פרשת שבוע

  • פרשת בחוקותי - תשע"ו

    פרשת בחוקותי - תשע"ו

    מקור התקווה
     
    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע, 'בחוקותי', פותחת בהתניה: "אם בחוקותי תלכו" יהיה לכם טוב - תזכו לרווחה כלכלית, הביטחון האישי והלאומי יגבר והרוגע ישרור, ואם לא – אז המצב יהיה בכי רע.
    מפתיע לעמוד בשנת 2016 ולהביט במבט רטרו-ספקטיבי על ההיסטוריה הלאומית שלנו, ולראות כיצד התקיימו כל התהליכים המפורטים בפרשת השבוע. היה לנו טוב והיה לנו רע; חיינו הלאומיים התנהלו בארץ ישראל ואחר כך הפכו לגלות ממושכת, גלות שברובה התאפיינה במצבי מצוקה של היחיד ושל העם.
     

    קריאה
  • פרשת בהר - תשע"ו

    פרשת בהר - תשע"ו

    פעם ביובל: חברה מתאפסת
     
    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    אחת המצוות אותן אנו קוראים בפרשת השבוע, פרשת 'בהר', היא מצוות היובל. מצווה דומה ומוכרת יותר היא מצוות השמיטה: בכל שנה שביעית על החקלאי הישראלי להימנע מעבודת השדה ולהפקיר את יבוליו. מצוות היובל היא מצווה נדירה יותר. אותה לא מקיימים בכל שנה שביעית, אלא פעם בחמישים שנה, מלבד השבתת העבודה החקלאית בכל שנה שביעית, בשנת החמישים נוספת שנה של שביתה. אך לא רק שביתה:
    "וקידשתם את שנת החמישים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחוזתו, ואיש אל משפחתו תשובו... והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ." (ויקרא כה, י-כג)

    קריאה
  • פרשת אמור - תשע"ו

    פרשת אמור - תשע"ו

    מי אוהב את החיים?
     
    בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות לכוהנים: נאסר עליהם להתקרב לגופת אדם מת, קירבה המוגדרת בתורה כ'טומאה'. איסור זה תקף לכל מת, מלבד רשימה מצומצמת של שבעה קרובים: אב, אם, אח, אחות, אשה, בן ובת, שלהם מותר לכוהנים להיטמא. אדם נוסף שמותר לכוהנים להתקרב לגופתו הוא מת שאין מי שיטפל בקבורתו. במקרה כזה המוגדר בהלכה "מת מצווה" הכוהנים חייבים לטפל בגופה ולקבור אותה.
    טעמו של איסור הטומאה למתים נכתב בתורה, אך הוא דורש העמקה ועיון:
    "קדושים יהיו לאלוהיהם, ולא יחללו שם אלוהיהם, כי את אישי ה' לחם אלוהיהם הם מקריבים, והיו קודש."(ויקרא כא, ו)

    קריאה
  • פרשת קדושים - תשע"ו

    פרשת קדושים - תשע"ו

    פרשת קדושים - תשע"ו

    שלוש מתנות לשלושה עניים – פרשת קדושים
    הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    בפרשת השבוע 'קדושים' אנו קוראים מצוות רבות, חלקן מסווגות בקטגוריית "בין אדם למקום", כלומר, מצוות שאינן מופנות כלפי הזולת אלא עניינן הוא בין האדם ואלוהיו, וחלקן מסווגות בקטגוריית "בין אדם לחברו", כלומר, מצוות שעניינן הוא חברתי-מוסרי. חשוב לציין, שהתורה אינה מסווגת את המצוות לשתי קטגוריות אלו, אלא להיפך, מערבת את המצוות השונות ואינה מבדילה ביניהן. זאת כדי שנפנים ונדע שאין הבדל בין סוגי המצוות, וכשם שהמצוות המוסריות מתקנות את האדם ואת החברה האנושית, כך גם המצוות ה"פולחניות". ומצד שני, המצוות המוסריות אינן "דתיות" פחות מהמצוות ה"פולחניות". בקיצור, התורה רואה את שתי הקטגוריות הללו כשוות במעמדן ובחשיבותן.

    קריאה
  • אחרי מות - תשע"ו

    אחרי מות - תשע"ו

    אחרי מות - תשע"ו
    על חבל דק בין ערכים מתנגשים – פרשת אחרי מות
    הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא נושא הדם. דמו של כל יצור, כך אנו לומדים, אסור באכילה. שוב ושוב חוזרת התורה ומדגישה את איסור אכילת הדם, ומציבה אותו ברשימת האיסורים החמורים ביותר שעונשם הוא "כרת", ובניסוח אחר: אכילת דם היא מעשה המנוגד באופן עקרוני למהות היהדות. כך אנו קוראים בתורה:
    "ואיש איש מבית ישראל ומן הַגֵר הַגָר בתוכם אשר יאכל כל דם – ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם והכרתי אותה מקרב עמה, כי נפש הבשר בדם היא... על כן אמרתי לבני ישראל: כל נפש מכם לא תאכל דם, והַגֵר הַגָר בתוככם לא יאכל דם."
    (ויקרא יז, י-יב)

    קריאה
  • שביעי של פסח תשע"ו

    שביעי של פסח תשע"ו

    שביעי של פסח-תשע"ו
    מהי חירות?

    הרב שמואל רבינוביץ-רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    היום האחרון משבעת ימי חג הפסח מכונה בשם הפשוט והקליט: 'שביעי של פסח'. המיוחד ביום זה הוא קביעתו לחג העומד בפני עצמו. בשונה מחמשת הימים שלפניו שהם 'חול-המועד' - כמין תערובת של קודש וחול, עומד 'שביעי של פסח' לעצמו כ'יום-טוב' האסור בעשיית מלאכה בדומה ליומו הראשון של חג הפסח (השנה, 'שביעי של פסח' מתחיל ביום חמישי בערב ומסתיים למחרת עם כניסת השבת). ביום זה נשמע בבית הכנסת את 'שירת הים' – השירה אותה שר עם ישראל בניצוחו של משה רבינו לאחר הנס הגדול: קריעת ים סוף. שהתרחש ביום זה, שבעה ימים לאחר שחרורו של עם ישראל ממצרים וצאתו לחירות.

    קריאה
  • מאמר לחג הפסח תשע"ו

    מאמר לחג הפסח תשע"ו

    פסח – תשע"ו
    ליל הגאולה והתקווה – ליל הסדר

    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    "ליל הסדר" החל השנה בערב שבת, הוא הערב החגיגי ביותר בשנה, בו על פי המסורת העתיקה – מזה למעלה משלושת אלפי שנים – מתכנסת המשפחה היהודית, לחגוג את 'יציאת מצרים' ומקיימת את המצוות המיוחדות לערב זה: אכילת מצה, אכילת מרור, שתיית ארבע כוסות יין וסיפור יציאת מצרים.

    קריאה
  • שבת הגדול תשע"ו

    שבת הגדול תשע"ו

    שבת הגדול –תשע"ו
    שבת של חירות וחג הגאולה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    שבת זו, הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".
    מקורו של כינוי עתיק זה, הנזכר בספרות ההלכה כבר למעלה מאלף שנים, אינו ידוע והועלו השערות שונות לגביו. על פי כל ההשערות השונות, העיקרון העומד מאחורי כינוי זה הוא הרצון לשייך ולחבר את השבת לחג הפסח. ואכן, מנהגים שונים הנהוגים בקהילות ישראל מלמדים על כך, לדוגמא, המנהג לקרוא בשבת זו את "הגדה של פסח" כהכנה לקראת ליל הסדר, או המנהג הנפוץ שעל פיו רב הקהילה נושא נאום מיוחד העוסק בהלכות החג ומשמעויותיו הרבות.

    קריאה
  • פרשת תזריע תשע"ו

    פרשת תזריע תשע"ו


    "תזריע"-החודש

    יהודי בהווה, בעבר ובעתיד


    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים


    אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'. מדובר בקטע קצר מספר 'שמות', קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן.
    קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת.
    כך אנו קוראים בתורה:
    "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
    (שמות יב, ב)

    קריאה
  • פרשת שמיני תשע"ו

    פרשת שמיני תשע"ו

    בס"ד

    כשרות ואהבה
    הרב שמואל רבינוביץ –רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    פרשת 'שמיני' אותה אנו קוראים השבוע, מתארת בתחילתה את חנוכת המשכן – המקדש הזמני - במדבר. לאחר מבצע איסוף התרומות הנרחב ומלאכת היצירה והבניין המורכבות, הגיעה לחנוך אותו. כהמשך לכך אנו קוראים על כמה הלכות שנלמדו ביום הקמת המשכן. לאחר מכן עוברת התורה לעסוק בנושא אחר, נושא שאינו שייך, לכאורה, למשכן והקמתו: כשרות המזון. בפירוט רב אנו קוראים על הבהמות, החיות, העופות, הדגים והשרצים האסורים באכילה ועל אלו המותרים באכילה.
    אם אין קשר בין כשרות המזון ובין המקדש, עלינו לתמוה מדוע נכתבו הלכות אלו בספר ויקרא שהוא "תורת כוהנים"?
    נעיין בקצרה ברעיון הכתוב בתורה שממנו נובעות הלכות כשרות המזון. כך מסכמת התורה הלכות אלו:
    "כי אני ה' אלוהיכם, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, ולא תטמאו את נפשותיכם... כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים, והייתם קדושים."
    (ויקרא יא, מד-מה)

    קריאה

תרומה לכותל המערבי

תרומה לכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם