לוח ארועים

לוח ארועים

14/02/2019

הכותל המערבי - מתינות מול עצלות – פרשת תצוה

הכותל המערבי - מתינות מול עצלות – פרשת תצוה

בס"ד תצוה – תשע"ט פרשה זו שאנו קוראים השבוע, פרשת 'תצוה', עוסקת בעיקר בתחום מעניין ומפתיע: עיצוב הביגוד של הכוהנים בבית המקדש. באריכות ובפירוט יורדת התורה לפרטי הפרטים של לבוש הכוהנים, החל ממספרם המדויק של הבגדים אותם צריכים הכוהנים ללבוש בשעת עבודתם בבית המקדש, דרך חומרי הגלם מהם ייעשה כל בגד, ועד הצורה המדויקת שבה צריכים הכוהנים ללבוש את הבגדים. פירוט נרחב זה אינו מקרי. במשך אלפי שנים עסקו חכמי ישראל בביאור המשמעות של כל פרט מבגדי הכהונה – מעבר למשמעות הפשוטה של אופן עשיית הבגדים – מתוך אמונה שאין מילה אחת בתורה שנכתבה לחינם או "במקרה". עיסוק זה מלמד אותנו משהו על ערכה הנצחי של התורה ועל המסרים החבויים בה, גם אם אינם גלויים למתבונן במבט ראשון. ננסה גם אנו להתבונן מעט ולהפיק לקחים עבורנו, בני האדם החיים כאלפיים שנה לאחר חורבן בית המקדש וסיום העבודה בו. אחד מבגדי הכוהן הגדול הוא 'המעיל'. כך הוא מתואר בתורה: "ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת. והיה פי ראשו בתוכו, שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג, כפי תחרא יהיה לו, לא יקרע." (שמות כח, לא-לב) ניתן להבחין בדאגת התורה לשלמות המעיל, בהוראה הייחודית לעשות לפתחו העליון שפה כפולה על מנת שלא יקרע בעת לבישתו. מדוע זה כל כך חשוב? האם חסר צמר לתפור מעיל חדש במקרה שהמעיל הישן נקרע? התשובה לכך טמונה בדברי ספר 'החינוך', ספר ששם לעצמו מטרה לבאר את כל מצוות התורה ולהעניק להם טעמים מובנים (התחבר בספרד במאה ה-13, שם המחבר לא ידוע). כך כותב ספר 'החינוך' בטעמה של מצוה זו: "כדי שילבשהו הלובשו... בנחת ובדרך כבוד, שיירא מלקורעו ומלהשחית בו דבר." ('החינוך' לפרשתנו) לבישת המעיל מסמלת את כניסתו של האדם לתחומי עבודת הא-ל. כניסה זו מלווה לעיתים בסערת רגשות, בהתלהבות פורצת גבולות, בהתרגשות ללא מעצורים. דווקא כאן מזכירה לנו התורה שעלינו לפעול "בנחת ובדרך כבוד", במתינות, מתוך התבוננות ורוגע. כאשר האדם מאבד את הרוגע והשלווה, הוא עלול, חלילה, ליצור קרע בשאיפותיו הטובות. אדם שאינו פועל מתוך מתינות וכבוד, עלול לפגוע הן במטרה אליה הוא חותר והן בערכים אחרים. אבחנה פסיכולוגית מרתקת אנו מוצאים בדבריו של רבי יונה מגירונדי (ראש ישיבה בברצלונה, המאה ה-13). בפירושו על ספר 'משלי' הוא מצביע על דמיון בין שתי תכונות, שעל פניהן נראות שונות ואף מנוגדות זו מזו: עצלות ופזיזות. אנו רגילים לחשוב שהפזיזות אינה עומדת בשורה אחת לצד העצלות, אך רבי יונה טוען שקיים ביניהן דמיון רב. יש עצלות, הוא טוען, שמתבטאת בחוסר מעש: אדם מתעצל לעשות מעשה המוטל עליו; ישנה עצלות אחרת, עצלות המחשבה: אדם מתעצל מלחשוב, להתבונן ולשקול במתינות את המעשה הנכון. אדם יכול לעשות פעולות נמרצות, אך ביסודן עומדת עצלות המחשבה. הדרישה לשקול כל מעשה ולפעול במתינות, איננה קריאה לאדישות. להיפך, זוהי קריאה להתגבר על העצלות הקוראת לאדם לסמוך על ההרגלים ועל הרגש הזמני. זוהי קריאה להתייחסות מכבדת, מעמיקה, הנותנת משקל רב למעשה הנכון ולזה שאיננו נכון. זוהי מתינות שבזכותה אנו עושים מעשים מדויקים, מכוונים ואיכותיים.

07/02/2019

הכותל המערבי - שלושה כתרים ועוד אחד – פרשת תרומה

הכותל המערבי - שלושה כתרים ועוד אחד – פרשת תרומה

בס"ד תרומה – תשע"ט פרשת 'תרומה' אותה נקרא השבוע, עוסקת בתוכנית הקמת ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו – והכלים שבתוכו. תוכנית זו מוצעת בפירוט רב, ובכך היא 'מזמינה' את חכמי המדרש למצוא בה רמזים והדרכות לחיים. באחד המסרים אותם הוציאו חכמי המדרש מפרשת השבוע, נבקש לעסוק. בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך ארבעה כלים אלו עוטרו בזֵר זהב – מעין כתר - בחלקם העליון: הארון, המזבח והשולחן. הזֵר נועד לפאר את הכלים ולשוות להם מראה מלכותי. חכמי המדרש התבוננו בשלושה כלים אלו וגילו כי כל אחד מהם מסמל היבט לאומי חשוב של עם ישראל: "שלושה כתרים הם: כתר מלכות, כתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות - זה השולחן; כתר כהונה - זה המזבח; כתר תורה - זה הארון." (שמות רבה פרשה לד) השולחן מסמל את השפע והעושר, ולכן הזֵר שעליו נחשב 'כתר מלכות'; המזבח מסמל את עבודת המקדש, ומסיבה זו הזֵר שעליו מתאים להיות 'כתר כהונה'; ואילו הזֵר שעל הארון המכיל בתוכו את לוחות הברית - את התורה - הינו 'כתר תורה'. מדרש אחר מלמד אותנו כי קיים הבדל מהותי בין שני הכתרים הראשונים ובין הכתר השלישי. הכתרים הראשונים – מלכות וכהונה – מיועדים לשבט מסוים בעם ישראל. לא כל אדם יכול להיות מלך, ולא כל החפץ בכך יכול להיות כוהן במקדש. לעומת זאת, הכתר השלישי, כתר תורה, איננו מיועד לקבוצה או שבט מסוים: "שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה - זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות - זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה - הרי הוא מונח לדורות, וכל מי שזוכה לתורה כאילו זכה לשלושתם." (קהלת רבה פרשה ז) שני דברים למדנו במדרש זה. האחד, שכתר תורה מיועד לכל אדם ולכל דור. ביהדות אין אליטה אינטלקטואלית. להיפך. כל אדם מוזמן להיכנס לבית המדרש וללמוד תורה, לחוות דעה וליטול חלק בדיון בן אלפי השנים. הדבר השני שלמדנו, הוא שכתר תורה הוא הכתר החשוב, ומי שזכה בו, כאילו זכה גם בכהונה וגם במלכות. שני היבטים חשובים אלו משתקפים בסיפור על העימות בין שמעיה ואבטליון ובין הכוהן הגדול בירושלים. שמעיה ואבטליון היו גדולי החכמים בירושלים במאה ה-1 לפני הספירה. שני חכמים אלו לא באו ממשפחות מיוחסות, אלא ממשפחות של גויים שהתגיירו. רקע זה יסייע לנו להבין את הסיפור שאנו קוראים בתלמוד הבבלי: "מעשה בכוהן גדול אחד שיצא מבית המקדש בסיומו של יום כיפור, והיה הקהל הולך אחריו. כאשר ראו המלווים את שמעיה ואבטליון, עזבו את הכוהן הגדול והלכו אחר שמעיה ואבטליון. לאחר מכן באו שמעיה ואבטליון להיפרד מן הכוהן הגדול, אמר להם: 'יילכו בני הגויים לשלום'. השיבו לו: 'יילכו בני הגויים לשלום, שעושים מעשי אהרון; ולא יילך בן אהרון לשלום, שאיננו עושה מעשי אהרון." (ע"פ תלמוד בבלי מסכת יומא דף ע"א) עימות זה שבין חכמי התורה שבאו מהשכבות הנמוכות של החברה ובין הכוהן הגדול המיוחס – משקף את הפער שבין כתר כהונה וכתר תורה. בתורה – כל אדם יכול לזכות, ובלבד שישקיע וילמד. ואילו בכהונה – אדם זוכה בירושה מאבותיו, אך ייתכן שהוא עצמו איננו ראוי לכך. להשלמת התמונה, מוסיפה המשנה כתר נוסף: שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות - וכתר שם טוב עולה על גביהם." (משנה אבות ד, יג) בין אם אדם יורש מאבותיו כהונה או מלכות, ובין אם אדם משקיע בלימוד התורה – לכולם יש יעד משותף שאליו ראוי לחתור: 'כתר שם טוב' - אדם שעושה מעשים טובים, הסביבה נהנית ממנו ומעריכה אותו, ושמו הטוב הולך לפניו. רב הכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ

31/01/2019

הבן, פרמדיק שמתנדב באמבולנס המשאלות, זכה היום להגשים את משאלת אביו החולה

הבן, פרמדיק שמתנדב באמבולנס המשאלות, זכה היום להגשים את משאלת אביו החולה

ולהביאו אל הכותל המערבי, לאחר נסיעה ארוכה מהצפון והתרגשות גדולה הגיעה המשפחה אל הכותל המערבי לביקור עוצמתי ומרגש שלא השאיר אף עין יבשה

לוח ארועים

אתרי הכותל

במתחם הכותל המערבי מספר אתרי תיירות ייחודים, אשר מעניקים מבט מיוחד על תולדותיה של ירושלים ועל ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו.
הצטרפו לרבבות שכבר ביקרו באתרי הכותל ותיהנו מחוויה מעצימה שלא תישכח במהרה.

לכל אתרי הכותל