פרשת שבוע

  • שביעי של פסח תשע"ו

    שביעי של פסח תשע"ו

    שביעי של פסח-תשע"ו
    מהי חירות?

    הרב שמואל רבינוביץ-רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    היום האחרון משבעת ימי חג הפסח מכונה בשם הפשוט והקליט: 'שביעי של פסח'. המיוחד ביום זה הוא קביעתו לחג העומד בפני עצמו. בשונה מחמשת הימים שלפניו שהם 'חול-המועד' - כמין תערובת של קודש וחול, עומד 'שביעי של פסח' לעצמו כ'יום-טוב' האסור בעשיית מלאכה בדומה ליומו הראשון של חג הפסח (השנה, 'שביעי של פסח' מתחיל ביום חמישי בערב ומסתיים למחרת עם כניסת השבת). ביום זה נשמע בבית הכנסת את 'שירת הים' – השירה אותה שר עם ישראל בניצוחו של משה רבינו לאחר הנס הגדול: קריעת ים סוף. שהתרחש ביום זה, שבעה ימים לאחר שחרורו של עם ישראל ממצרים וצאתו לחירות.

    קריאה
  • מאמר לחג הפסח תשע"ו

    מאמר לחג הפסח תשע"ו

    פסח – תשע"ו
    ליל הגאולה והתקווה – ליל הסדר

    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    "ליל הסדר" החל השנה בערב שבת, הוא הערב החגיגי ביותר בשנה, בו על פי המסורת העתיקה – מזה למעלה משלושת אלפי שנים – מתכנסת המשפחה היהודית, לחגוג את 'יציאת מצרים' ומקיימת את המצוות המיוחדות לערב זה: אכילת מצה, אכילת מרור, שתיית ארבע כוסות יין וסיפור יציאת מצרים.

    קריאה
  • שבת הגדול תשע"ו

    שבת הגדול תשע"ו

    שבת הגדול –תשע"ו
    שבת של חירות וחג הגאולה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    שבת זו, הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".
    מקורו של כינוי עתיק זה, הנזכר בספרות ההלכה כבר למעלה מאלף שנים, אינו ידוע והועלו השערות שונות לגביו. על פי כל ההשערות השונות, העיקרון העומד מאחורי כינוי זה הוא הרצון לשייך ולחבר את השבת לחג הפסח. ואכן, מנהגים שונים הנהוגים בקהילות ישראל מלמדים על כך, לדוגמא, המנהג לקרוא בשבת זו את "הגדה של פסח" כהכנה לקראת ליל הסדר, או המנהג הנפוץ שעל פיו רב הקהילה נושא נאום מיוחד העוסק בהלכות החג ומשמעויותיו הרבות.

    קריאה
  • פרשת תזריע תשע"ו

    פרשת תזריע תשע"ו


    "תזריע"-החודש

    יהודי בהווה, בעבר ובעתיד


    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים


    אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'. מדובר בקטע קצר מספר 'שמות', קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן.
    קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת.
    כך אנו קוראים בתורה:
    "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
    (שמות יב, ב)

    קריאה
  • פרשת שמיני תשע"ו

    פרשת שמיני תשע"ו

    בס"ד

    כשרות ואהבה
    הרב שמואל רבינוביץ –רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    פרשת 'שמיני' אותה אנו קוראים השבוע, מתארת בתחילתה את חנוכת המשכן – המקדש הזמני - במדבר. לאחר מבצע איסוף התרומות הנרחב ומלאכת היצירה והבניין המורכבות, הגיעה לחנוך אותו. כהמשך לכך אנו קוראים על כמה הלכות שנלמדו ביום הקמת המשכן. לאחר מכן עוברת התורה לעסוק בנושא אחר, נושא שאינו שייך, לכאורה, למשכן והקמתו: כשרות המזון. בפירוט רב אנו קוראים על הבהמות, החיות, העופות, הדגים והשרצים האסורים באכילה ועל אלו המותרים באכילה.
    אם אין קשר בין כשרות המזון ובין המקדש, עלינו לתמוה מדוע נכתבו הלכות אלו בספר ויקרא שהוא "תורת כוהנים"?
    נעיין בקצרה ברעיון הכתוב בתורה שממנו נובעות הלכות כשרות המזון. כך מסכמת התורה הלכות אלו:
    "כי אני ה' אלוהיכם, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, ולא תטמאו את נפשותיכם... כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים, והייתם קדושים."
    (ויקרא יא, מד-מה)

    קריאה
  • פרשת צו תשע"ו

    פרשת צו תשע"ו

    שגרה מבורכת – פרשת צו


    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך ספר 'ויקרא', כך אנו תוהים באיזו מידה הנושאים המדוברים בספר זה רלוונטיים לחייו של האדם החי במאה ה-21.
    תהייה זו קיימת, לפעמים בעוצמה רבה, כאשר מבינים את ענייני המקדש והקרבנות כענין ספציפי שאיננו מעשי כאלפיים שנים. אך האמת היא שענייני המקדש והקרבנות מייצגים את התחום הרוחני בחיי האדם. שהרי בזמן שהמקדש קיים, העבודה בו והקרבת הקרבנות היו הפסגה של העבודה הרוחנית של האדם, ואם כן, גם כיום אנו יכולים לעיין בתורה ולהפיק ממנה לקחים לחייו של כל אדם בכל דור.

    קריאה

תרומה לכותל המערבי

תרומה לכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם