<< דפדפו בגיליונות >>
יום ירושלים התשסו


שירי געגועים לאין ספור נכתבו לירושלים במשך אלפי שנות הגלות, והם נושאים בכנפיהם את הכיסופים והכמיהה שלא פסקה מלפעום בלבבות יהודים ברחבי העולם; אך דומה שלא היה עוד שיר שאיחד סביבו לבבות בעולם כולו כשירה של נעמי שמר ז"ל "ירושלים של זהב", שנכתב באפריל 1967, שבועות ספורים לפני המלחמה.
שחרורה של ירושלים, ותמונת הלוחמים השרים, נרגשים, ברחבת הכותל המערבי, הפכו את השיר לשיר אהבתו של העם היהודי כולו לירושלים.
בעקבות השיר נכתבו עוד שני שירים, שמעניקים פרשנויות נוספות למילותיה של נעמי שמר. השיר "ירושלים של ברזל" הוקרא לראשונה ע"י הצנחן (לימים הזמר) מאיר אריאל, בכנס לוחמים של חטיבת הצנחנים משחררי ירושלים שנערך מספר שבועות לאחר המלחמה. השיר מבטא את המחיר היקר ששילמה האומה על מנת להגשים את חלום ירושלים המאוחדת.
השיר "ירושלים של קודש" נכתב ע"י הרב צבי נריה זצ"ל, לקראת יום ירושלים הראשון במאי 1968. בשיר מעניק הרב נקודת השקפה רוחנית לשחרור ירושלים, ומצביע על הכמיהה הדתית למרכזיותה של ירושלים, כשבית מקדש בתוכה.
כותבי השירים הכירו זה את שירו של זה, ושוחחו איתם בין השורות.


ירושלים של זהב

אויר הרים צלול כיין
וריח ארנים
נשא ברוח הערביים
עם קול פעמונים

ובתרדמת אילן ואבן
שבויה החלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובלבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחשת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור

איכה יבשו בורות המים
ככר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה

ובמערות אשר בסלע
מיללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו

ירושלים של זהב ושל נחשת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור


אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטנתי מצעיר בניך
ומאחרון המשוררים
כי שמך צורב את השפתים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב...

ירושלים של זהב ושל נחשת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור

חזרנו אל בורות המים
לשוק ולככר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה

ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו

ירושלים של זהב ושל נחשת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור.

(נעמי שמר)

 

 

 

 

 

ירושלים של ברזל

במחשכייך ירושלים
מצאנו לב אוהב
עת באנו להרחיב גבולייך
ולמגר אויב

מכל מרגמותיו רוינו
ושחר קם פתאם
הוא רק עלה, עוד לא הלבין הוא
וכבר היה אדום

ירושלים של ברזל ושל עופרת
ושל שחור
הלא לחומותייך קראנו דרור

הגדוד רגום פרץ קדימה
דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא
בקהל השכולות

נושך שפתיו ולא בלי יגע
הוסיף הגדוד ללחום
עד שהוחלף סוף סוף הדגל
מעל בית הנכות

ירושלים של ברזל ושל עופרת
ושל שחור
הלא לחומותייך קראנו דרור
נפוצו כל גדודי המלך
צלף – נדם צריחו
עכשיו אפשר אל ים המלח
בדרך יריחו

עכשיו אפשר אל הר הבית
וכותל מערב
הנה הנך באור ערביים
כמעט כולך זהב

ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום
לעד בין חומותייך ישכון שלום.

(מאיר אריאל – חטיבת הצנחנים)

 

ירושלים של קודש

עתה באנו שוב אליך
חוברנו לך יחדיו
בעוז העפלנו מגדליך
 - בסערת הקרב

דם נעורים צלול מיין
זרם בפרוץ כל קיר
יתום ושכול ודמעות עין
 - למענך העיר

צונחי צה"ל – טובי בניך
האדירו שם בגיבורים
הפכו ישועה חומותיך
 - תהילה בשערים

ירושלים של קודש, תקוות דור ודור
שמך לנו תמיד – שיר מזמור

ומאחר כתלנו יושב תהילות
מעולם משם לא זז
שוב מאזין, קושב תפילות
 - כבמקדש מאז

ולב הכותל לעגומים
לכל אובד נידח,
שפע עוז וניחומים
 - כמעיין יפך

ירושלים של קודש, תקוות דור ודור
שמך לנו תמיד – שיר מזמור

ומול דביר לברית ואות
עם תפילין עוטר

ולעומתו מטוטפות
קול מבשר ואומר:

עוד יקום לתלפיות
בית תפילה לכל העמים
כבשנים קדמוניות
"מקדש כמו רמים"

וישראל אשר נחית
עם הסגולה,
יעלה יבוא עם זו קנית
לקראת הגאולה

ירושלים של קודש, תקוות דור ודור
שמך לנו תמיד – שיר מזמור


(הרב משה צבי נריה)


"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" כתב המשורר נתן יונתן. לרגל יום ירושלים השלושים ותשע אנו מאחלים כי נזכה כולנו להגיע עדי ירושלים שלנו.

 



 
לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי: