פרשת השבוע

דבר תורה שבועי של רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ לפי פרשת השבוע. דברי התורה כתובים בשפה קולחת ונוגעים בתכנים המעניינים את הקהל הרחב.
אנו מזמינים אתכם לחזור ולבקר באתר בכל שבוע על מנת לקרוא את פרשת השבוע הרלוונטית ואת דבר התורה מפי הרב.

  • כותל המערבי

    צו - תשע"ט

    לא אוכלים את החיים! – פרשת צו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
    פרשת 'צו' ממשיכה את העיסוק בקורבנות השונים שהוקרבו בבית המקדש. תוך כדי דיון ארוך ומפורט בהלכות הקורבנות, נכתב האיסור החמור על אכילת דם חיות, בהמות ועופות:

    "וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה; כל נפש אשר תאכל כל דם – ונכרתה הנפש ההיא מעמיה."
    (ויקרא ז, כו-כז)

    בטעמו של איסור אכילת דם דנו הפרשנים וההוגים רבות. למעשה, איסור זה נכתב מספר פעמים בתורה, ככאשר בכמה מן המקומות ניתן לו טעם: "כי נפש הבשר בדם היא" (ויקרא יז, יא); "כי נפש כל בשר דמו בנפשו" (שם שם, יד); "כי הדם הוא הנפש" (דברים יב, כג). הפרשנים שדנו בטעם האיסור לאכול דם, ביקשו לבאר פסוקים אלו ולחשוף את משמעותם.

    קריאה
  • כותל המערבי

    פורים – תשע"ט

    חגיגה עממית ורצון חופשי – פורים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    'מגילת אסתר' אותה קוראים בליל חג הפורים ובבוקרו, מספרת על נס שהתרחש לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה כשהעם היהודי נחלץ ממזימה שטנית: המן, יועצו של המלך אחשוורוש שמלך על האימפריה הפרסית (לדעת מרבית החוקרים, זהו המלך הפרסי המכונה ביוונית 'כסרכסיס'), זעם על אחד ממנהיגי היהודים, מרדכי, בעקבות סירובו של האחרון להשתחוות לפניו. כנקמה במרדכי ובעמו זמם המן "להשמיד, להרוג ולאבד" את את כל היהודים שבאימפריה הפרסית, ביום אחד.

    אולם הצלת היהודים היתה מוכנה עוד קודם עצת המן להשמידם: שנים מספר קודם לכן, נלקחה אסתר, בת אחיו של מרדכי, אל ארמון המלך אחשוורוש והוא בחר בה לשמש כאשתו המלכה. באמצעות תחבולה מסוכנת, הצליחה אסתר לסכל את עצתו של המן, וזו התהפכה על ראשו כשהמלך אחשוורוש ציווה לתלות את המן על העץ שהכין עבור מרדכי. לזכר נס זה, אנו חוגגים את יום הפורים בארבע מצוות: קריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.

    קריאה
  • כותל המערבי

    ויקרא – תשע"ט

    האם יש תחליף למקדש? – פרשת ויקרא
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בשבת זו נתחיל לקרוא את ספר 'ויקרא', הספר שקיבל את הכינוי "תורת כוהנים". כינוי זה מיטיב לבאר את מהותו של הספר העוסק בעיקר בהלכות המקדש, הקורבנות, טומאה וטהרה.

    למעשה, רוב הספר עוסק בתחומים שכבר שנים רבות אינם מעשיים. המקדש חרב כבר אלפיים שנה, מעמד הכהונה כמעט ואינו משמעותי כתוצאה מחורבן המקדש, וגם דיני טומאה וטהרה בחלקם אינם אפשריים. ספר זה מצייר בעינינו תמונה אחרת מזו שאנו מכירים, מציאות שבה העם מאוחד סביב המקדש והקרבת הקורבנות.

    קריאה
  • כותל המערבי

    פקודי – תשע"ט

    עקביות, התמדה, שינוי – פרשת פקודי
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת 'פקודי'. בפרשה זו נחתום את נושא המשכן – המקדש הזמני, ונקרא את תיאור בניית המשכן והצבת הכלים בתוכו. למעשה, ספר שמות נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: הנושא הראשון הוא מצרים, שעיקרו הוא הגלות והעבדות בפרך, עשר המכות ויציאת מצרים; הנושא השני הוא האירועים סביב הר סיני, שבמרכזם האירוע המשמעותי של 'מעמד הר סיני' ושמיעת 'עשרת הדיברות'; והנושא השלישי הוא המשכן – הציווי המפורט על בניית המשכן, יצירת כלי המשכן המורכבים, אריגת בגדי הכהונה, ולבסוף הביצוע המדויק.

    האם קיים קשר בין שלושה נושאים מרכזיים אלו? האם מדובר בתהליך הדרגתי כלשהו המוביל לעבר יעד מוגדר? ננסה לברר זאת באמצעות שימת לב ללשונות המדויקים של התורה המכוונים אותנו להבנה מעמיקה של היעד שעודנו רלוונטי לכל אחד ואחת גם בימינו.

    קריאה
  • כותל המערבי

    ויקהל – תשע"ט

    מי יבנה את המשכן? – פרשת ויקהל
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת 'ויקהל' אנו קוראים את תיאור הביצוע של המגבית עבור בניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל בנדודיהם עד בניית המקדש הקבוע בירושלים. הקריאה לתרום עבור בניית המשכן הופנתה כלפי העם כולו – גברים ונשים כאחד – ואכן ההיענות הייתה מרשימה:

    "ויבואו כל איש אשר נְשָׂאוֹ ליבו, וכל אשר נדבה רוחו אותו, הביאו... ויבואו האנשים על [=עם] הנשים, כל נדיב לב הביאו... וכל איש אשר הניף תנופת זהב... וכל איש אשר נמצא איתו... כל מרים תרומת כסף ונחושת... וכל אשר נמצא איתו עצי שיטים... וכל אישה חכמת לב... וכל הנשים אשר נשא ליבן אותן בחוכמה..."
    (שמות לה, כא-כו)

    קריאה
  • כותל המערבי

    כי תשא – תשע"ט

    למי ניתנת החוכמה? – פרשת כי תשא
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
    בפרשת השבוע 'כי-תשא', מסתיים הדיבור הארוך של א-לוהים עם משה, התגלות שהתרחשה על הר סיני וארכה ארבעים יום, ובמהלכה קיבל משה את ההוראות המפורטות לבניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו עד לבניית המקדש בירושלים - והכלים המוצבים בתוכו. הפירוט הנרחב של ההוראות הגיע עד לשמותיהם של האומנים שהופקדו על הביצוע: בצלאל ואהליאב, ולצידם "חכמי לב" נוספים.

    על אותם אומנים שהצטרפו לבצלאל ואהליאב, נאמר כך:

    "ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה, ועשו את כל אשר ציוויתיך."
    (שמות לא, ו)

    החוכמה שבלבו של האדם היא מתנת א-לוהים, ולפיכך נדרש האדם להשתמש בחוכמה זו למטרות חיוביות – במקרה שלנו: עשיית המשכן.

    קריאה
  • כותל המערבי

    תצווה – תשע"ט

    מתינות מול עצלות – פרשת תצוה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשה זו שאנו קוראים השבוע, פרשת 'תצוה', עוסקת בעיקר בתחום מעניין ומפתיע: עיצוב הביגוד של הכוהנים בבית המקדש. באריכות ובפירוט יורדת התורה לפרטי הפרטים של לבוש הכוהנים, החל ממספרם המדויק של הבגדים אותם צריכים הכוהנים ללבוש בשעת עבודתם בבית המקדש, דרך חומרי הגלם מהם ייעשה כל בגד, ועד הצורה המדויקת שבה צריכים הכוהנים ללבוש את הבגדים.

    פירוט נרחב זה אינו מקרי. במשך אלפי שנים עסקו חכמי ישראל בביאור המשמעות של כל פרט מבגדי הכהונה – מעבר למשמעות הפשוטה של אופן עשיית הבגדים – מתוך אמונה שאין מילה אחת בתורה שנכתבה לחינם או "במקרה". עיסוק זה מלמד אותנו משהו על ערכה הנצחי של התורה ועל המסרים החבויים בה, גם אם אינם גלויים למתבונן במבט ראשון. ננסה גם אנו להתבונן מעט ולהפיק לקחים עבורנו, בני האדם החיים כאלפיים שנה לאחר חורבן בית המקדש וסיום העבודה בו.

    קריאה
  • כותל המערבי

    תרומה – תשע"ט

    שלושה כתרים ועוד אחד – פרשת תרומה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת 'תרומה' אותה נקרא השבוע, עוסקת בתוכנית הקמת ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו – והכלים שבתוכו. תוכנית זו מוצעת בפירוט רב, ובכך היא 'מזמינה' את חכמי המדרש למצוא בה רמזים והדרכות לחיים. באחד המסרים אותם הוציאו חכמי המדרש מפרשת השבוע, נבקש לעסוק.

    בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך ארבעה כלים אלו עוטרו בזֵר זהב – מעין כתר - בחלקם העליון: הארון, המזבח והשולחן. הזֵר נועד לפאר את הכלים ולשוות להם מראה מלכותי. חכמי המדרש התבוננו בשלושה כלים אלו וגילו כי כל אחד מהם מסמל היבט לאומי חשוב של עם ישראל:

    קריאה
  • כותל המערבי

    משפטים – תשע"ט

    מה יש לתורה לומר על עבדות? – פרשת משפטים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע 'משפטים' פותחת בדיני העבד. לכאורה, העבדות נעלמה מעולמנו, ולימוד דיני העבד יכול לקומם את האדם המודרני הרואה בעבדות תופעה פסולה מעיקרה. אך מבט נכון על דיני העבד שבתורה, מלמד כי אדרבה, קו ישר נמתח בין דברי התורה ובין תחושתו של האדם הרואה בעבדות תופעה אנטי מוסרית. ניתן אף לומר כי תחושה זו היא הגשמת מגמתה של התורה בהלכות אלו: צמצום העבדות עד לביטולה.

    מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני התורה כי עשרת הדיברות משתקפים בקובץ המצוות שבפרשת משפטים. כל אחד מן הפרשנים, מבקש למצוא היכן רמוזים הדיברות בפרשת משפטים, וכן בכיוון הנגדי - לאיזה דיבר רומזת כל הלכה שבפרשת משפטים.

    קריאה
  • כותל המערבי

    יתרו – תשע"ט

    בין חכמה לתורה – פרשת יתרו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    חלקה הראשון של פרשת השבוע מרומז בשמה של הפרשה: 'יתרו'. בהרחבה ובפירוט רב אנו קוראים על בואו של יתרו כהן מדין, חותן של משה, אל מחנה ישראל במדבר, ועל כינונה של מערכת משפטית מסועפת שהוקמה על פי העקרונות שהציע יתרו. חתימת הסיפור מצביעה על האופי החד-פעמי של הסיפור: "וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו". למרות שידוע לנו כי בתקופות מאוחרות יותר, חיו צאצאיו של יתרו לצד עם ישראל בארץ ישראל – את יתרו עצמו לא נפגוש עוד. הוא חזר לארצו.

    בשאלה מתי התרחש סיפור זה, נחלקו הפרשנים – מהפרשנות הקדומה ביותר של התנאים ועד ימינו – יש שפירשו שהסיפור נכתב במקומו הכרונולוגי, בין המלחמה עם עמלק הכתובה לפניו ל'מעמד הר סיני' המתואר לאחריו; לעומת יש שטענו כי סיפור זה נכתב שלא במקומו, והוא התרחש מאוחר יותר, לאחר 'מעמד הר סיני'. מובן שפרשנים אלו נדרשו לשאלה: מדוע, אם כן, נכתב הסיפור שלא במקומו? איזה מסר מועבר לנו, הקוראים, באמצעות כתיבת הסיפור במיקום זה?

    קריאה

בת מצווה בכותל

בת מצווה בכותל

חדש! הקרן למורשת הכותל המערבי שמחה להזמין את בנות המצווה ובני משפחותיהן לחגוג בת מצווה בטקס מרגש ומיוחד באווירה הקסומה של הכותל. והכל בחינם. מהרו להרשם והבטיחו לעצמכן חוויה בלתי נשכחת.

מצלמות הכותל

מצלמות הכותל

התחברו בזמן אמת לביקור ותפילה בכותל המערבי וקחו חלק במתרחש ממש עכשיו ברחבת הכותל