פרשת שבוע

  • פרשת ויצא  – תשע"ז

    פרשת ויצא – תשע"ז

    רמאות גדולה, רמאות קטנה
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    דרכה של תורה, שכאשר היא מספרת לנו את ההיסטוריה של עם ישראל ושל אבות האומה, היא אינה מספרת לנו את הסיפור המלא, אלא בוחרת קטעים מסוימים, שמהם יכול כל אדם להפיק לקחים משמעותיים. כך, לדוגמא, את תולדות חייו של אברהם אבינו מספרת התורה רק מגיל שבעים וחמש והלאה; חייו של יצחק מסופרים בקצרה; מתקופת שהותו הארוכה של עם ישראל במדבר, בחרה התורה לספר לנו רק על שנתיים.


    קריאה
  • פרשת תולדות – תשע"ז

    פרשת תולדות – תשע"ז

    הרב שמואל רבינוביץ –
    רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    הרוח שגברה על הכוח
    בפרשת השבוע אנו פוגשים את בניהם של יצחק ורבקה: יעקב ועשיו, זוג התאומים המפורסמים שהיו כה שונים זה מזה, דבר שהביא להתפתחותה של יריבות קשה ביניהם.
    כבר מרגע לידתם הם היו שונים זה מזה: "ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שיער, ויקראו שמו: עשיו", ואילו יעקב מעיד על עצמו: "ואנוכי איש חָלָק". גם תחומי עיסוקיהם התבררו כשונים לחלוטין: "ויגדלו הנערים, ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים". (בראשית כה', כז')

    קריאה
  • פרשת חיי שרה – תשע"ז

    פרשת חיי שרה – תשע"ז

    על מוות וחיים
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    שמה של פרשת השבוע הוא אחד היפים בשמותיהן של פרשיות התורה: "חיי שרה". אך כאשר מדפדפים מעט בפרשה, מגלים כי היא עוסקת במוות יותר מאשר בחיים. בתחילת הפרשה אנו קוראים על מותה וקבורתה של שרה, ובסוף הפרשה אנו קוראים על מותו וקבורתו של אברהם.
    האם השם "חיי שרה" הוא אירוניה בלבד? דומה שלא. מותם של אברהם ושרה מתואר בתורה ובמדרשי חז"ל ככזה שיכול לשפוך לנו אור על החיים. על שרה נאמר במדרש ששנותיה היו שוות זו לזו:
    "בת מאה כבת עשרים - לנוי; בת עשרים כבת שבע - לחטא." (ילקוט שמעוני, תהלים תשל)
    על אברהם נאמר: "וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע." (בראשית כה, ח)

    קריאה
  • פרשת וירא – תשע"ז

    פרשת וירא – תשע"ז

    אברהם, סדום ותבואת השיגעון
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת השבוע 'וירא' אנו פוגשים לראשונה את אברהם המתפלל. תפילה איננה טקס וגם לא מטלה. תפילה היא פנייה אל אלוהים – אדון כל, כי יתן לנו את החסר, וייטיב לנו את חיינו.
    ובכן, אברהם מתפלל. מה הוא מבקש? לא את צרכיו האישיים הוא מבקש. הוא מתפלל על אנשים אחרים, על אנשי סדום. אלו שהתורה מעידה עליהם שהם "רעים וחטאים לה' מאוד", עבורם הוא מתפלל, עליהם הוא מבקש.
    סיפורה של תפילה זו הוא מרתק. אברהם חווה התגלות, ובה נאמר לו כי העיר סדום עומדת להיחרב בעקבות מעשי העוול של תושביה. הם גונבים, הם אונסים, הם דוחים את הנזקקים. הם אנשים רעים. היינו יכולים לחשוב שאברהם הדוגל בעשיית צדקה ומשפט, שתפיסת עולמו מנוגדת לחלוטין למעשי אנשי סדום, ישמח לשמע הבשורה על סדום העומדת להיחרב. אך אברהם מפתיע. הוא בוחר להתפלל.

    קריאה
  • פרשת לך לך – תשע"ז

    פרשת לך לך – תשע"ז

    אברהם, מונותיאיזם – ומה הלאה?
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בפרשת השבוע, 'לך לך' אנו פוגשים לראשונה את אברהם אבינו כשהוא נבחר על ידי אלוהים להיות האב הראשון של העם היהודי, והוא בן שבעים וחמש. מדוע הוא נבחר? מה בעצם אנו יודעים על אברהם אבינו?
    המסורת היהודית מספרת על ילד שמסתכל על השמיים, מביט בכוכבים ושואל את עצמו "מי עשה את כל זה?". לאחר מכן הוא מסתכל על בני אדם ושואל את עצמו "כיצד נכון להתנהג?". הוא רואה אנשים סובלים וכאבם נוגע ללבו, ואז הוא שואל "למה?". ילד פלא שכזה, שמחפש תשובה לכל שאלה.


    קריאה
  • פרשת נח – תשע"ז

    פרשת נח – תשע"ז

    התשובה לשאלה שאסור לשאול
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    שתי הפרשיות הראשונות בתורה, 'בראשית' ו'נח', מהוות כעין הקדמה לסיפור המרכזי של התורה. עיקרה של התורה הוא סיפור של משפחה ושל עם, של אבות ואמהות, של שבטים שהיו בגלות ויצאו ממנה, קיבלו את חוקי האלוקים וצעדו אל עבר הארץ המובטחת. אך שתי הפרשיות הראשונות אינן עוסקות בעם ישראל, אלא בתשתית של הקיום האנושי. הן פרשיות אוניברסליות שמביעות עמדה ביסודות הבסיסיים ביותר: רעיון הבריאה; העולם טוב או רע; עבודה ומנוחה; זוגיות; האדם מול החטא; החטא ועונשו ועוד.

    קריאה
  • בראשית – תשע"ז

    בראשית – תשע"ז

    האמת שלי - האמת שלנו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    בשבת זו אנו פותחים מחזור חדש של "קריאת התורה": הקריאה בבית הכנסת של חמישה חומשי התורה, המתפרשת על פני שנה שלמה. שוב אנו חוזרים אל נקודת ההתחלה, אל החידות הגדולות המעסיקות בני אדם כה רבים: מהיכן התחיל הכל? כיצד נראתה ההתחלה? האם ישנה משמעות לקיומנו כאן, על פני כדור הארץ? האם ישנה מגמה כלשהי בקיום האנושי?
    התורה מתחילה בסיפור אוניברסלי. כך התחיל הכל: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." (בראשית א, א)
    בורא אחד, שמים וארץ. כך נראתה ההתחלה. לאחר מכן, אנו קוראים על התפתחות הבריאה כולה: מים, צמחים, שמש ירח וכוכבים, בעלי החיים ולבסוף האדם.
    בניגוד ללשון יחיד בה מספרת התורה על הבריאה כולה: "ברא", כאשר מספרת התורה על בריאת האדם היא נוקטת בלשון רבים: "ויאמר אלוהים: נעשה אדם" (שם שם, כו).

    קריאה
  • שמחת תורה - תשע"ז

    שמחת תורה - תשע"ז

    על מה השמחה?
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    שמחת תורה הוא החג החותם את מערכת חגי תשרי. סדרת החגים שמתחילה בראש השנה וממשיכה ליום הכיפורים ולסוכות, מסתיימת בחג 'שמיני עצרת' שהוא מיד לאחר סוכות. לחג זה הצמידו חכמים את חג 'שמחת תורה'. על מה השמחה? מדי שבת בשבתו אנחנו קוראים בתורה בבית הכנסת את פרשת השבוע, וביום הזה אנחנו מסיימים לקרוא את כל חמשת חומשי התורה. את הסיום אנחנו חוגגים בשמחה גדולה, בשירה ובריקודים. התזמון המעניין הזה של חג שמחת תורה, מעורר שאלה: מדוע סודר כך שסיום התורה יחול בדיוק בסיום תקופת החגים? האם רק מקרה הוא?

    קריאה
  • פרשת האזינו תשע"ז

    פרשת האזינו תשע"ז

    מסע על כנפי הנשר – פרשת האזינו
    הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    רובה של פרשת "האזינו" היא שירה העוסקת בקשר שבין הבורא לבני ישראל לאורך הדורות. מטבע הדברים, השירה נוגעת גם בתקופות זוהר שבהם העם הולכים בדרכי האלוקים והוא קרוב אליהם, וגם בזמנים קשים בהם העם סוטים מהדרך והבורא מתרחק מהם.
    בתחילת השירה מתואר ערשֹ לידת הקשר הייחודי, כאשר האלוקים שם עינו על עם ישראל, בפסוקים הבאים:
    "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן (-אלוקים מצא את עם ישראל במדבר, במקום שממה ויללת בעלי חיים), יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (-הגן עליהם סביב, נתן להם את התורה ושמר עליהם כעל בבת עינו).
    כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. (דברים לב, י – יא).

    קריאה
  • סוכות תשע"ז

    סוכות תשע"ז

    להתענג בצלו של האלוקים
    הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

    חג הסוכות הוא חג שמח במיוחד. אחרי התחושות הנעלות והפחד של ראש השנה ויום הכיפורים, כמה טוב להשתחרר קצת בחיק הטבע, לצאת כל המשפחה לסוכה לחגוג את החג שנאמר עליו בתורה: "והיית אך שמח"! -אבל מדוע?! לאיזו מטרה אנחנו חוגגים את החג הזה? נאמר בתורה:
    "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"
    (ויקרא כ"ג מ"ג).

    קריאה

תרומה לכותל המערבי

תרומה לכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם