מידע כללי

7/06/2017

שגרירת ארה"ב באו"ם בכותל המערבי

שגרירת ארה"ב באו"ם הגב' ניקי היילי וסגנה מר ג'ון לרנר ביקרו ברחבת הכותל המערבי ונשאו תפילה.

השגרירה גב' היילי קיבלה הסבר מרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א ומנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מר מרדכי (סולי) אליאב על המקום וחשיבותו לעם היהודי והביעה התרגשות רבה מהביקור במקום. כשהם מציינים בפניה את ההערכה הרבה של העם היהודי כולו אליה על תמיכתה בעם ישראל.
 
למרות וגודר לה מקום בעזרת הנשים ע"י גורמי הביטחון, היא התעקשה להתפלל יחד עם כל הנשים שהיו באותה שעה בעזרת נשים באומרה אני רוצה להיות כאן כאחד האדם.
 
הקהל קיבל אותה באהדה רבה והיא השיבה להן בחום ואהבה. היא אמרה: "אני נפעמת מאוד מהיחס החם שהציבור בישראל נותן לי. זה לא מגיע לי, אני רק אומרת את האמת. זה מאוד כואב שרק עכשיו אחרי הרבה שנים אומרים בגלוי את האמת".
 
גב' היילי נשאה תפילה ארוכה ליד אבני הכותל כשהיא מציינת את התרגשותה מביקור במקום הקדוש לעם היהודי.
 
רב הכותל המערבי הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א העניק לה ספר של מנהרות הכותל המערבי והיא חתמה בספר המבקרים: 'הלב שלי מלא, והחיים שלי ישתנו בעקבות הביקור. זאת הייתה ברכה לחוות מקום קדוש עם אנשים רוחניים מלאי אהבה, שאלוקים יברך את כל מי שבא לכאן'.
 
 
הכתבת סיון רהב מאיר כתבה על ביקור השגרירה:
"כאחד האדם. השטח המאובטח והמגודר כבר הוכן מראש עבור שגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי, שהגיעה אתמול לביקור בכותל. אבל היילי, באחד מרגעי השיא של ביקור התמיכה שלה בישראל, ביקשה לצאת משם, ולהתפלל יחד עם שאר המתפללות שבעזרת הנשים. "אני רוצה להיות כאן כאחד האדם", אמרה, ונטמעה ברחבה. הנה קטע יפה שכתב על כך העיתונאי איציק וולף:"אמריקנית בכירה אחת הוכיחה שהיא מבינה יותר מהרבה יהודים מה העיקרון המהותי שעומד מאחורי תפילה במניין. אני זוכר את ימי האימון המתקדם שלי בחטיבת גבעתי בשנות ה-90. שבת בבוקר. המחלקה מתארגנת לקריאת התורה והגבאי ניגש אל ירון, אחד הקצינים בפלוגה, ושואל אותו לשמו ולשם אביו כדי להעלות אותו לתורה. באותם שלבים של הכשרה אין כמעט מצב ליצירת שיחה עם קצינים. בטח שלא קריאה להם בשם הפרטי. דיסטנס. אותו ירון אמר את שמו ואת שם אביו ועלה לתורה. הפער הגדול שבין הלגיטימיות של הפנייה אליו בתוך אוהל בית הכנסת בשמו הפרטי, לבין המרחק הרב שהיה בינו לביננו מחוץ לאותו אוהל, גרם לי להבין: כאשר אנחנו ניגשים לתפילה אנחנו אמורים לגשת בלי כל התארים, ההישגים, המחמאות שקיבלנו, החנופות שסחטנו. כל אחד אמור להיות בסך הכל עוד אחד שמשלים מניין. בעל משקל זהה לחלוטין למי שמזלו, עמדתו הכלכלית, מיקומו החברתי או הפוליטי שונה בתכלית. הסירוב של ניקי היילי להתפלל במתחם סטרילי שהוכן עבורה, וההתעקשות שלה להתפלל דווקא בין כל המתפללות שהיו באותה עת ברחבת הכותל, עשוי להעיד על הבנה עמוקה של המקום של המתפלל בפני האלוקים. לא כבעל ההישגים (שגרירת ארה"ב באו"ם, המושלת הראשונה של דרום קרוליינה, המושלת השנייה ממוצא הודי) אלא כאדם. הנני העני ממעש"."