פרשת שבוע

  • פרשת קרח – תשע"ו

    פרשת קרח – תשע"ו

    קרח - אביר הדמוקרטיה?

    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל והמקומות הקדושים
     
    אחת התופעות המרתקות בתנ"ך היא שלעיתים הוא מנחה אותנו להזדהות בקריאה ראשונה דווקא עם האנטי-גיבור. הסיפור שלנו הוא מקרה כזה.
    בפרשתנו מבחין קרח בתופעה חשודה – משה רבינו הצליח איכשהו למנות את אחיו לכהן גדול, אחייניו וצאצאיהם יהיו הכוהנים היחידים עד סוף כל הדורות; בני שבטו יהיו הלויים; בן דודו יהיה נשיא הלויים. בימינו כמובן היינו מכנים זאת נפוטיזם. ואכן קורח מזדעק בשם תקינות השלטון ופותח במרד נגד משה.

    קריאה
  • פרשת שלח – תשע"ו

    פרשת שלח – תשע"ו

    ביקורת עצמית או תבוסתנות – פרשת שלח
     
    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת השבוע, 'שלח', מסופר אחד הסיפורים החשובים שעיצבו את תקופת המדבר, אותן ארבעים שנים של מסע מתמשך: עם ישראל עמד להיכנס בשערי הארץ המובטחת. כהיערכות לכך, נבחרו נציגים מכל שבט, והללו נשלחו כמרגלים לתור את הארץ ולעמוד על טיבה. כאשר חזרו המרגלים, עשרה מתוכם הביאו עמם חוות דעת שלילית לחלוטין. לעומתם, כָּלֵב ויהושע אמרו: טובה הארץ מאד, מאד!

    קריאה
  • פרשת בהעלותך תשע"ו

    פרשת בהעלותך תשע"ו

    תלות למטרות חירות

    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    בפרשת 'בהעלותך' אנו קוראים את תיאור המסע הארוך לארץ ישראל, מסע מדברי שאורכו ארבעים שנה. על פי מה החליט העם הנודד לעצור לחנייה? מה גרם לו לארוז חפצים ולהתקדם? ומי בחר את מסלול המסע?
    התורה מספרת שעל המשכן – המקדש הזמני – שכן ענן שניווט והדריך את העם בדרכו:
    "ולפי העלות הענן מעל האוהל, ואחרי כן יסעו בני ישראל; ובמקום אשר ישכון שם הענן – שם יחנו בני ישראל. על פי ה' יסעו בני ישראל, ועל פי ה' יחנו... ובהאריך הענן ימים רבים... ויש אשר יהיה הענן ימים מספר... ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר... או יומיים, או חודש, או ימים... על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו."
    (במדבר ט, יז-כג)

    קריאה
  • חג שבועות תשע"ו

    חג שבועות תשע"ו

    חג ללא תאריך – חג השבועות

    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    מבין מועדי ישראל הכתובים בתורה, ישנו רק חג אחד שאין לו תאריך. פסח, סוכות, שמיני עצרת, ראש השנה ויום הכיפורים – זכו לתאריך קבוע. אך חג השבועות, אותו אנו חוגגים במוצאי השבת הקרובה, לא זכה לתאריך קבוע בתורה. אמנם, אין הכוונה שאנו יכולים לחגוג אותו בכל תאריך מזדמן. למרות שאין לו תאריך, הוא נחגג בזמן קבוע – חמישים יום לאחר חג הפסח – ו' בסיון.
    מהי משמעותו של פרט חריג זה שאין לו בפועל כל השלכה רלוונטית לקיומו המעשי של החג? ואולי ניתן לשאול מהכיוון ההפוך: אם אכן יש לחג השבועות תאריך קבוע, מדוע התורה אינה נוקבת בתאריך אלא מותירה לנו לחשב בעצמנו את התאריך בו חל החג?

    קריאה
  • פרשת במדבר - תשע"ו

    פרשת במדבר - תשע"ו

    מה יש במדבר?

    סיימנו את ספר 'ויקרא' , הספר השלישי שבחמשת חומשי תורה, הכולל בתוכו את הלכות המקדש והכהונה, ועתה אנו ניגשים לספר 'במדבר' – הספר המתאר את ארבעים השנים בהן נדדו בני ישראל במדבר, בדרכם ממצרים לארץ המובטחת, ארץ כנען, שתיקרא בעתיד "ארץ ישראל".
    על פי המתואר בספר במדבר, העם לא היה אמור לנדוד במדבר ארבעים שנה. בשנה אחת הוא היה אמור לעשות דרך לא-ארוכה זו, ולהיכנס לארץ ישראל. אך העם לא היה מוכן לכך. טענות, רטינות ותלונות, חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך, גרמו לכך שהעם סירב להיכנס לארץ. זהו הסיפור הידוע בכינויו "חטא המרגלים". בעקבות כך נדרש העם לעבור תהליך ארוך של ארבעים שנה, שבמהלכן מתו כל האנשים הבוגרים שזכרו את שנות השעבוד במצרים. הדור הנכנס לארץ היה צריך להיות דור חדש, דור שלא סבל ממשקעי העבדות, דור עם אומץ ועם חזון.

    קריאה
  • פרשת בחוקותי - תשע"ו

    פרשת בחוקותי - תשע"ו

    מקור התקווה
     
    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת השבוע, 'בחוקותי', פותחת בהתניה: "אם בחוקותי תלכו" יהיה לכם טוב - תזכו לרווחה כלכלית, הביטחון האישי והלאומי יגבר והרוגע ישרור, ואם לא – אז המצב יהיה בכי רע.
    מפתיע לעמוד בשנת 2016 ולהביט במבט רטרו-ספקטיבי על ההיסטוריה הלאומית שלנו, ולראות כיצד התקיימו כל התהליכים המפורטים בפרשת השבוע. היה לנו טוב והיה לנו רע; חיינו הלאומיים התנהלו בארץ ישראל ואחר כך הפכו לגלות ממושכת, גלות שברובה התאפיינה במצבי מצוקה של היחיד ושל העם.
     

    קריאה
  • פרשת בהר - תשע"ו

    פרשת בהר - תשע"ו

    פעם ביובל: חברה מתאפסת
     
    הרב שמואל רבינוביץ
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    אחת המצוות אותן אנו קוראים בפרשת השבוע, פרשת 'בהר', היא מצוות היובל. מצווה דומה ומוכרת יותר היא מצוות השמיטה: בכל שנה שביעית על החקלאי הישראלי להימנע מעבודת השדה ולהפקיר את יבוליו. מצוות היובל היא מצווה נדירה יותר. אותה לא מקיימים בכל שנה שביעית, אלא פעם בחמישים שנה, מלבד השבתת העבודה החקלאית בכל שנה שביעית, בשנת החמישים נוספת שנה של שביתה. אך לא רק שביתה:
    "וקידשתם את שנת החמישים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחוזתו, ואיש אל משפחתו תשובו... והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ." (ויקרא כה, י-כג)

    קריאה
  • פרשת אמור - תשע"ו

    פרשת אמור - תשע"ו

    מי אוהב את החיים?
     
    בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות לכוהנים: נאסר עליהם להתקרב לגופת אדם מת, קירבה המוגדרת בתורה כ'טומאה'. איסור זה תקף לכל מת, מלבד רשימה מצומצמת של שבעה קרובים: אב, אם, אח, אחות, אשה, בן ובת, שלהם מותר לכוהנים להיטמא. אדם נוסף שמותר לכוהנים להתקרב לגופתו הוא מת שאין מי שיטפל בקבורתו. במקרה כזה המוגדר בהלכה "מת מצווה" הכוהנים חייבים לטפל בגופה ולקבור אותה.
    טעמו של איסור הטומאה למתים נכתב בתורה, אך הוא דורש העמקה ועיון:
    "קדושים יהיו לאלוהיהם, ולא יחללו שם אלוהיהם, כי את אישי ה' לחם אלוהיהם הם מקריבים, והיו קודש."(ויקרא כא, ו)

    קריאה
  • פרשת קדושים - תשע"ו

    פרשת קדושים - תשע"ו

    פרשת קדושים - תשע"ו

    שלוש מתנות לשלושה עניים – פרשת קדושים
    הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


    בפרשת השבוע 'קדושים' אנו קוראים מצוות רבות, חלקן מסווגות בקטגוריית "בין אדם למקום", כלומר, מצוות שאינן מופנות כלפי הזולת אלא עניינן הוא בין האדם ואלוהיו, וחלקן מסווגות בקטגוריית "בין אדם לחברו", כלומר, מצוות שעניינן הוא חברתי-מוסרי. חשוב לציין, שהתורה אינה מסווגת את המצוות לשתי קטגוריות אלו, אלא להיפך, מערבת את המצוות השונות ואינה מבדילה ביניהן. זאת כדי שנפנים ונדע שאין הבדל בין סוגי המצוות, וכשם שהמצוות המוסריות מתקנות את האדם ואת החברה האנושית, כך גם המצוות ה"פולחניות". ומצד שני, המצוות המוסריות אינן "דתיות" פחות מהמצוות ה"פולחניות". בקיצור, התורה רואה את שתי הקטגוריות הללו כשוות במעמדן ובחשיבותן.

    קריאה
  • אחרי מות - תשע"ו

    אחרי מות - תשע"ו

    אחרי מות - תשע"ו
    על חבל דק בין ערכים מתנגשים – פרשת אחרי מות
    הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא נושא הדם. דמו של כל יצור, כך אנו לומדים, אסור באכילה. שוב ושוב חוזרת התורה ומדגישה את איסור אכילת הדם, ומציבה אותו ברשימת האיסורים החמורים ביותר שעונשם הוא "כרת", ובניסוח אחר: אכילת דם היא מעשה המנוגד באופן עקרוני למהות היהדות. כך אנו קוראים בתורה:
    "ואיש איש מבית ישראל ומן הַגֵר הַגָר בתוכם אשר יאכל כל דם – ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם והכרתי אותה מקרב עמה, כי נפש הבשר בדם היא... על כן אמרתי לבני ישראל: כל נפש מכם לא תאכל דם, והַגֵר הַגָר בתוככם לא יאכל דם."
    (ויקרא יז, י-יב)

    קריאה

תרומה לכותל המערבי

תרומה לכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם