פרשת שבוע

  • פרשת נח – תשע"ז

    פרשת נח – תשע"ז

    התשובה לשאלה שאסור לשאול
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    שתי הפרשיות הראשונות בתורה, 'בראשית' ו'נח', מהוות כעין הקדמה לסיפור המרכזי של התורה. עיקרה של התורה הוא סיפור של משפחה ושל עם, של אבות ואמהות, של שבטים שהיו בגלות ויצאו ממנה, קיבלו את חוקי האלוקים וצעדו אל עבר הארץ המובטחת. אך שתי הפרשיות הראשונות אינן עוסקות בעם ישראל, אלא בתשתית של הקיום האנושי. הן פרשיות אוניברסליות שמביעות עמדה ביסודות הבסיסיים ביותר: רעיון הבריאה; העולם טוב או רע; עבודה ומנוחה; זוגיות; האדם מול החטא; החטא ועונשו ועוד.

    קריאה
  • בראשית – תשע"ז

    בראשית – תשע"ז

    האמת שלי - האמת שלנו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בשבת זו אנו פותחים מחזור חדש של "קריאת התורה": הקריאה בבית הכנסת של חמישה חומשי התורה, המתפרשת על פני שנה שלמה. שוב אנו חוזרים אל נקודת ההתחלה, אל החידות הגדולות המעסיקות בני אדם כה רבים: מהיכן התחיל הכל? כיצד נראתה ההתחלה? האם ישנה משמעות לקיומנו כאן, על פני כדור הארץ? האם ישנה מגמה כלשהי בקיום האנושי?
    התורה מתחילה בסיפור אוניברסלי. כך התחיל הכל: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." (בראשית א, א)
    בורא אחד, שמים וארץ. כך נראתה ההתחלה. לאחר מכן, אנו קוראים על התפתחות הבריאה כולה: מים, צמחים, שמש ירח וכוכבים, בעלי החיים ולבסוף האדם.
    בניגוד ללשון יחיד בה מספרת התורה על הבריאה כולה: "ברא", כאשר מספרת התורה על בריאת האדם היא נוקטת בלשון רבים: "ויאמר אלוהים: נעשה אדם" (שם שם, כו).

    קריאה
  • שמחת תורה - תשע"ז

    שמחת תורה - תשע"ז

    על מה השמחה?
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    שמחת תורה הוא החג החותם את מערכת חגי תשרי. סדרת החגים שמתחילה בראש השנה וממשיכה ליום הכיפורים ולסוכות, מסתיימת בחג 'שמיני עצרת' שהוא מיד לאחר סוכות. לחג זה הצמידו חכמים את חג 'שמחת תורה'. על מה השמחה? מדי שבת בשבתו אנחנו קוראים בתורה בבית הכנסת את פרשת השבוע, וביום הזה אנחנו מסיימים לקרוא את כל חמשת חומשי התורה. את הסיום אנחנו חוגגים בשמחה גדולה, בשירה ובריקודים. התזמון המעניין הזה של חג שמחת תורה, מעורר שאלה: מדוע סודר כך שסיום התורה יחול בדיוק בסיום תקופת החגים? האם רק מקרה הוא?

    קריאה
  • פרשת האזינו תשע"ז

    פרשת האזינו תשע"ז

    מסע על כנפי הנשר – פרשת האזינו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    רובה של פרשת "האזינו" היא שירה העוסקת בקשר שבין הבורא לבני ישראל לאורך הדורות. מטבע הדברים, השירה נוגעת גם בתקופות זוהר שבהם העם הולכים בדרכי האלוקים והוא קרוב אליהם, וגם בזמנים קשים בהם העם סוטים מהדרך והבורא מתרחק מהם.
    בתחילת השירה מתואר ערשֹ לידת הקשר הייחודי, כאשר האלוקים שם עינו על עם ישראל, בפסוקים הבאים:
    "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן (-אלוקים מצא את עם ישראל במדבר, במקום שממה ויללת בעלי חיים), יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (-הגן עליהם סביב, נתן להם את התורה ושמר עליהם כעל בבת עינו).
    כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. (דברים לב, י – יא).

    קריאה
  • סוכות תשע"ז

    סוכות תשע"ז

    להתענג בצלו של האלוקים
    הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    חג הסוכות הוא חג שמח במיוחד. אחרי התחושות הנעלות והפחד של ראש השנה ויום הכיפורים, כמה טוב להשתחרר קצת בחיק הטבע, לצאת כל המשפחה לסוכה לחגוג את החג שנאמר עליו בתורה: "והיית אך שמח"! -אבל מדוע?! לאיזו מטרה אנחנו חוגגים את החג הזה? נאמר בתורה:
    "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"
    (ויקרא כ"ג מ"ג).

    קריאה
  • יום הכיפורים – תשע"ז

    יום הכיפורים – תשע"ז

    קלה הדרך לשינוי

    מיתר נרעד בליבו של כל יהודי כאשר מתקרב ובא יום הכיפורים. היום הגדול והקדוש הזה נושא בחובו מטען היסטורי אדיר: אלפי שנים של תשובה וכפרה, תפילה ובקשת רחמים, סליחה וטהרה.
    בשטף חיי השנה אנחנו עושים הרבה דברים שלא היינו רוצים לעשות, ולא ראוי שנעשה. וכשמגיעים ליום הקדוש ועושים חשבון נפש, חפצים אנו להיטיב את דרכינו ולכפר על עוונותינו, ואז עומדים לנוכח עצמינו ותוהים: האם באמת ניתן להשתנות? האם אפשר בבת אחת לשנות הרגלים מושרשים ולהפוך להיות אנשים טובים ומוסריים הרבה יותר?

    קריאה
  • פרשת וילך תשע"ז

    פרשת וילך תשע"ז

    לשיר את התורה

    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת השבוע אנו פוגשים את משה רבינו בימיו האחרונים, כשהוא פונה אל העם בגילוי לב ואומר: "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא". משה, המנהיג הראשון של העם היהודי, זה שהוציא את העם ממצרים, הוריד את שני לוחות הברית מהר סיני והנהיג את העם במסירות בארבעים שנות שהותו במדבר, עומד כעת ונפרד מהעם, לא לפני שהוא ממנה את המנהיג הבא, יהושע בן נון.

    קריאה
  • ראש השנה תשע"ז

    ראש השנה תשע"ז

    הרב שמואל רבינוביץ –
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    פתח כחודה של מחט

    בשעת שקיעת החמה של יום ... הקרוב נעמוד בפתחה של שנה חדשה. את תחילתה של השנה נחגוג ביומיים רצופים של "ראש השנה".
    אם נטה אוזן לשמו של החג, נבחין שאיננו מסמל רק את תחילתה של שנה חדשה. החג איננו מכונה "תחילת השנה" אלא "ראש השנה". הראש – איננו רק תחילתו של הגוף, כשאנו בוחנים את גוף האדם ניתן להתבונן עליו מלמטה למעלה כשתחילת הגוף היא דווקא מכיוון הרגליים. אבל ברור לכולם כי הראש הוא האיבר החשוב ביותר בגוף האדם, האיבר המשפיע והמנהל את כל הליכותיו, מתזוזתה של אצבע קטנה ועד היצירה המיוחדת ביותר שהאדם מסוגל ליצור. הראש הוא המנהל, בו נקבע הכל, וכך גם "ראש השנה" – לא רק תחילתה של שנה חדשה אלא יום בעל משמעות גבוהה המשפיעה על התנהלותנו במהלך כל השנה כולה, שתבוא על כולנו לטובה/

    קריאה
  • פרשת כי תבוא - תשע"ו

    פרשת כי תבוא - תשע"ו

    הזיכרון הלאומי
     
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
     
    פרשת כי תבוא מוקדשת ברובה לחיזוק הברית שכרת הבורא עם בני ישראל. התורה מחדדת שוב ושוב שכאשר יקיימו ישראל את המצוות יזכו לרוב ברכה וטובה, וכאשר יסטו מדרכי האלוקים הם ייגלו מעל אדמתם ויסבלו מאד.
    בתחילת הפרשה מופיעה מצווה אשר במבט ראשון נראה שאיננה קשורה כלל לעיקר תוכן הפרשה, מצוות 'ביכורים'.
    מהי מצווה זו?

    קריאה
  • פרשת כי תצא - תשע"ו

    פרשת כי תצא - תשע"ו

    שוטף מינוס שלושים

    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    פרשת כי תצא עמוסה במצוות סוציאליות שנועדו לבנות חיי חברה נכונים לעם ישראל לאחר כניסתו לארץ ישראל. במצוות אלו מכוונת התורה לחברה הוגנת עם חמלה לדל ולקשה היום.
    בעולם העסקים כיום מקובלת מאוד שיטת התשלום של "שוטף פלוס שלושים". כלומר, כאשר שוכרים מישהו לעבודה חד פעמית כל שהיא, פעמים רבות משלמים את שכרו רק שלושים יום לאחר החודש שבו הוא עבד. יש מקומות שבהן שיטת התשלום היא "שוטף פלוס שישים" או אפילו "שוטף פלוס תשעים". האם הסדר זה נכון על פי התורה או לא?

    קריאה

תרומה לכותל המערבי

תרומה לכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם