו ומבטיח לו:

    קריאה
  • כותל המערבי

    חיי שרה – תשע"ט

    להנכיח את אלוהים – פרשת חיי שרה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת השבוע 'חיי שרה' אנו קוראים על חילופי דורות במשפחת האבות – המשפחה המייסדת של עם ישראל: בתחילת הפרשה אנו שומעים בצער על מותה של שרה ומאמציו של אברהם לקבור אותה בחברון; הפרשה נחתמת במותו של אברהם וקבורתו לצידה של שרה אשתו; ובמרכז הפרשה אנו מתוודעים למאמצים למצוא אישה ליצחק, ליצור את הדור הבא של אבות האומה.
    הסיפור הארוך על חיפושיו של אליעזר עבד אברהם אחר אישה ליצחק, פותח באזהרה של אברהם אבינו לעבדו שלא לקחת ליצחק אישה מבנות כנען. אברהם משביע את העבד ומתרה בו שילך לחרן, מולדתו של אברהם, ושם ימצא אישה ליצחק.

    קריאה
  • כותל המערבי

    וירא – תשע"ט

    התגלות אלוהית והכנסת אורחים – פרשת וירא
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע 'וירא' פותחת בתיאור התגלות אלוהית שחווה אברהם אבינו: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א). מי שיצפה לקרוא את תיאור ההתגלות, יתאכזב, שכן מיד בפסוק שלאחר מכן הסיפור עובר לתאר אירוע שונה: "ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו" (שם שם, ב). אברהם רואה לנגד עיניו שלושה עוברי דרך – שלאחר מכן מתברר שהם שלושה מלאכים שבאו לבשר לאברהם ולשרה על הולדת יצחק, אך כעת אברהם איננו יודע זאת ורואה בהם בני-אדם, עוברי דרך בלבד - וחש שהדאגה לשלומם ולהאכילם מוטלת עליו. הוא ניצב בפני דילמה: האם להתרכז בחווית ההתגלות ולהתעלם מן האורחים, או לנטוש את החוויה האישית הנעלה ולעסוק במעשי החסד של הכנסת האורחים?

    קריאה
  • כותל המערבי

    לך לך– תשע"ט

    זירת מאבק או סימפוניה הרמונית – פרשת לך-לך
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בסיומה של פרשת השבוע שעבר, פרשת 'נח', פגשנו את הדמות המרכזית בסיפורי הראשית של עם ישראל: אברהם אבינו. בפרשת השבוע הנוכחי 'לך-לך' ובשבועות הבאים, נקרא בתורה על חייו של אברהם, על האירועים הבולטים שאליהם היה שותף ועל המסרים העולים מסיפורים אלו.

    מעניין לגלות כי סיפור חייו של אברהם מתחיל להיכתב בתורה מן האמצע. אנו פוגשים לראשונה באברהם כשהוא בן שבעים וחמש! מה עבר עליו קודם לכן? שאלה זו חשובה לא רק מבחינה היסטורית אלא יש לה גם היבט החשוב להבנת הסיפור: אם בגיל שבעים וחמש אלוהים פונה אל אברהם ומורה לו "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך", ובעצם מטיל עליו את המשימה להקים את עם ישראל, אין לנו ספק שאברהם היה ראוי לכך, ואם כן חשוב לנו לגלות מה היו המעשים שעשה אברהם, ההחלטות שקיבל, הדילמות שבפניהן עמד – כדי לגלות מה הביא אותו להיות ראוי לבחירה האלוהית.

    קריאה
  • כותל המערבי

    נח– תשע"ט

    התשובה לשאלה שאסור לשאול – פרשת נח
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    שתי הפרשיות הראשונות בתורה, 'בראשית' ו'נח', מהוות כעין הקדמה לסיפור המרכזי של התורה. עיקרה של התורה הוא סיפור של משפחה ושל עם, של אבות ואמהות, של שבטים שהיו בגלות ויצאו ממנה, קיבלו את חוקי האלוקים וצעדו אל עבר הארץ המובטחת. אך שתי הפרשיות הראשונות אינן עוסקות בעם ישראל, אלא בתשתית של הקיום האנושי. הן פרשיות אוניברסליות שמביעות עמדה ביסודות הבסיסיים ביותר: רעיון הבריאה; העולם טוב או רע; עבודה ומנוחה; זוגיות; האדם מול החטא; החטא ועונשו ועוד.

    משכך, לא נהיה מופתעים למצוא בפרשת השבוע 'נח' את התשובה לאחת השאלות הקשות, שאלה שאינה מטרידה כמעט אף אדם, ובכל זאת – אם האנושות הייתה מאמצת את התשובה שהתורה מעניקה לשאלה זו, הסבל שהיה נחסך היה כה רב. השאלה היא: למה אסור לרצוח

    קריאה
  • כותל המערבי

    בראשית– תשע"ט

    כיצד לאכול את פרי עת הדעת? – פרשת בראשית
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    שוב חוזרים אנו ל'בראשית', אל תחילת כל ההתחלות, אל הסיפורים המופלאים המתארים את יסודותיו של הקיום. לאחר שהסתיימו החגיגות המרוממות של חג הסוכות, אנו פותחים שוב את התורה ומתחילים מנקודת ההתחלה: בריאת העולם; סיפור החטא בגן עדן; סכסוך האחים קין והבל.

    הבה נתמקד בסיפור המכונן של החטא בגן העדן. אנו קוראים תיאור של גן נפלא, שבו עצים נפלאים ונהרות המשקים אותם. אידיליה במיטבה. במרכזו של הגן ניצבים שני עצים מיוחדים: עץ החיים ועץ הדעת. אלוהים אוסר על אדם וחווה לאכול מפירותיו של עץ הדעת, אך לאחר שהנחש מפתה את האישה היא אוכלת מהפרי האסור ולאחריה גוררת גם את האדם לאכול ממנו. חטא זה מביא עונשים על שלושת המעורבים בסיפור: אדם, חווה והנחש. בנוסף, מגורשים אדם וחווה מגן עדן ועוברים לחיות מחוצה לו.

    קריאה
  • כותל המערבי

    שמחת תורה– תשע"ט

    סיום והתחלה – תורה ללא הפסקה – שמחת תורה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בתום שבעת ימי חג הסוכות אנו חוגגים יום נוסף של 'יום טוב' - חג העומד בפני עצמו. השם המקורי של חג זה הוא 'שמיני עצרת'. כך הוא מכונה בתורה וכך אנו מזכירים אותו בתפילות החג. אך בימינו חג זה מוכר יותר בשם 'שמחת תורה' (בחו"ל אכן שני שמות אלו קיימים בנפרד, כאשר ביום אחד חוגגים את 'שמיני עצרת' ולמחרת את 'שמחת תורה'; אך בישראל חוגגים באותו יום את שניהם).

    מה פשר השם 'שמחת תורה'? אחת התקנות העתיקות ביותר בתולדות העם היהודי, היא תקנת 'קריאת התורה'. בכל שבת, בשעת התפילה בבית הכנסת, מוציאים את ספר התורה מארון הקודש וקוראים בו קטע מן התורה, שבמשך השנים קיבל את השם 'פרשת השבוע'. קרוב לאלפיים שנה נוהג העם היהודי לסדר את 'קריאת התורה' במעגל שנתי, כך שבכל שנה מסיימים את הפרשה האחרונה בתורה – 'וזאת הברכה' - ביום "שמחת תורה"; ובו ביום מתחילים לקרוא מחדש את התורה מ'בראשית'. על פי סדר זה, בכל שנה מסיים העם כולו את חמשת חומשי התורה, ובכך רוכש לעצמו בסיס איתן לחייו האישיים והלאומיים.

    קריאה
  • כותל המערבי

    האזינו– תשע"ט

    התורה המצמיחה – פרשת האזינו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
    רובה של פרשת 'האזינו' הוא שירה, שנאמרה על-ידי משה רבינו בימיו האחרונים, ומתארת את "מעגל החיים" הקבוע של העם היהודי: בחירה, חטא, עונש ושיבה. אלוהים בחר בעם ישראל והעניק לו תורה – סט הדרכות ותובנות שאמור להנחות את חייו של העם ושל היחיד; בתקופה מסוימת העם זנח את דרך התורה ופנה אל תרבויות אחרות שקסמו לו; התגובה האלוהית הייתה עונש – במושגיה של שירת 'האזינו' מדבר בהגלייה מארץ ישראל; לאחר שנים רבות שב העם למולדתו ועתיד לזכות בה לחסד אלוהי.
    בפתיחתה של שירה זו, הקדים משה מספר מילים אודות ההשפעה ההרצויה שתהיה לדבריו בהמשך:

    קריאה

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל