פרשת השבוע

דבר תורה שבועי של רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ לפי פרשת השבוע. דברי התורה כתובים בשפה קולחת ונוגעים בתכנים המעניינים את הקהל הרחב.
אנו מזמינים אתכם לחזור ולבקר באתר בכל שבוע על מנת לקרוא את פרשת השבוע הרלוונטית ואת דבר התורה מפי הרב.

  • כותל אנשים

    קורח – תשע"ח

    הדרך הארוכה אל היעד – פרשת קרח
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת השבוע נקרא על המרד שהנהיג קורח, אחד מנכבדי שבט לוי, כנגד משה ואהרן. מרד זה, שנעטף על ידי מנהיגיו בכסות אידאולוגית, התברר עד מהרה כרצון לשלטון ועוצמה, והסתיים כאשר נס התחולל לעיני העם כולו: האדמה נפתחה ומנהיגי המרד נבלעו בתוכה.
    הסיום המזעזע לא נעשה בידי אדם, אלא בידי אלוהים. מפני שהמרד לא היה מכוון כנגד אדם כזה או אחר, אלא כנגד הקביעה האלוהית בנוגע להנהגת העם בדרכו לארץ ישראל. המינוי של משה רבינו כמנהיג לא נעשה בידי אדם, בטח לא על ידי משה עצמו. כך גם המינוי של אהרן לכהונה. מנהיגי המרד ידעו זאת היטב, ובכוונתם היה להשתחרר מהנהגתו של משה תוך כדי שחרור מן הייעוד האלוהי – להיכנס לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית על אדני המוסר וערכי התורה.

    קריאה
  • menora

    שלח – תשע"ח

    זיכרון בארגז הכלים – פרשת שלח
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בסיומה של פרשת השבוע 'שלח', לאחר הסיפור הארוך על המרגלים שיצאו לתור את ארץ כנען – היא ארץ ישראל – והאירועים הדרמטיים שהתרחשו בעקבות דיווחם השגוי, מופיעה מצוות לבישת 'ציצית':
    "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם... וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים לאלוהיכם."
    (במדבר טו, לח-מ)
     

    קריאה
  • menora

    בהעלותך – תשע"ח

    מנוס לחופש – פרשת בהעלותך
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    במרכזה של פרשת השבוע 'בהעלותך', מופיעים שני פסוקים המתארים את נסיעת 'ארון הברית' – הארון שבו היו מונחים שני 'לוחות הברית' שניתנו בסיני, ועליהם חקוקים 'עשרת הדברות' - לפני עם ישראל במדבר. ארון הברית מתואר בפסוקים אלו באופן המוכר לנו מספרים אחרים בתנ"ך, כנוכחות אלוהית המגינה על העם מפני אויביו:
    "ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה: 'קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך'; ובנוחו יאמר: 'שובה ה' רבבות אלפי ישראל'."
    (במדבר י, לה-לו)

     

    קריאה
  • hakotel

    נשא – תשע"ח

    שותפות מלאה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת השבוע 'נשא' אנו קוראים על היום החגיגי שבו הוקם המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו במדבר ועד הקמת המקדש הקבוע בירושלים - לאחר שהוא והכלים המוצבים בו נבנו מנדבת לבו של העם. ביום הקמת המשכן, הביאו שנים עשר נשיאי השבטים קרבנות ותרומות מיוחדות, שבהם חנכו את המשכן, ולאחר מכן נכנס משה רבינו אל המשכן.
    בשלב זה מופיע פסוק שאיננו עוסק באותו יום בלבד, אלא מתאר את האופן שבו זכה משה מדי פעם להתגלות אלוהית שבה שמע ציוויים אלוהיים, שנכתבו לאחר מכן בתורה ומוכרים לנו כ"מצוות":
    "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו, וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים, וידבר אליו."
    (במדבר ז, פט)

    קריאה
  • hakotel

    בחוקותי – תשע"ח

    מעצור מוסרי לחוויה הדתית
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
    מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.

    קריאה
  • hakotel

    בהר – תשע"ח

    אמונה ונתינה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת 'בהר' עוסקת באחת המצוות המתקיימות בארץ ישראל: מצוות השמיטה. בכל שנה שביעית על החקלאי בארץ ישראל להשבית את שדותיו – "ושבתה הארץ שבת לה' ".
    הנימוק לשביתת האדמה עולה מן הפרשה בבירור:
    "אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען [- שמה הקדום של ארץ ישראל], להיות לכם לאלוהים."
    (ויקרא כה, לח)
    הארץ איננה שייכת לאדם, וגם לא לעם כולו. הארץ שייכת לאלוהים שהחליט בטובו לתת אותה לנו. כדי שלא נשכח זאת ולא נחיה בתחושה שהארץ "מגיעה לנו", מורה לנו אלוהים לזנוח את הבעלות על האדמה בכל שנה שביעית, למשך שנה אחת. בשנה זו אין לבעלות על הקרקע שום משמעות. האדם מפנים את התובנה כי הקיום שלו איננו עצמאי, אלא תלוי בחסדו וטובו של אלוהים. את תובנה זו הוא מעבד במשך שבע השנים הבאות, עד שנת השמיטה הבאה.

    קריאה
  • hakotel

    אמור – תשע"ח

    הגרות - הצטרפות לעם היהודי
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע 'אמור', עוסקת במגוון נושאים: דיני טומאה וטהרה והלכות נוספות הנוגעות לכוהנים ולכשרות הקרבנות שבמקדש; רשימת מועדי ישראל והלכותיהם; הלכות של סדרי העבודה במקדש; סיפור קצר על מריבה שהובילה לגידוף שם שמים; ולבסוף, רשימה קצרה של הלכות "משפטיות" שבין אדם לחברו – דין הרוצח ודין ההורג את בהמת הזולת, דין הפוצע את חברו ודין הפוצע את בהמת הזולת.
    בסיומה של רשימת הלכות קצרה זו מופיע פסוק שמגלה את אחד מעקרונות הצדק של היהדות:
    "משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה, כי אני ה' אלוהיכם."
    (ויקרא כד, כב)

    קריאה
  • hakotel

    אחרי מות קדושים – תשע"ח

    תורת חיים גם בזוגיות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות הנקראות ברוב השנים יחד: 'אחרי מות' ו'קדושים'. צירוף שתי הפרשיות נובע מתוכנן הקרוב זה לזה, כשפרשת קדושים' בחלקה מהווה המשך ישיר לפרשת 'אחרי מות'. כך, לדוגמא, העונש על מעשי 'גילוי עריות' נכתב בפרשת קדושים, כאשר האזהרות על מעשים אלו נכתבו בפרשת 'אחרי מות'.
    בתחילתה של רשימת האיסורים על גילוי עריות – יחסים אינטימיים בתוך המשפחה – מופיע הפסוק הבא המכוון אותנו אל ההבנה הנכונה של מצוות התורה בכלל, ושל איסורי העריות בפרט:
    "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותה האדם – וחי בהם."
    (ויקרא יח, ה)

    קריאה
  • hakotel

    שביעי של פסח – תשע"ח

    גאולה כתהליך
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    היום החותם את שבעת ימי הפסח מכונה "שביעי של פסח". הוא מתייחד מחמשת הימים שלפניו בכך שהוא "יום טוב" - יום חג האסור בעשיית מלאכה כיומו הראשון של חג הפסח. ביום זה נהגו ישראל לקרוא בבתי הכנסת את פרשת "קריעת ים סוף" ואת השירה שנאמרה אחריה, לזכר הנס המופלא שהתרחש בליל החג, בו נקרע הים לפני אבותינו שזה עתה יצאו ממצרים, והם עברו "בתוך הים – ביבשה", בעוד אדוניהם המצריים שרדפו אחריהם, טבעו במים.
    מאורע מיוחד זה של "קריעת ים סוף", מלבד היותו נס גלוי, וחריגה מוחלטת מחוקי הטבע שהראתה לעם כולו את יכולתו הבלתי-מוגבלת של אלוהים ואת רצונו הנחוש להושיע אותם מיד משעבדיהם המצרים, היה גם נקודת מפנה ביחס של העבדים המשוחררים אל מצבם הקיומי.

    קריאה
  • hakotel

    חג פסח – תשע"ח

    נאמנות ורגישות
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג – ליל הסדר – אכילת המצה היא חובה מן התורה.

    קריאה

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל

תרומה לכותל המערבי

כותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.